מנכ"ל דלק קידוחים: "לא זוכר שהתלוננתם לפני שנתיים כשמחיר הגז היה 14 דולר ושילמתם 5.5 דולר"

"פסיקת בג"ץ אמרה כי מתווה הגז מאושר, אבל היציבות שהייתה לא תהיה. אנחנו רוצים להניח מתווה שיפתח את הגז בישראל. התכלית של הערביות החדשות שיינתנו הם התרומה שלהם לפיתוח הגז – אבל כרגע אנחנו לא בדיון הזה". כך אמר הבוקר (ג') מנכ"ל משרד האנרגיה שאול מרידור בוועידה הלאומית לאנרגיה.

בפאנל בנושא "חסמי צמיחה לתעשיית האנרגיה בישראל: תשתיות ורגולציה", שוחחו שאול מרידור, מנכ"ל משרד האנרגיה ואמיר לוי הממונה על התקציבים במשרד האוצר עם יפתח רון-טל, יו"ר חברת החשמל, יונה פוגל מנכ"ל פז, ביני זומר מנכ"ל נובל אנרג'י ישראל, אבנר מימון מנכ"ל בזן ויוסי אבו מנכ"ל דלק קידוחים ואבנר.

לוי: "בג"ץ אישר 90% מהמתווה, רק לא את פסקת היציבות. הגיע הזמן של החברות לגלות בגרות ואחריות להחליט ולקחת את המתווה קדימה. צריך לפצל את המאגרים ולפתח כמו שכתוב בזיכיון בין 90% ל-0%, אני יודע מה אני הייתי בוחר".

מרידור: "מדינת ישראל צריכה להחליף דיסקט ולהאיץ את הפתוח של השדות – וחלק מזה זה תשתיות וחיבור למפעלים והמדינה צריכה לקחת על זה אחריות".

לוי: "צריך לגייס באמצאות חוב או הון מימון – ואפשר לשתף את המוסדיים שמחפשים השקעות".

רון-טל: "משק האנרגיה במצב של חוסר יציבות וחוסר וודאות. נכון לעשות סוף לניפוח החובות של הרשות הפלסטינאית, זה לא נוח לנו ולא נותן לנו הרגשה טובה – אבל אנחנו חייבים לגבות את החובות הללו. הורדת מחירים היא ערך ואני קורא מכאן לכל מי אחראי לצאת לדרך בפיתוח ליוויתן. את עסקת תמר עשתה חברת החשמל שהביא את הגז למדינת ישראל. ביטחון אנרגטי זה ביטחון לאומי, ויש הפקר ואני מדבר כעת כאיש בטחון, יש תשתיות שלא מתעסקים איתם.

"אם מייצרים עוד טייקונים על הגב של מדינת ישראל בהפרטת ייצור החשמל – מי שישלם את המחיר זה צרכני חברת החשמל. אני קורא למידתיות ואיזון ובעיקר לשמור על התשתית הכי חשובה שלנו. מי שמוכר תחנות עושה את טעות ההווה ונלחם את מלחמות העבר. המלחמה הבאה של האנרגיה בפתחנו. אנחנו בתום עידן התחנות הגדולות ובעתיד ייצור החשמל יהיה יותר ויותר מבוזר". 

יפתח רון-טל, יו"ר חברת החשמל צילום: עמית שעל

אבו: "מאז אישור המתווה, שמנו בקידוח לווייתן 10 מיליון דולר כל חודש. הסדרת היציבות תזרים המון גז למפעלים".

זומר: "בג"ץ הכיר בלגיטימיות היציבות. יש דרכים אחרות לספק אותה".

אבו: "לא זוכר תלונה לפני שנתיים שמחיר הגז היה 14 דולר ושילמתם 5.5 דולר. אני שמח שהלקוחות חושבים שיצליחו לשפר תנאים באמצעות לחץ רגולטורי. אנחנו לא רוצים הטבות כלכליות. תנו רק להיכנס למשחק בכללים ידועים. נעשה הכל כדי להוציא גז מלווייתן כבר ב-2019. לא הפסקנו מו"מ למכירת מאגרים".

אבו: "אנחנו לא מחפשים הטבות כלכליות – תנו לנו להיכנס למשחק בכללים ידועים ואל תשנו את החוקים במהלך המשחק – ומדינת חוק צריכה לעמוד בזה. הגז יזרום מלוויתן בזמן שנקבע ב-2019. תנו לנו וודאות על מנת שנוכל לפתח".

זומר: "חשוב לנו היציבות ודרשנו אותה לאורך כל הדרך, מי שמטפל בזה ימצה פתרון שיעמוד בהחלטת בג"ץ."

אבו: "תנו לנו בפשטות יציבות, יש הרבה דרכים והזמן לוחץ כי בגץ נתן שנה. חילוקי הדעות הן בגלל שיש כמה חלופות. בסוף תהיה עמדה ממשלתית כי יש דרך לתת יציבות וודאות ולהביא רוכשים שיפתחו את כריש ותנין. ויש פוטנציאל לתגליות נוספות. חאלאס השקענו יותר ממיליארד דולר בליוויתן, איך לעזאל משהו יכול לבוא אלינו בטענות על עיקוב הפיתוח".

פוגל: "צריך שהסקטור העסקי ישקיע, כדי שתהיה צמיחה. אנחנו צרכים לקנות גז בזול וחברת חשמל צריכה לקנות גז בזול. אנחנו מוכרחים לצמוח ב-4% עד 5% בשנה ולא ב-2.5%. זה הגיוני לתת ערביות להשקעות".

זומר:"תמר היא לא יותר רווחית מפרויקטים אחרים של נובל בעולם. מאז שהגז התחיל לזרום המדינה חסכה מיליארדי

שקלים".

רון-טל: "באו נשים את זה על השולחן, מחיר הגז יקר. ההסכם נחתם שהנפט היה ב-90 דולר לחבית ולא ב-30 דולר. 3 שנים אחרי גילוי תמר זרם כבר גז. 7 שנים אחרי גילוי ליוויתן עדין דנים על המתווה".

אבו: "פרויקט תמר שכל כך מתגאים בו נמצא בשליש התחתון של ה-IRR (תשואה פנימית) של פרויקטים מים עמוקים בעולם. להבטיח מחיר גז מסוים להרבה שנים קדימה מעלה את המחיר. עליות ההולכה במים עמוקים היא יקרה וככל שיהיה לנו וודאות רגולטורית נוכל להוזיל את העליות".

מימון: "תעשיית הזיקוק הוא קטר צמיחה במשק, אבל הוא לא פותר אותנו מנזקי הסביבה. מאז ההפרטה בתי הזיקוק שניו את פניהם, למרות טראומת העבר. כל הגורים הרגולטורים צריכים להבין שהם חלק מהמשוואה. התעשייה באיחוד בחיפה הפכה להיות שק חבטות".