בנק ישראל: פערי רמת החיים בין ישראל למערב ממשיכים לגדול

בנק ישראל משרה פסימיות לגבי אפשרויות הצמיחה העתידיות של המשק הישראלי. בדו"ח השנתי על מצב המשק שמתפרסם היום (א') כותבים כלכלני הבנק כי ישראל לא מצליחה להדביק את הגידול ברמת החיים במדינות המפותחות עקב בעיות מבניות במשק, ובמיוחד בגלל התפוקה הנמוכה של העובד הישראלי שהיא תוצאה של רמת השכלה, תשתיות ציבוריות לקויות, השקעה נמוכה של מעסיקים במכונות וציוד חדש ועוד. ללא שינוי של המגמה הזו המשק הישראלי אמנם יכול להמשיך לצמוח, אבל בקצב נמוך יותר מאשר הצמיחה במדינות המערב אליהן ישראל שואפת להשתוות מבחינה כלכלית.

נתונים שמציג הבנק מראים כי אחרי שנים רבות שהמשק הישראלי הדביק את הפער בתוצר לנפש מול המדינות המפותחות, בשנתיים האחרונות הפער ברמת החיים בינינו לבין מדינות ה-OECD התרחב. ב-2014 התוצר לנפש בישראל צמח ב-0.6% בלבד, מחצית מהממוצע של המדינות המפותחות, ובשנה שעברה הצמיחה לנפש היתה בשיעור של חצי אחוז, השווה לשליש מהממוצע ב-OECD. תחזית הבנק לצמיחה השנה היא של 2.8% בלבד ובשנה הבאה 3%, ומכאן שהתוצר לנפש ימשיך להיות קטן מ-1% ולא ידביק את הקצב של מדינות המערב.

קרנית פלוג נגידת בנק ישראל

הסיבות לכך הן שלוש וכולן קשורות לשוק העבודה. הראשונה היא שאוכלוסיית ישראל מזדקנת, או ליתר דיוק שקצב הגידול במספר הישראלים בגילאי העבודה יורד בארבע השנים האחרונות, מקצב של 2.5% לשנה עד 2010 לקצב של 1.7%-1.4% מ-2011 ועד השנה שעברה. הסיבה השנייה היא שכבר בשנה שעברה החל מיצוי התרחבות המשק כתוצאה מהירידה באבטלה, שנמצאת כבר תקופה ארוכה בסביבות ה-5% וכבר אין לה לאן לרדת והסיבה השלישית היא הירידה בפריון העבודה של העובד הישראלי. בעוד עם השניים הראשונים אין מה לעשות, לפחות לא באופן ישיר, הנתון השלישי הוא המדאיג ביותר, כי הוא זה שמשפיע באופן המובהק ביותר על רמת התפוקה של כל עובד במשק והוא זה שקובע בטווח הארוך את רמת החיים של כל אחד מתושבי ישראל.

בדיקה של הבנק מעלה כי הפריון של העובד הישראלי הממוצע נמוכה במיוחד בענפים שלא פתוחים לייצוא וייבוא, כמו בניה, מסחר, פיננסים וכדומה. בענפים אלו התפוקה של העובד הממוצע היא 70%-80% מזו של העובד הממוצע במדינות ה-OECD. לעומת זאת, בענפים שנדרשים להתחרות בחו"ל, כמו לדוגמה ענף הציוד האלקטרוני, הפריון של העובד הישראלי גבוה מזה של העובד הממוצע במדינות המפותחות ביותר מ-10%. בשביל להגדיל את הפריון צריך להשקיע בהשכלה של העובדים, בהכשרה מקצועית שלהם ולתמרץ מעסיקים להשקיע ברכישה של עוד ציוד ועוד מכונות חדשות שמעלות את הפריון של העובד, אך עד כה הממשלות האחרונות נמנעות מלחולל שינוי של המגמה.

מחירי הדירות הכריחו צעירים לעבוד יותר

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים כי בעשור שבין 2004 ל-2014 גדל השיעור של הוצאות הדיור – בין אם משכנתא ובין אם לשכר דירה – בקרב זוגות צעירים מחמישית מכלל ההוצאה לרבע. נתון אחר של הלמ"ס מראה כי עם השנים גדל גם שיעור התעסוקה וגם היקף שעות העבודה בקרב זוגות צעירים. השאלה המתבקשת היא האם יש קשר בין השניים, כלומר האם הגידול בהוצאות הדיור גרם ליותר זוגות צעירים לצאת לעבוד או להגדיל את היקף העבודה.

התשובה של חוקרי בנק ישראל היא חד משמעית כן. אפשר לראות את זה בצורה הפשוטה יותר כאשר הם חילקו את השינוי באופן התעסוקה בין זוגות שהיתה בבעלותם דירה וכאלו שלא: שיעור התעסוקה בקרב מי שאין להם דירה בבעלותם עלה אחרי עליית מחירי הדיור (מ-2008) בכ-5%, בעוד ששיעור התעסוקה בקרב אוכלוסיית בעלי הדירות עלה רק בכ-3%. בנוסף, גם מספר חודשי העבודה והשכר החודשי בקרב אלו שרכשו דירה ראשונה אחרי עליית המחירים עלו יותר מאשר בקרב מי שכבר היתה להם דירה עוד לפני כן: מי שרכשו דירה ראשונה עבדו 12 יום יותר בשנה מאשר אלו שכבר יש להם דירה, והגדילו את שכרם בכ-10,000 שקל בשנה.