הבנקים נערכים לבג"ץ; הצעת החוק תרחיק מכאן את המשקיעים הזרים
בבנקים טוענים שהחוק החדש שמגביל את שכרו של מנכ"ל תאגיד פיננסי לעד 2.5 מיליון שקל, ימנע מהבנקים להתייעל וירחיק מכאן את המשקיעים הזרים המוסדיים
כפי שפורסם אתמול ב"כלכליסט" איגוד הבנקים כבר שכר את שירותיו של עו"ד רלי רשם במטרה להגיש עתירה בג"ץ בנושא.
המפקחת על הבנקים חדוה בר מצפה מהבנקים להציג בשנה הקרובה תוכניות התייעלות רב-שנתיות. על מנת להתייעל, הבנקים צריכים לצמצמם משמעותית את היקפי כוח האדם שלהם. ולכן אחת הדרכים העיקריות להתייעל היא הוצאת עובדים לפרישה מרצון באמצעות חבילות תגמול מפתות.
לרוב, היקפי חבילות פרישה כאלו עומדים על פי 2.5 משכרו של העובד - ומסתכמות בכ-3.5 מיליון שקל. לכן טוענים במערכת הבנקאית, בתגובה להצעת החוק שאושרה, שהם עומדים בפני שוקת שבורה ולא יוכלו להתייעל. לטענתם, עובדים שמרוויחים משכורות שמנות לא יביעו היענות לחבילות פרישה 'רזות' ומצומצמות לעומת אלו שניתנו בשנים קודמות.
בנק דיסקונט למשל יציע ככל הנראה תוכנית פרישה מרצון נוספת לעובדים שלו בשנה הקרובה, בנוסף לתוכניות קודמות, ולכן לא ברור כרגע כיצד ניתן יהיה ליישם את דרישות המפקחת להתייעלות מאסיבית.
בבנק דיסקונט ובבנק לאומי ישנו ריכוז גבוה יחסית של עובדים ותיקים המועסקים מזה עשרות שנים וזכאים בשל הסכמי השכר שלהם לתוספות שכר נדיבות מדי שנה, מה שמצטבר לעלות שכר שנתית גבוהה של מעל מיליון שקל.
עוד מלינים בבנקים על כך שמשקיעים מוסדיים זרים הנמנים על ה'ציבור' בפילוח האחזקות בבנקים (משום שהם מחזיקים כל אחד בנפרד פחות מ-5%) יירתעו מהצעת החוק שעלולה להשפיע על תשואת הבנקים ולכן להדיר מכאן את אותם משקיעים.
היבט נוסף ממנו חוששים במערכת הבנקאית הוא שבוגרי אקדמיה טריים לא יתלהבו לעבוד במגזר הפיננסי בגלל מגבלת השכר ויחס השכר ולכן מראש יפנו לחיפוש עבודה בסקטורים אחרים מתגמלים יותר. דבר זה יהפוך את הבנקים ל'בנקים בינוניים', כך טוענים במערכת הבנקאית.