האוצר הקים צוות לגיבוש המלצות להפחתת מיסוי פטנטים

משרד האוצר בוחן הפחתת המסוי על רווחים מקניין רוחני. מנכ"ל המשרד שי באב"ד מקיים בימים אלו דיונים בנושא עם הצוות לבחינת החוק לעידוד השקעות הון שהקים בזמנו שר האוצר הקודם, יאיר לפיד. הצוות כבר הגיש מסקנות לשר המכהן משה כחלון עם כניסתו לתפקיד, אולם זה בחר לא ליישם אותן. הצוות,החדש בראשות באב"ד כולל נציגים מאגף תקציבים, רשות המסים ומשרד הכלכלה, ומתמקד בגיבוש הטבות מס על קניין רוחני של חברות.

חברות בינלאומיות רבות מעדיפות לרשום את הקניין הרוחני שלהם במדינות שנותנות שיעורי מס נמוכים במיוחד על כך, כמו קפריסין או אירלנד. בענפים כמו תוכנה או פרמצבטיקה חלק גדול מהכנסות החברות מיוחס לקניין הרוחני שלהן ולא מגיע לישראל, אף שהן פועלות בה. כך למשל, מכירת אפליקציית המסרים המיידיים וייבר לרקוטן היפנית ב־900 מיליון דולר כמעט ולא הניבה הכנסות לישראל, אף שהחברה מנוהלת על ידי ישראלי ומחזיקה בארץ מרכז פיתוח.

ארגון המדינות לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) מקדם בשנתיים האחרונות תכנית להסדרת תיאום שיטות המס בין מדינות. המלצות התוכנית שהתפרסמו בשנה שעברה מנסות, בין היתר, למנוע מצב שבו מדינות יהוו מקלט מס לקניין רוחני ובכך מגבילות למעשה את היכולת של הוועדה להיטיב מבחינה זו עם חברות גדולות. ה־OECD המליץ ליצור זיקה בין פעילות החברה במדינה לבין זכויות הקניין הרוחני, כך שלא יהיה מצב שבו במדינה אחת מתבצע כל המחקר, הפיתוח והייצור ובמדינה אחרת יהיה רשום הקניין הרוחני. וועדת אנדורן אמנם הגישה המלצה בנושא, אולם זו גובשה לפני שפורסמו המלצות ה־OECD בעניין.

שר האוצר משה כחלון. בחר לא ליישם צילום: אמיל סלמן

כעת מנסה הצוות להחליט כיצד לפתות חברות לרשום את הקניין הרוחני בישראל, מבלי להתעלם מהנחיות ה־OECD, במיוחד לאור הביקורת ההולכת וגוברת על כך שתאגידים רב לאומיים בקושי משלמים מס.

המלצת קודמת של הוועדה שנשקלת מחדש היא פשוט להכניס את הרווחים מהקניין הרוחני למסלול הקיים של החוק לעידוד השקעות הון, כלומר שיעורי מס של 16% במרכז ו־9% בפריפריה, בניגוד למס גורף של 25% שמוטל כיום. אחד הדיונים שמתקיימים בוועדה הוא האם לאפשר את המסלול המועדף שמעניק שיעורי מס של 8% במרכז ו־5% בפריפריה גם עבור קניין רוחני.

הועדה תצטרך להכריע גם בנוגע לזיקה שעליה ממליץ ה־OECD להקפיד בין הקניין הרוחני לפעילות הריאלית ולתמהיל הרצוי שלה. הכוונה בתמהיל היא באיזה מידה יידרשו סוגים שונים של פעילויות ריאליות כמו מחקר, פיתוח או ייצור.

כך למשל, חברה יכולה להשאיר בארץ רק את המחקר והפיתוח ולהעביר את הייצור למדינות זולות יותר, מה שמעלה את תהיות על ההצדקה להעניק לה הטבות מס על הקניין הרוחני שלה.

דבר נוסף שעליו הוועדה תצטרך להכריע הוא היקפי הפעילות הנדרשים והיחס בינם לבין ההטבות, שכן אם על פעילות מועטה יינתנו בארץ הטבות מס על הכנסות גבוהות מאד, ייתכן ואפשר יהיה לטעון כי ההכנסות לא באמת קשורות לפעילות בארץ, זאת בניגוד להמלצות ה־OECD.

להבדיל מהמחלוקת הגדולה בוועדת אנדורן המקורית על היקף ההטבות והדרישה מחברות להגדיל את הפעילות שלהן בארץ אם הן מקבלות הטבות מס מעבר להיקפים מסוימים, כאן מסכימים כל חברי הצוות על נחיצות ההטבות. אמנם גם ההיקפים נוגעים בשאלה הרגישה האם מדובר בהטבות מס לחברות גדולות על גבו של האזרח הקטן או שמא מדובר במס המקסימלי שניתן לגבות מהחברות הללו, שכן בלעדיו נשאר עם שיעורי מס "צודקים" אבל עם אפס הכנסות למדינה.

משרד האוצר מסר בתגובה כי "צוות מקצועי בין־משרדי בראשות מנכ''ל משרד האוצר, דן בימים אלו בגיבוש מדיניות סדורה בנושא המיסוי לחברות רב לאומיות וזאת, בין היתר, כחלק מתהליך בינלאומי להסדרת פעילותן של חברות רב לאומיות המובל על ידי ה-OECD לצמצום תופעת מקלטי המס ובהתאם להמלצות וועדת אנדורן"