סלינגר לא תתערב

אסיפת בעלי המניות שתקיים הראל בעוד שבועיים תעמיד למבחן, במידה רבה, את הגופים המוסדיים. על תזכיר חוק שכר הבכירים המקורי חתום שר האוצר דאז יאיר לפיד, שהגדיר תקרת שכר של 3.5 מיליון שקל.  

בינואר אשתקד, קצת אחרי שפורסם התזכיר, עלה להצבעה שכרו של מנכ"ל בנק מזרחי טפחות אלדד פרשר, שביקש למשוך שכר בעלות של 6.3 מיליון שקל. רוב בעלי מניות המיעוט, ובהם הגופים המוסדיים, תמכו באישור השכר. יומיים לאחר מכן שלחה להם המפקחת מכתב הדורש מהם לנמק מדוע הצביעו בעד. באותו שלב היה החוק בגדר טיוטה בלבד, אך המפקחת על הביטוח דורית סלינגר ציפתה מהמוסדיים לנהוג בהתאם לרוח הטיוטה.

כעת המצב ברור יותר. ישנו חוק שעתיד להיכנס לתוקף בעוד חצי שנה כך שעל פניו, המוסדיים אמורים להתנגד לשכר. מנגד, חברות הביטוח והבנקים מתכננים כבר עתירה לבג"ץ והתחושה הכללית בענף היא שהתקרה החדשה מוגזמת. הצבעה תומכת בעלות שכרו של מנכ"ל הראל רונן אגסי תאפשר למוסדיים להעביר מסר לחברי הכנסת ומקבלי ההחלטות בממשלה - הם חצו את הגבול.

סלינגר היתה זו שהובילה קו אגרסיבי בכל הנוגע לשכר בכירי חברות הביטוח. היא יצאה ראשונה למלחמה נגד שכרו של מנכ"ל הפניקס אייל לפידות ומנעה אישור חבילת שכר מפולפלת שהתכווצה מ־17 מיליון שקל ל־3.5 מיליון שקל. כשהמוסדיים אישרו את שכרו של פרשר היא מיהרה להעביר להם מסר: מבחינתה, חוק או לא חוק, עלות השכר לא צריכה לחרוג מ־3.5 מיליון שקל.

הפעם היא לא תתערב. הראל החליטה להמשיך בהליך ההצבעה בידיעה ברורה שהוא סותר את רוח החוק שאושר, כך שאין לסלינגר הרבה טעם לפנות למוסדיים ולדרוש הסברים על הנימוקים להצבעתם. עליהם להבין לבד את המסר. ייתכן שאפילו סלינגר עצמה סבורה שהחוק החדש הלך צעד אחד רחוק מדי.

הרמת הכפפה של בעלי מיטב דש ממש לא מפתיעה. מעבר לעובדה שצבי סטפק קורא תחת כל עץ רענן לצמצם פערי שכר ולהעלות את שכר המינימום, הוא גם מקיים. בתחילת 2013, סמוך להשלמת המיזוג בין בית ההשקעות מיטב לבית ההשקעות דש, שגרר פיטורי עשרות עובדים, הודיעו הקברניטים סטפק, בנו אבנר סטפק ואלי ברקת על הפחתת 20% מעלות העסקתם.

הם גם היו הראשונים לאמץ מודל תגמול המגדיר פער מקסימלי בין שכר הבכירים לבין העובדים בדרג הנמוך - עד פי 40. במקביל נקבע כי רמת השכר המינימלית של עובדים במשרה מלאה תהיה גבוהה ב־25% משכר המינימום במשק.

בהמשך העולה שכרם של המשתכרים עד 8,000 שקל וגם חולקו אופציות לעובדים בעלי ותק של יותר משנה. אמנם מחוץ לכסף, ובכל זאת - שיתוף עובדים מן השורה ובפוטנציאל הצפת ערך היה תקדימי בעולם הפיננסים. סטפק כבר שנים מזהיר את בכירי הענף מדרישות השכר המופקעות, בטענה כי אם לא ירסנו את עצמם לבד, הם יקבלו סתירה מצלצלת על הלחי. הוא צדק. 

סלינגר צילום: נמרוד גליקמן