מה עושים כשאפילו לנשיא הבנק האירופי נגמרו כבר כל הרעיונות

"הראינו שלא חסרה לנו תחמושת", הצהיר נשיא הבנק המרכזי של אירופה מריו דראגי ביום חמישי, עם הורדת שער הריבית המכרזי בגוש היורו מ־0.05% ל־0% והריבית על הפיקדונות ממינוס 0.3% למינוס 0.4%. לאחר שבדצמבר האחרון הוא ספג ביקורת על כך שהוא לא עושה מספיק כדי לחלץ את כלכלת אירופה מהדשדוש האינסופי שהיא שקעה בו, הפעם הוא ירה בכל התותחים: הוריד את הריביות לשפל חסר תקדים, הגביר את קצב הדפסת הכסף, ואפילו חנך תוכנית שבמסגרתה הבנק המרכזי ישלם לבנקים ריבית כדי שהם ילוו ממנו. מדובר בצעדים נועזים, שכולם יחד חוברים לגל נזילות אדיר שיתחיל בפרנקפורט ויורגש היטב גם מחוץ לגבולות אירופה.

אבל איכשהו לא מעט פרשנים וכלכלנים הסיקו מכך שבהפוך על הפוך דווקא הצעדים הנחרצים של דראגי מוכיחים ש"נגמרה לו התחמושת". תוך כדי מסיבת העיתונאים של דראגי שוקי המניות באירופה מחקו את העליות והחלו לקרוס, ואילו שער היורו, שבתחילה רשם ירידות חדות, הפך כיוון והחל לזנק במופע השתוללות נדיר. דראגי, שזכה לכינוי "סופר מריו" על מאמציו העילאיים להציל את גוש היורו, אולי עשה הפעם את כל מה שביכולתו כדי להוציא את כלכלת היבשת מהבוץ, קבעו המבקרים — אבל הכלים שיש בידיו פשוט לא מספיקים.

נותנים גזר לבנקים

אז מה המשמעות של חבילת הצעדים שעליה הכריז דראגי? ראשית, הבנקים יכולים להירגע. הצעד הדרמטי ביותר שעליו הכריז דראגי ביום חמישי היה המשך המסע למחוזות הריבית השלילית, כלומר הבנקים המסחריים יצטרכו לשלם ריבת שלילית של 0.4% על הכספים שהם מפקידים בבנק המרכזי. הריבית השלילית, שעמדה עד כה על 0.3%, שוחקת את רווחי הבנקים — ואלה כבר יצאו במקהלה של זעקות שבר בשבועות האחרונים — אך ביום חמישי דראגי סיפק לבנקים גם גזר: הוא ישלם להם על הלוואות שהם ייקחו ממנו. מניות הבנקים הגיבו בזינוק.

שנית, עושה רושם שמלחמת המטבעות נרגעת (בינתיים). כשהבנק המרכזי מוריד את הריבית, המטבע שלו הופך לפחות אטרקטיבי מול מטבעות אחרים. אבל במסיבת העיתונאים הצהיר דראגי שהוא לא צופה שהריבית תמשיך לרדת — ונתן את האות לזינוק בשער היורו. כך שנראה כי באירופה הגיעו (בינתיים) לתחתית הריבית השלילית.

שלישית, הדפסת הכסף חוזרת ובגדול: דראגי הודיע כי תוכנית ההקלה הכמותית תורחב לרכישת ניירות ערך בהיקף של 80 מיליארד יורו בשווקים מדי חודש, ותכלול מעכשיו גם אג"ח תאגידיות — מהלך שאמור לדחוף את השווקים מעלה־מעלה, ומעורר גם סכנה של ניפוח בועה. אולם כפי שצוין בפרשנות ב"פייננשל טיימס", ייתכן שהרחבת הרכישות לסוגי נכסים חדשים מעידה על כך שלבנק האירופי המרכזי פשוט נגמרים הנכסים שאותם הוא יכול לקנות, ושתוכנית ההקלה הכמותית מתקרבת אל גבול היכולת שלה.

מריו דראגי	צילום: איי אף פי

איפה המדיניות הממשלתית

הכלכלן פרופ' אנטוניו פטאס הסביר שדראגי ועמיתיו נאלצו לנקוט צעדים לא שגרתיים, שכבר קשה לצפות מה תהיה השפעתם. "בהיעדר מדיניות תקציבית אגרסיבית או שיפור גדול ופתאומי בכלכלה העולמית, הבנק האירופי המרכזי יתקשה לסייע לכלכלת היורו לחזור לשיעורי צמיחה נורמליים". גם ויטור קונסטנסיו, הסגן של דראגי, שלח חץ מושחז לעבר הפוליטיקאים, והצהיר שהפעולה המתואמת של ממשלות ה־G20 הביאה ל"תוצאות מביכות". קו ההגנה של קונסטנסיו כלל גם תזכורת: צריך גם לחשוב 'מה היה אילו'. המודלים מראים שבלי המדיניות האגרסיבית של הבנק האירופי המרכזי, אירופה היתה נתונה במצב של דפלציה מתמדת מאז השנה שעברה. הבנקאים המרכזיים אולי לא העלו את הכלכלה על נתיב הצמיחה, אבל מצד שני היא גם לא נקלעה לסחרור דפלציוני.

ביום שהריבית תעלה

לא מעט פרשנים עוסקים ביום שבו הריבית תעלה, כלומר ביום שהכלכלה העולמית תתחיל לחזור לשגרה. היום הזה מבושש לבוא. בשבוע הבא ייפגשו ג'נט ילן, יו"ר הפדרל ריזרב, ועמיתיה לוועדת השווקים הפתוחים כדי להחליט על שער הריבית של הפד. ההערכות בשווקים הן שילן תעלה את הריבית רק פעם אחת השנה, ולא ארבע פעמים כפי שהצהירה בעבר, ונראה שזה לא יהיה בפגישה הקרובה. בדומה לכך, המסר של דראגי הוא שהריביות יישארו ברמה הנוכחית תקופה ארוכה.