הרגולציה של המתמחים
התערבות הרגולטור, כאשר היא נעשית במשורה ובשום שכל, היא חיונית להסדרת הג'ונגל שאפיין את שוק הראיונות להתמחות של עורכי הדין הצעירים
קיתונות של ביקורת נשפכו על שרי המשפטים אשר ניסו להוביל מהלכים של שינוי בדרך בו מתבצע הליך הקבלה להתמחות של סטודנטים למשפטים. חלק מהביקורת נבעה מתפיסה הדוגלת בצמצום התערבות הרגולטור.
טרם כניסתם לתוקף של הכללים החדשים, סטודנטים למשפטים נאלצו להתחיל במסע החיפושים סמוך לאחר תחילת הלימודים, כאשר כשלי השוק וה"מירוץ לתחתית" הובילו לנוהג לפיו כבר בשנה השנייה ללימודי המשפטים נדרש הסטודנט לבחור בתחום התמחות ו"לסגור" משרד להתמחות בו.
לנוהג שנוצר היו חסרונות רבים, החל מחוסר היכולת של הסטודנטים לבחור להם כיוון מתאים; חוסר יכולת של המשרדים לאמוד את אופיים המשפטי ויכולותיהם של המועמדים; ועד חרטה של הרגע האחרון אשר פגעה בעורכי-הדין ואילצה אותם למצוא מתמחה חלופי זמן קצר בלבד טרם תחילת ההתמחות.
לפני כשנתיים התערב ה"רגולטור" ונכנסו לתוקפם הכללים החדשים לפיהם ניתן להתחיל במסע לאיתור התמחות רק באמצע השנה השלישית ללימודי המשפטים. לאור ריבוי המשרדים המחפשים לאתר מתמחים טובים ואיכותיים, נוצרה סיטואציה בה "נאלצו" הסטודנטים להחזיר תשובה- חיובית או שלילית, כבר בתום הריאיון- עוד בטרם הספיקו להתראיין מועמדים נוספים ובטרם הספיק המרואיין להתראיין במקומות נוספים.
בשנה שעברה, על-מנת להתגבר על חיסרון אחרון זה, חתמה שרת המשפטים על אישור לכללים חדשים בנוגע להתמחות, כאשר על-פי התיקון נאסר על עורכי-הדין להציע מקומות התמחות בטרם יחלפו שבועיים ממועד תחילת הראיונות, ואילו למועמדים ניתן פרק זמן של 72 שעות להחזיר תשובותיהם.
גם כאן קפצו המבקרים והתרעמו על ה"כח" שניתן לסטודנטים אשר נהנו מיכולת הבחירה ואילצו את עורכי-הדין לעשות חישובים מתחום תורת המשחקים- לכמה מהמועמדים להחזיר תשובה חיובית (אשר בהתאם לכללים מחייבת את עורכי-הדין), וכמה מהם יענו בחזרה להצעה.
השנה, החליט משרד המשפטים לקצר את תקופת הראיונות, משבועיים לכ-10 ימים בלבד, כאשר לאחר תקופה זו ניתן
לדרוש מהמועמד להחזיר תשובה בו במקום (מעין "ספיד-דייטינג" בחסות משרד המשפטים). שוב קמו המבקרים וטענו שבשל כך הוחזר ה"כח" למשרדים.
הסטודנטים התקוממו שהם נאלצים לחדול מעיסוקיהם ולמשך 10 ימים דחוסים עליהם לעבור מראיון-לראיון, ממשרד-למשרד ואף לקבל החלטה בלחץ;
מנגד, התקוממו במשרדים על כך שהכללים מאלצים את כל בכירי המשרד ושותפיו להירתם ולהתפנות למשך שבוע שלם ולראיין מאות מועמדים שרק חלק קטן מהם יימצא, בסופו של יום, מתאים.
אם נקביל את המצב לכלכלת השוק החופשי - אין ספק שבמצב הישן היה קיים כשל שוק ארוך ומתמשך, אשר הוביל לפגיעה הן בפירמות עורכי הדין והן בסטודנטים המועמדים להתמחות. אנשים, מטבעם, נוטים לשכוח את תחלואות העבר- אולם על-אף החסרונות, ובמבט לאחור נראה כי התערבות הרגולטור, כאשר היא נעשית במשורה ובשום שכל הינה חיונית גם להסדרת הג'ונגל שאפיין את שוק הראיונות להתמחות.
הכותב הוא שותף בכיר וראש מחלקת הליטיגציה במשרד ברנע ושות'