הסעיף הסודי: נמל אשדוד ירכוש ציוד, העובדים יקבלו תוספת שכר

בסוף ינואר נחתם בחגיגיות הסכם השכר הקיבוצי החדש בנמל אשדוד. שר התחבורה ישראל כץ, מאדריכלי ההסכם, הודיע שמדובר באירוע היסטורי שגובש לא לפני שהמדינה הבטיחה שהעובדים לא יקבלו כל תוספת סודית כדי לחתום על תנאי עבודה חדשים. אולם ממידע שהגיע לידי "כלכליסט" עולה כי הסכם השכר הסופי כולל תנאי ייחודי שמאפשר לעובדי הנמל ליהנות מתוספות תשלום שלא היו נהוגות עד כה.

לפי ההסכם, שכבר נחתם מול המדינה, העובדים יזכו לתוספת שכר לתלוש גם במקרים שבהם הנמל רוכש ציוד לשדרוג הפעילות שלו, כגון מנופים, עגורנים או מסוע גרעינים. רכישה של ציוד שכזה תיחשב כ"דיבידנד בעין", כלומר כאילו המדינה משכה דיבידנד בפועל והעבירה אותו לקופת האוצר. וכך, כל שדרוג הציוד ויכולת העבודה של נמל אשדוד גם משביחה עבור העובדים את הנכס מצד אחד, וגם מזכה אותם בתוספת תשלום תקופתית מנגד.

על פי ההערכות שחושבו בימים האחרונים, היקף רכש הציוד בנמל אשדוד רק לשנת 2016, שממנו תיגזר תוספת התשלום, יניב לכל עובד תוספת תשלום של 8,000–10,000 שקל ברוטו בממוצע שנתי. אם מביאים בחשבון שנמל אשדוד מתוכנן להשקיע בשדרוגו עוד כחצי מיליארד שקל עד לשנת 2020 - שנת פתיחת הנמל המתחרה החדש - מגלים שתוספת השכר הממוצעת השנתית (10,000 שקל) עשויה לחזור על עצמה בכל שנה בנפרד ועד לסוף העשור.

הרעיון לשדרג את תנאי השכר של העובדים במסגרת שדרוג הציוד בנמל חיפה נולד בימים האחרונים של המשא ומתן בין העובדים למדינה, זאת לאחר ששאר תנאי ההסכם כבר הושגו בפועל. בניגוד לנמל חיפה, נמל אשדוד נחשב לרווחי יותר, ובין 2012 ל־2014 משכה המדינה כ־544 מיליון שקל דיבידנד (פברואר 2012 - 330 מיליון שקל, מרץ 2014 - 214 מיליון שקל). זאת בעוד לפי תקנות רשות החברות הממשלתיות, העובדים זכאים לתוספת שכר בגובה 10% מכל משיכת דיבידנד. ולכן, במקום למשוך דיבידנד הנמל ישקיע רווחים בשדרוג הציוד או במימון הסכמי פרישה, שמהם העובדים יקבלו תוספת שכר כאילו נמשך דיבידנד בפועל.

החתימה על ההסכם בנמל אשוד

לפי ההערכות בנמל, שנת 2015 תסתכם בעלייה בפעילות, וזאת על בסיס התוצאות שלו ב־11 החודשים הראשונים של השנה: בין ינואר לסוף נובמבר 2015 הנמל הכניס כמיליארד שקל, עלייה של כ־7% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2014.

שאר סעיפי ההסכם הקיבוצי החדש נותרו ללא שינוי: במסגרת ההסכם, 1,300 העובדים בנמל יזכו להבטחה כי בעשור הקרוב הם ישתכרו לפחות 70% מהפרמיות שהם זוכים להן כיום. הפרמיות נגזרות מעומס העבודה שם, ולכן השורה התחתונה היא ששכר העובדים הממוצע (כ־27–29 אלף שקל לחודש) לא ייפגע משמעותית מפתיחת נמל חדש מולם. עוד נקבע בונוס של כמיליון וחצי שקל לפעילויות רווחה, והכפפת מחלקת ים (לרבות הנתבים) לרגולטור - חברת נמלי ישראל.

אחת המשימות לשנה הקרובה של הנהלת הנמל היא להכין תוכנית פרישה של 200 עד 400 איש שתימשך בין 3 ל־5 שנים. על פי ההערכות, עלות הפרישה של כל עובד עשויה להגיע ל־2 מיליון שקל, כאשר הכסף יגיע מקופת הנמל שנמצא ברווח. ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "להסכם החדש עם העובדים אין קשר לשדרוג ולא לדיבדנד".

הבעיה המשמעותית של נמל אשדוד

750 מיליון שקל עודפי הפרשות לפנסיה

אחת המשימות היותר קשות שהנמל יאלץ להתמודד איתן במהלך השנה היא מה לעשות עם עודפי הפקדות לפנסיות של העובדים שהצטברו כבר לסכום של 750 מיליון שקל.

בעיית הפנסיות של עובדי נמל אשדוד מתגלגלת אחורה עד 2005, אז המדינה פירקה את רשות הנמלים והרכבות ויצרה במקומה שלוש חברות נמל ממשלתיות - אילת, אשדוד וחיפה, שמעליהן רגולטור חדש - חברת נמלי ישראל. בסוף 2010 הכינה נמל אשדוד טיוטת תשקיף לקראת הנפקה של 15% מאחזקותיה, אלא שאז גילו באוצר שבהסכם השכר שנחתם עם עובדי הנמלים ב־2005, לא הוגדר כראוי מבנה השכר של עובדי נמל אשדוד, ומסיבה לא ברורה ההפרשות לפנסיה שלהם חושבו ביחס לשכר האחרון לפני הפרישה.

מאחר שהגיל הממוצע של עובדי נמל אשדוד היה גבוה משמעותית מהגיל הממוצע של עובדי נמל חיפה, ההפרשות הפנסיוניות שלהם היו גבוהות יותר, מה שהביא לעודפי ההפרשות. בשנה שעברה ניסתה רשות החברות הממשלתיות לקחת את הכסף אולם בלחץ ההסתדרות המהלך לא בוצע, והכסף נשאר בנמל.

בשורה התחתונה נמל אשדוד מבצע כעת חישובי אקטואריה חדשים כדי לראות כמה באמת מגיע לעובדים לקבל, כמה כסף ניתן למשוך משם ואיפה אפשר להשקיע אותו ברכוש קבוע בנמל