סלינגר מתנגדת ליוזמת כחלון להגביל את שכר הבכירים ל-2.5 מיליון שקל
בעוד שכחלון וגפני מתחרים מי יפחית ביותר את שכר הבכירים, הממונה על שוק ההון מתנגדת למגבלה. קביעת תקרה נמוכה מדי לטעמה תהיה תקנה שלא יהיה ניתן לעמוד בה ולכן גם לא אפקטיבית
הממונה על שוק ההון דורית סלינגר מסתייגת מיוזמת שר האוצר כחלון להגביל את שכר הבכירים ל-2.5 מיליון שקל לשנה.
סלינגר ובכירים נוספים באוצר התנגדו לרדת מהסכום הראשוני שנקבע - 3.5 מיליון שקל, אך באחרונה השתכנעו באגף שוק ההון, שמפקח על המוסדיים, לרדת לרף של 3 מיליון שקל. עיקר החשש של סלינגר סביב קביעת תקרה נמוכה מדי היא בבחינת תקנה שלא ניתן יהיה לעמוד בה, שתהיה לא אפקטיבית לחלוטין והגופים הפיננסיים לא יחששו לפרוץ אותה.
משה כחלון. אחרי שנה בתפקיד נזכר לקדם את החוק של לפיד צילום: אמיל סלמן במכתב ששלח אתמול בערב שר האוצר, משה כחלון, ליו”ר ועדת הכספים ח”כ משה גפני, כותב כחלון כי עמדתו היא להגביל את שכר הבכירים במשק במוסדות הפיננסיים לרף של 2.5 מיליון שקל. זאת אחרי שההצעה המקורית של שר האוצר לשעבר יאיר לפיד דיברה על סכום של 3.5 מיליון שקל, ולאחר שרק לפני כמה ימים הסכימו באגף שוק ההון באוצר לרדת לרף של 3 מיליון שקל. במכתבו כחלון הסביר כי העמדה שהוצגה על ידי הדרג המקצועי של האוצר, לפיה יש להגביל את השכר לגובה של 3.5 מיליון שקל בשנה, ייצגה את התקרה שנקבעה בממשלה הקודמת ולא מייצגת את עמדתו.
הצעת החוק באה לקבוע תקרה נורמטיבית לעלות שכר שנתית לבכירי המשק, שכן גופים המעוניינים בכך יכולים לעבור את התקרה, ובמקרה כזה הם יידרשו לשלם מס על הסכום העודף. בנוסף, לפי הצעת החוק, מנגנון אישור השכר יהיה מורכב יותר ויצריך את אישור ועדת התגמול או ועדת הביקורת הפנימית של אותו הגוף ואת אישור הדירקטוריון והאסיפה הכללית.
דורית סלינגר צילום: נמרוד גליקמן "סכר חסר הצדקה ומנופח"
במכתב ששלח כחלון לגפני הוא כתב כי “איך ניתן להצדיק שכר כה מנותק מן המציאות שעומד בסתירה למומחים ומומחיות לא פחות גדולים בתחומם, כמו נגידת בנק ישראל, ראשי מערכת הביטחון, מנכ”ל ביטוח לאומי, ומנהלים ומנהלות בכירים במשק. האם יימצא מבחן אובייקטיבי אחד אשר מצדיק את הפערים הללו בסמכות או באחריות? שהרי מה שונה אחריותם של בכירי המגזר הפיננסי ממפקדי החטיבות הלוחמות ואגפי המטה הכללי? כמה עולה סמכותם ואחריותם ביחס למנהלי בתי החולים הציבוריים?”.
עוד כותב כחלון כי “שכר הבכירים במגזר הפיננסי הוא ביטוי מוחשי לתופעה של הפערים החברתיים ההולכים והגדלים בחרה. רק לאחרונה פורסם באמצע התקשורת כי בכירים במגזר הפיננסי מרווחים שכר שנתי הכולל הטבות, מענקים ובונוסים המגעים לעתים מעל ל־8 מיליון שקל בשנה. סכום חסר הצדקה ומנופח מעבר לכל פרופורציה. מדובר לעיתים בפי מאה ויותר מהשכר הממוצע במשק”.
מאבק של קרדיטים
ההצעה צפויה לעלות הבוקר לדיון בוועדת הכספים, אולם המכתב ועמדתו החדשה של כחלון בנוגע לתקרת השכר לא תואמו עם ראש הוועדה גפני, שעד הרגע האחרון אתמול לא קיבל החלטה בנושא.
בשיחה עם "כלכליסט" אתמול בערב אמר גפני כי למרות המכתב ששיגר שר האוצר, הרי שהוא עדיין לא יודע אם יקבל את ההצעה, משום שעמדתו בנושא נוקשה אף יותר.
כעת נראה שבין השניים, כחלון וגפני, החל מאבק של קרדיטים - מי יהיה חתום על הורדה נמוכה יותר של התקרה. גפני אמר אתמול עוד כי "אחליט אחרי שאקבל תשובות למספר נושאים אחרים", ואפשר והתכוון לכך לשורה של מחלוקות שמתקיימות בינו לבין משרד האוצר בנושאים שונים.
ממשרד האוצר נמסר: הגבלת שכר הבכירים במגזר הציבור היא החלטת מדיניות של ממשלת ישראל. הדרג המקצועי במשרד האוצר פועל ליישום המדיניות אשר נקבעת על ידי שר האוצר. נדגיש כי פרסומים המעידים על מחלוקת כביכול בתוך משרד האוצר אינם נכונים.
