הקרב הבא מול המדינה: בכיל נערכים ליום שבו ייגמר הזיכיון בים המלח

מלבד המלצות ועדת ששינסקי 2 שנחקקו בחוק ההסדרים האחרון, התמודדו החברה לישראל וכיל עם כמה שינויים רגולטוריים יקרים מאוד בשנים האחרונות. זה התחיל עוד אצל שר האוצר יובל שטייניץ, שהחריג את כיל מהטבות המס של החוק לעידוד השקעות הון, המשיך בהסכם קציר המלח שהטיל על החברה את עיקר עלות הקציר (שנועד להגן על מלונות ים המלח מהצפה) והסתיים בששינסקי 2.

אבל האמת היא שההחלטה הדרמטית ביותר לעתיד כיל, ולכן גם לעתיד החברה לישראל, שחיה בעיקר על רווחי כיל מים המלח, טרם התקבלה. מדובר בשאלה מה יקרה בתום תקופת הזיכיון של כיל על ים המלח בשנת 2030.  

מוקש בסעיף 24

להחלטה הזאת יש שני פנים. הראשון, איך צריך להיראות המכרז החדש, אם יש בכלל צורך במכרז כזה. מי שאמור להמליץ לממשלה בנושא הוא צוות שהוקם במשרד האוצר בראשות הכלכלן הראשי יואל נוה, שחברים בו נציגי האגפים האחרים באוצר ונציגי משרדים נוספים. לצוות נוה עוד לא היתה התקדמות ממשית. בין היתר משום שמדובר בזיכיון שיפוג בעוד קצת פחות מ־15 שנה.

הפן השני והחשוב יותר, ובעיקר דחוף יותר, עוסק בשאלה מה שווי הנכסים של כיל במפעלי ים המלח. השאלה הזאת חשובה משום שבסעיף 24 בשטר הזיכיון שקיבלה כיל ב־1961 המעניק לה את החזקה על הפקת המשאבים מים המלח, נכתב כי במקרה של החלפת זכיין תצטרך המדינה לפצות את הזכיין הקודם בכסף על ההשקעה שהשקיע במתקנים השונים במפעלי ים המלח.

מפעלי ים המלח צילום: גיא אסיאג

השאלה היא בכמה כסף. זה בדיוק מה שבודק בימים אלה צוות מיוחד במשרד האוצר בראשות החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו. הצוות הזה היה אמור לסיים את עבודתו ולהגיש את המלצותיו לשר האוצר עוד לפני שנה, אך טרם עשה זאת. באוצר טוענים שעבודת הצוות תסתיים בקרוב, ואחד המקורות סיפר כי בעת האחרונה אף הפיץ משרד האוצר טיוטה של ההמלצות לגורמים שונים.

כיל והחברה לישראל מעוניינים שהאוצר יקבע שווי כמה שיותר גבוה למתקנים והם אף ניסו להשיג זאת עוד בקרב על ששינסקי 2 בכנסת, אך ללא הצלחה. בעגה המקצועית אפשר לומר שבחברה מעוניינים ששווי הנכסים שהמדינה תתייחס אליו יהיה השווי הכלכלי שלהם, כלומר שווי ההכנסות שהם ממשיכים להפיק לחברה.

הממשלה מעדיפה כמובן לקבוע שווי נמוך ככל האפשר כדי שהפיצוי יהיה נמוך ככל האפשר אם יוחלף זכיין. בעגה המקצועית, במדינה מעוניינים להתייחס לשווי הנכסים ביום הקמתם בניכוי ירידת ערך מאז הוקמו לפני שנים רבות. בכל מקרה, לנוכח הפערים בין הצדדים, שיכולים להגיע למיליארדי דולרים, סביר מאוד שהעניין יגיע לבית המשפט או לבוררות.

אפילו ששינסקי 2 מתגמדת

ההחלטה חשובה מאוד לעתיד החברה, ולכן פרישת גלעד טרם זו התקבלה נראית לצופה מהצד מוזרה מאוד. מאחר שהחלטות ההשקעה של כיל נקבעות תקופה ארוכה מאוד קדימה, יש לחברה עניין רב בקביעת המנגנון להערכת שווי המתקנים כבר עתה. גם

מבחינת גלעד, כל ההחלטות הרגולטוריות שהתקבלו בעניין כיל ומפעלי ים המלח בשנים האחרונות מתגמדות לנוכח ההחלטה על שטר הזיכיון ואופן הקביעה של שווי נכסי החברה. גלעד ואחרים בחברה לישראל היו מוכנים לבלוע את המלצות ששינסקי 2 לו היתה המדינה נותנת להם ודאות בנוגע ל־2030. המלצות ששינסקי 2 נכנסו לחוק ההסדרים למרות התנגדות גלעד, וההחלטה בנוגע ל־2030 טרם התקבלה.