האוצר חושף טפח ומסתיר טפחיים: פרסם את הסכם תקציב הביטחון ללא סעיפים מהותיים
האוצר הסכים לחשוף את תמצית ההסכם המקורי בעקבות פניות שהגיעו בנושא מגופי תקשורת שונים, אך השמיט סעיפים מהותיים המפרטים למשל מה יהיה גובה תקציב הביטחון בשנים הקרובות; על פי סעיף שטרם נחשף - משרד הבטחון יתוגמל אם יצליח להפחת את תשלומי הפנסיה התקציבית
משרד האוצר הסכים לחשוף עוד טפח מהסיכום התקציבי בינו לבין משרד הביטחון, זאת במסגרת פניות שהגישו כל כלי התקשורת וכן עמותת הצלחה מיד לאחר החתימה על ההסכם בסוף שנת 2015.
- "משרד הביטחון הבין את המחיר של לוקר ולכן התגמש"
- החורים השחורים בתקציב הביטחון
- נחשף ההסכם על תקציב הביטחון: קצינים שיפרשו בגיל 36 יקבלו חצי מיליון שקל מענק
המסמך של האוצר כולל את פרטי ההסכם שכבר נחשפו בעבר בתדרוך שנעשה במשותף על ידי שני המשרדים לעיתונאים: את תוספות התקציב בשנים 2016-2010 לתקציב הביטחון, את השינוי במודל הקבע שכולל את הפחתת גיל הפרישה לקצינים לגיל 42 (והעלת גיל הפרישה לנגדים ל-53), יצירת שער פרישה נוסף מצה״ל למי שמגיעים לגיל 35-36 עם מענק חד פעמי של חצי מיליון שקל.
עוד כולל המסמך פירוט לגבי תקציבי הפנסיה של צה"ל ומשרד הביטחון, שלא היו ידועים עד כה: המשרדים סיכמו כי אם משרד הביטחון יצליח להפחית ולו לשנה אחת את תשלומי הפנסיה התקציבית השנתיים שלו (שמגיעים כבר ליותר מ-8 מיליארד שקל), אזי הם ייצאו מתוך תקציב הביטחון ויועברו לניהול משרד האוצר, כפי שקורה בתשלומי הפנסיה התקציבית של יתר המשרדים. סכום הכסף שמשרד הביטחון יצליח לחסוך בתשלומי הפנסיה יתווספו לתקציב הביטחון עצמו. מנגד, ההסכם קובע כי אם תשלומי הפנסיה השנתיים יחזרו לעלות, אזי הם יוכנסו בחזרה לתקציב הביטחון, כך שמשרד הביטחון יחווה שוב קיצוץ בהוצאות שלו על התעצמות ביטחונית.
מימין: שר הבטחון בוגי יעלון ושר האוצר משה כחלון צילום: דוברות משרד האוצר
עם זאת, משרד האוצר לא חשף את ההסכם עצמו, אלא חיבר מעין נייר שמהווה סיכום או תמצית של ההסכם המקורי. על פי תשובת משרד האוצר, 10 סעיפים בתוך הנייר שהועבר לכלי התקשורת מהווים תמצית בלבד של ההסכם המקורי, ולא הרחבה מלאה שלו.
אחד הסעיפים האלה שמשרד האוצר לא מוכן לחשוף באופן מלא נוגע ללב ליבת ההסכם - מה יהיה גובה תקציב הביטחון בשנים הקרובות. כך, על פי המידע שהועבר לכלי התקשורת בסיס תקציב הביטחון לשנת 2016 יעמוד על 56.1 מיליארד שקל. מעבר לסכום זה יתווסף סכום של 3 מיליארד שקל וכן שיפוי בגין התייקרויות. בשנים 2017-2020 בסיס תקציב הביטחון יעמוד על 59 מיליארד שקל (נכון למחירי 2015).
מאחר שזו רק תמצית של מה שכתוב בהסכם המקורי, המשמעות היא כי לא ניתן לדעת בדיוק האם ישנן התניות להעברת התקציבים האלה, ואם כן מהן בדיוק. כלומר, באיזה תנאים משרד האוצר יוכל להגיע למשרד הביטחון כי הוא לא מעביר לו את תוספות התקציב. כמו כן, לא ניתן לדעת בדיוק מהו מנגנון השיפוי על ההתייקרויות, או במלים אחרות - כמה עוד כסף יתווסף לתקציב הביטחון בגלל העלייה במחירים.
סעיף אחר שנותר בגדר תמצית בלבד הוא סעיף שקובע כי "סוכם על מנגנון שיפוי תקציבי בגין החלטות ממשלה חדשות". הסעיף הזה יכול להתברר כסעיף תקציבי מהותי במיוחד, שכן הממשלה, ובעיקר ראש הממשלה, מקבלים חדשות לבקרים החלטות חדשות לביצוע משימות על ידי מערכת הביטחון. למשל, הקמת גדר בגבול המזרחי עם ירדן, מתן מענה לאתגרי המנהרות ועוד.
ההסכם קובע כי משרד האוצר יתקצב את משרד הביטחון באופן מסוים על העלות שכרוכה בביצוע המשימות האלה, אך בגלל שהאוצר מוכן למסור לתקשורת רק תמצית של ההסכם, לא ניתן לדעת מה הנוסחה המדויקת לפיצוי התקציבי. למשל, אם ראש הממשלה מטיל על מערכת הביטחון לבנות גדר הפרדה גבוהה לכל אורך הגבול המזרחי, נניח בעלות של מיליארד שקל, איזו תוספת תקציב הביטחון יקבלו - מיליארד? חצי מיליארד? 300 מיליון? באוצר סבורים כי הציבור לא צריך לדעת את הנוסחה המדויקת, לפחות לא עכשיו, על אף שמדובר בסופו של דבר בכסף ציבורי.
היועץ המשפטי של עמותת הצלחה עו"ד אלעד מן מסר ל"כלכליסט" כי: "יש לראות בחיוב את החלטתו של משרד האוצר,גם אם באיחור ניכר ובחוסר רצון בולט, למסור מידע נוסף על הסכם חשוב זה. עם זאת ראוי ונכון היה למסור את המסמך המלא והמקורי בהשמטות המתחייבות ולא להעביר מסמך מעובד ומתומצת כדי שנקבל מושג גם על היקף המידע שלא נמסר בסופו של דבר".
