נתניהו יזדקק ליריביו כדי לאשר את מתווה הגז בכנסת
כשהמתווה יגיע להצבעה במליאה, אם רה"מ ישכיל לנהל מו"מ מתוחכם עם חברי האופוזיציה - בעיקר עם ליברמן ולפיד, הוא יוכל להעביר אותה בקלות יחסית
אילו נתניהו היה מנהל מו"מ עם חברי האופוזיציה
במהלך הדיונים שקיים יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל על מתווה הגז, הוא חזר ודיבר על כך שלו נתניהו היה מקדם את הנושא במשא ומתן אולי הכל היה נראה אחרת: "אמרתי לנתניהו — בוא למשא ומתן ותקדם את הנושא בחקיקה. אבל הוא חשב שהוא יוכל להעביר את זה עם סעיף 52 (לחוק ההגבלים העסקיים שמאפשר לשר הכלכלה לעקוף את סמכותו של הממונה על הגבלים עסקיים בשל שיקולים ביטחוניים ומדיניים — ר"ז). הוא לא תיאר לעצמו שהוא יגיע למקום הזה", כך אמר אתמול כבל שחושב כי לו המתווה היה מקודם בדרך של חקיקה, היה ניתן להעבירו בצורה מוסכמת בסופו של דבר.
הג'וקר ליברמן והשותף הפוטנציאלי לפיד
ההערכה של כבל אינה מופרכת. בספטמבר האחרון אישרה הכנסת את הצהרת ראש הממשלה על מתווה הגז, אף שהמתווה עצמו לא אושר בחקיקה. נתניהו התגאה אז בהישג, כיוון שהמתווה אושר בהצבעה הצהרתית ברוב של 59 מול 51 ח"כים. באותה הצבעה ליברמן הוא זה שסידר לנתניהו את הרוב שהיה דרוש לו.
במקביל, כיוון שהמתווה לא קודם בחקיקה, נתניהו ניסה לאשר בכנסת גם הפעלת סעיף 52. את זה הוא לא הצליח להעביר, למרות שליברמן שימש גם במקרה זה לשון מאזניים. אלא שהפעם הוא הלך נגדו. מדוע? משום שליברמן לא רצה להיות האיש שנותן לנתניהו את הסולם שהוא חיפש. ליברמן הציב לעצמו כיעד להקשות על חייו של ראש הממשלה.
מפלגתו של לפיד שתומכת במתווה דורשת גם להכניס בו שינויים שעד כה לא הוכנסו אליו. ומכיוון שהשינויים האלו לא הוכנסו, הח"כים של יש עתיד לא הצביעו בעד המתווה בהצבעה ההצהרתית שנערכה בכנסת. אך כעת, אם ייעשו שינויים לשביעות רצונם, ייתכן שאצבעותיהם יורמו יחד עם יתר הח"כים שיצביעו עם נתניהו.