לסטר סיטי: מסיבת הפתעה

סיכויים: קלושים

ג'יימי דיימונד כל כך רצה להיות מאושר כמו עשרות אלפי האוהדים של לסטר סיטי. אחרי הכל הוא אוהד שרוף של הקבוצה, עד שאפילו את חתונתו ב־2005 הוא ערך באצטדיון של לסטר, בתא ה־VIP על שם גדול שחקני הקבוצה בכל הזמנים, גארי ליניקר. ג'יימי גם החזיק במינוי לקבוצה כמעט כל חייו, גם כשלסטר אהובתו היתה — עד לא מזמן — במעמקי הליגה השלישית.

אלא שבתום העונה שעברה, אחרי שהקבוצה נחלצה ברגע האחרון מירידה לליגת המשנה וגרמה לג'יימי הרבה כאב לב, אשתו קייט שכנעה אותו לוותר על המינוי. "אני מנחשת שהזיכרון הגדול ביותר של הריצה ההיסטורית של לסטר סיטי לאליפות אנגליה יהיה קשור אליי, שכנעתי אותו לא לחדש את המינוי באפריל האחרון", כתבה קייט בטוויטר והפכה ללהיט ויראלי. "הצטרפו אלינו ביום האחרון של העונה לראות אם הנישואים שלנו יחזיקו מעמד", הוסיפה.

בשיחה עם ה־BBC אמרה קייט שבעלה עדיין "נהנה מהקבוצה על הספה", אבל הוא עצמו מודה שיש "פיל בחדר" בכל משחק של לסטר. "כל פעם שאנחנו יושבים וצופים בעוד ניצחון של הקבוצה, יש את התחושה הזו של 'הייתי יכול להיות שם'", אמר ג'יימי, ואילו קייט הצטדקה: "אף אחד לא היה יכול לדעת שלסטר תרוץ לאליפות". והיא צודקת.

אף אחד לא ציפה שלסטר תעשה את מה שעשתה. ערב פתיחת העונה סוכנויות ההימורים העניקו לה סיכויים של 1 ל־5,000 לזכות באליפות הפרמייר ליג האנגלית. כיום, חמישה משחקים לפני תום העונה, היא נמצאת במקום הראשון ביתרון של שבע נקודות על השנייה בטבלה. רק משהו מאוד בלתי סביר ימנע ממנה אליפות היסטורית, שתהיה "ההפתעה הספורטיבית הגדולה בכל הזמנים", כהגדרת סוכנויות הידיעות.

העשרות היחידות של אוהדי לסטר שהימרו על קבוצתם צפויים להיהפך למאושרים ועשירים מאוד. מבחינת חלק מהם, מדובר בהצלת חיים ממש. למשל טוני סקפינגטון, שהיה אמור למות באפריל האחרון. זה מה שרופאיו חזו לו כשאבחנו אצלו סרטן אגרסיבי בתוספתן. אבל האוסטרלי בן ה־51, אוהד שרוף של הקבוצה כל חייו, אומר שההצלחות שלה גרמו לו להישאר בחיים. הוא עדיין מאושפז בבתי חולים ושרוי בסכנת חיים, אך הקבוצה, ששמעה על סיפורו, מלווה אותו לאורך הדרך. סקפינגטון הוא גם אחד מאלה שהימרו על לסטר, בסכום של 20 דולר אוסטרליים. זכייה שלה היתה מעניקה לו מאה אלף דולר – אך סקפינגטון בחר להמיר את הזכייה ב־35 אלף דולר, שניתנו לו כעת, ולהעבירם לאשתו. "זה רק כסף, אני מודאג יותר מזה שהקבוצה תמשיך לנצח", אמר. "עושה לי טוב כשאני יכול להתרכז במשהו שגורם הרגשה טובה. אני חושב שאני אשרוד את העונה. אם ננצח ואני עדיין חי, דברו איתי".

צילום: רויטרס

משפחה: חמה

בעלי הקבוצה הוא המיליארדר התאילנדי ויצ'אי סריבאדהנאפרהבה (Srivaddhanaprabha), שמחזיק בחנויות הדיוטי פרי בשדות התעופה בתאילנד. הונו הוערך על ידי פורבס ב־3 מיליארד דולר. את לסטר סיטי הוא רכש ב־2010, אחרי התלבטות קצרה במיוחד. "קיבלנו את ההחלטה אחרי 30 דקות חשיבה על הנושא", הסביר בנו אייוואט (Aiyawatt). "אנחנו אוהבים את הקבוצה, את האצטדיון, את הקהל". באותה שנה גרר המועדון רגליים בתחתית ליגת המשנה, אבל הבן ואביו החליטו להמר על הקבוצה מאחת הערים העתיקות במרכז אנגליה. הם גם חילקו את העבודה כך שוויצ'אי יקבל החלטות עסקיות ואייוואט יקבל החלטות ספורטיביות. "מבחינה כספית", אמר אייוואט, "זאת היתה הזדמנות לרכוש קבוצה בליגת המשנה, שאפשר להעלות אותה לליגה הראשונה ולהרוויח הרבה כסף". כרגע ההשקעה מסתמנת כאחת המשתלמות ביותר שעשתה המשפחה.

בראיון לרויטרס הסביר אייוואט שההצלחה קשורה ל"ערכים משפחתיים. זו תרבות תאילנדית שהבאנו לקבוצה. אנחנו נותנים זמן לצוות שלנו, לשחקנים, למנג'ר. אנחנו מטפלים בהכל כאילו זאת המשפחה שלנו ומנסים להקשיב לבעיות של כל חבר בצוות". אביו אמר שהשיטה שהנהיג בלסטר אומצה מהשיטה שבה נקט בעסקיו: ויצ'אי נהג לעבור בין שדות תעופה בעולם, ללמוד כיצד פועל בהם הדיוטי פרי, ולאמץ את מה שמתאים לרשת שלו בתאילנד.

ויצ'אי (מימין) ובנו אייוואט סריבאדהנאפרהבה. שיטת הדיוטי פרי צילום: רויטרס

הישרדות: בקושי

קשה להאמין אבל ב־2002 היתה לסטר סיטי על סף פירוק. עם חובות של 30 מיליון ליש"ט, ועלויות תחזוקה מטורפות לאצטדיון החדש שנבנה. האוהדים גייסו כסף כדי להציל את המועדון ואף נעזרו במאה אלף ליש"ט שתרם שחקן הקבוצה לשעבר, אמיל הסקי. "כילד, הכל התחיל שם עבורי", הסביר הסקי את התרומה הנדיבה, "הרגשתי שאני חייב לעשות משהו כדי להציל את המועדון שאני אוהב. ב־2007 מילאן מאנדריץ', רוכש קבוצות סדרתי שהיה הבעלים של פורטסמות' ושפילד וונסדיי, רכש את לסטר סיטי תמורת 25 מיליון ליש"ט, ומיד החל לחפש קונה. ב־2010 הגיעו התאילנדים, ועידן חדש החל.

ויצ'אי הכריז מיד שהוא רוצה להוביל את לסטר סיטי לצמרת הליגה. "זה ייקח זמן ונצטרך להשקיע לפחות 180 מיליון ליש"ט, אבל זה לא מרתיע אותי", אמר, ואז ביקש "שלוש שנים כדי להגיע לשם". באופן מדהים, זה בדיוק מה שקרה. הבעלים התאילנדים מימנו הפסדים ענקיים של יותר מ־100 מיליון ליש"ט של הקבוצה בליגת המשנה כדי להגיע לפרמייר ליג. שם לסטר כבר נהפכה לרווחית וגם לסיפור הצלחה מקצועי וכלכלי.

שש שנים אחרי רכישת לסטר תמורת 39 מיליון ליש"ט, המועדון שווה לפי הערכות יותר מ־150 מיליון ליש"ט. במהלך השנים הללו השקיע ויצ'אי עוד כ־60 מיליון ליש"ט ברכישת שחקנים, שכירת אנשי מקצוע ושיפור תשתיות. את הסכום הזה הוא הרוויח בחזרה בזכות פרסום שלו זכתה חברת הדיוטי פרי שלו King Power. "אנשים מרחבי העולם מכירים את קינג פאוור בזכות לסטר", אמר ויצ'אי לעיתונאים. החברה דיווחה על הכנסות של 2.4 מיליארד דולר ב־2015, עלייה של 25% מ־2014.

לסטר סיטי עצמה דיווחה על רווח שיא של 26.4 מיליון ליש"ט בשנה החולפת — השנה הפיננסית המוצלחת בתולדותיה. הכנסות המועדון זינקו ל־104 מיליון ליש"ט, פי שלושה מההכנסות שנה קודם לכן. והמצב צפוי רק להשתפר: בעונה הבאה ייכנס לתוקף הסכם זכויות שידור בשווי של יותר משמונה מיליארד ליש"ט לשנים 2016 עד 2019, וכל קבוצת פרמייר ליג תקבל לפחות 100 מיליון ליש"ט. לסטר סיטי תקבל לפחות עוד 40 מיליון ליש"ט על השתתפותה בליגת האלופות. וכמובן, ההכנסות מחסויות יעלו באופן ניכר. "אנחנו מקבלים הרבה מאוד תשומת לב מחברות בינלאומיות", אמר איאן פלנגן, המנהל המסחרי של הקבוצה. "אנחנו החדשות הטובות ביותר שיש לפרמייר ליג להציע".

ראניירי. "הוא היה צריך להוכיח משהו, וזה מחבר אותו לקבוצה" צילום: אימג'בנק

מאמן: שמח

את העונה הראשונה בליגה הראשונה שרדה הקבוצה לא לפני שבילתה חמישה חודשים תמימים בתחתית. המאמן נייג'ל פירסון פוטר ובמקומו הגיע קלאודיו ראניירי, מאמן שלמרות מאזן סולידי במועדונים רומא, ולנסיה, יובנטוס, מונקו וצ'לסי, לא נחשב להברקה של הבעלים — ודאי אחרי כישלון מהדהד עם נבחרת יוון. אבל ראניירי הביא הרבה מאוד ניסיון לקבוצה לצד אישיות נעימה במיוחד. "הוא באמת אחד האנשים הכי נחמדים שיש בכדורגל העולמי", אומר ג'יימס מאסטרס, שמסקר את לסטר סיטי עבור הטיימס ו־CNN. ראניירי, איש חביב ורגוע, נוהג להצחיק את העיתונאים בכל הזדמנות. למשל, כשחברת נקניקיות מקומית הוצגה במסיבת העיתונאים שלו כנותנת חסות למועדון, ראניירי אמר לבעלים של החברה "עכשיו תיתן לכרישים שלי (העיתונאים) את הנקניקיות שלא יאכלו אותי".

אבל מלבד נחמדות והומור, ראניירי, שהגיע אחרי שורה של מאמנים מפוטרים, פשוט מוציא את המיטב מהסגל שנבנה במשך השנים. הוא שועל קרבות ערמומי, והמערכת כולה רגועה ומאוזנת תחתיו. לפי ווס מורגן, קפטן הקבוצה, ראניירי "יודע לספר בדיחות" ו"מעודד חשיבה קולקטיבית על איך משתפרים בכל משחק". אבל, הוא מוסיף, "הדבר שמייחד אותו ומחבר אותו לקבוצה יותר מהכל זה התחושה שהוא היה צריך להוכיח משהו — כמו כל שחקן בקבוצה הזו. כנראה שהוא רואה את מה שקורה היום כהזדמנות להשיג משהו אחר. וככה כולנו רואים את זה".

שחקנים: דחויים

מורגן נגע כאן בנקודת מפתח: לסטר סיטי היא "קבוצת הדחויים". הכוכב שלה, ג'יימי ורדי, שוחרר כנער משפילד וונסדיי, נאלץ לוותר על חלומו להיות שחקן מקצועני ובילה שנים בליגת החובבנים. עד לפני שש שנים שיחק ורדי, כיום בן 29, בסטוקסבריג' פארק סטילס – בליגה מחוזית שמונה ליגות מתחת לפרמייר ליג. ב־2011 עוד שיחק בפליטווד טאון מהליגה השלישית, במה שחשבו שיהיה שיא הקריירה של החלוץ. במאי 2012, כשנרכש על ידי לסטר סיטי תמורת מיליון ליש"ט, אוהד הקבוצה, ג'ק נקס, כתב בטוויטר: "לסטר סיטי החתימה שחקן מהליגות החובבניות בשם ג'יימי ורדי תמורת מיליון ליש"ט. מה קרה לכדורגל?! אלוהים אדירים". הציוץ הזה זכה לאינספור ציוצים מחדש כשוורדי שבר את שיא הכיבושים הרצופים העונה בפרמייר ליג. כיום, אגב, ורדי הוא חלוץ נבחרת אנגליה, ובגיל כמעט 30 שווה יותר מ־10 מיליון ליש"ט.

והוא לא הדחוי היחיד. ריאד מחרז הצרפתי היה שחקן שאיש לא חשב שכדאי לצרף לנבחרת. הוא נאלץ לשחק בנבחרת אלג'יריה וגם שם מתחו ביקורת על המאמן שהעז לקחת אותו למונדיאל. לסטר סיטי רכשה אותו בפחות מחצי מיליון ליש"ט, וכיום, אחרי 23 שערים בליגה וכשהוא מוביל אותה לאליפות, שוויו של מחרז הוא 30 מיליון ליש"ט לפחות.

אנגולו קאנטה, הקשר ההגנתי הנהדר של הנבחרת, נחשב ל"קטן מכדי להצליח" בליגות הבכירות. קבוצות גדולות סירבו לשלם את שמונה מיליון היורו שקון, קבוצתו הקודמת, דרשה תמורתו בקיץ. כיום הוא שווה כפול לפחות. מארק אלבריטון, שחקן הכנף של לסטר, הועף מאסטון וילה, האחרונה בטבלה, כי "לא היה טוב מספיק", ואילו דני דרינקווטר, קשרה הקשוח של הקבוצה, הודח מקבוצת המילואים של מנצ'סטר יונייטד כי לא חשבו שייצא ממנו משהו. כיום הוא בסגל נבחרת אנגליה. אפילו קספר שמייכל, בנו של השוער המהולל פטר שמייכל, שוחרר מקבוצותיו האחרות כי נחשב לקטן מדי, ורוברט הות, הבלם שמוביל את הגנת לסטר סיטי, שוחרר מצ'לסי ונחשב לא טוב מספיק עבור סטוק סיטי. לסטר, סטטיסטית, כמעט לא מפסידה כשהוא על המגרש.

מימין ג'יימי ורדי ריאד מחרז ואנגולו קאנטה צילום: איי אף פי, אימג'בנק

סקאוטינג: מחוץ לקופסה

הדיוק הזה הושג בין היתר בזכות סטיב וולש, הסקאוט הראשי של הקבוצה, שצבר ניסיון גדול בצ'לסי והובא ללסטר סיטי על ידי הבעלים החדשים. וולש התבסס על ניתוחים סטטיסטיים מורכבים כדי לשים יד על שחקנים שקבוצות אחרות לא שמו לב אליהם. את השיטה הוא לא חשף, אבל מדובר על "פרופיילינג" של שחקנים: שילוב של תכונות השחקן עם נתוניו הסטטיסטיים ואז השוואה לשחקנים דומים, כדי לאתר שחקנים מיוחדים שמשחקים בליגות נמוכות או מוצעים במחירים זולים במיוחד.

כך, למשל, גילו שיש רק ארבעה שחקנים באירופה כמו ריאד מחרז, שיכולות הכדרור שלו בלתי רגילות, וכך גם גילו שאנגולו קאנטה יכול לתפקד כקשר דפנסיבי ברמה הגבוהה ביותר, אף על פי ששיחק עד אז בעיקר משחקי תחתית בליגה הצרפתית. ובאופן זה גילו שוורדי מתאים לרמה הגבוהה ביותר בכדורגל אף על פי שעד גיל מתקדם שיחק רק בליגות חובבנים.

קבוצה: חייבת לנצח

הרצון להוכיח לא יכול להסביר לבדו כיצד בהשקעה של 22 מיליון ליש"ט בלבד ברכש — עלות שחקן יחיד במנצ'סטר סיטי — הצליחה לסטר סיטי למצוא שחקנים מתאימים שמשלימים זה את זה כל כך טוב. "הקרדיט מגיע לראניירי על כך שהוא לא הביא את הצוות שלו, אלא פשוט הוסיף לקיים", הסביר קספר שמייכל. והקיים, במקרה של לסטר סיטי, הוא שחקנים בעלי ניסיון במשחקים שהם חייבים לנצח בהם. "שחקני השלד בלסטר סיטי רגילים להיות במצב שבו הם חייבים לנצח כל משחק", אומר מאסטרס. "זה קרה להם בשנה שעברה, כשהם ברחו מהתחתית וכל הפסד היה עשוי להוריד אותם לליגת המשנה, וזה קרה להם בעונה שלפני, כשהם היו בליגת המשנה ורדפו אחריהם רוב העונה. כך שללסטר יש ניסיון בעמידה בלחצים כאלה".

הניסיון במשחקי "must win" מתגלה כקריטי במיוחד בריצה לתואר היסטורי. לסטר סיטי הצליחה לנצח העונה שבע פעמים בתוצאה המינימלית 0־1. ארבעה מחמשת משחקיה האחרונים הסתיימו בתוצאה הזאת (החמישי הסתיים ב־0־2).

כסף: לכולם

השאלה החשובה היא אם הזכייה הצפויה של לסטר סיטי באליפות הליגה העשירה והתחרותית מכולן תישאר בגדר אירוע חד־פעמי, או שאנחנו חוזים בהתבססותה של ליגה שוויונית, שבה כל קבוצה יכולה לזכות באליפות. לפי רוב הדעות כרגע, ובהסתמך על הנתונים, לסטר סיטי אכן מבשרת את ראשית עידן השוויון. אחריה יבואו "לסטריות" אחרות שיכבשו את הפסגה, שבעבר היתה שמורה רק לארבע־חמש הקבוצות הגדולות והעשירות באנגליה.

כבר כיום לסטר סיטי אינה שונה בהכרח משאר קבוצות הליגה האנגלית. יש לה בעלים זר (כמו ל־13 מ־20 קבוצות הפרמייר ליג), יש לה מאמן זר (כמו ל־14 מהקבוצות), כמו כל קבוצות הליגה היא נהנית מסכומי עתק תמורת זכויות שידור, וכמו רובן היא גם רווחית.

לכאורה העונה הזאת לא ענתה על שום ציפיות מהליגה האנגלית. הקבוצות הגדולות מגמגמות, הבינוניות והקטנות מצטיינות, ולסטר סיטי בדרך לאליפות. אבל לפי סלאבן ביליץ', מאמן ווסטהאם, "העונה דווקא די רגילה". והוא מסביר: "בגלל המצב הפיננסי בפרמייר ליג, לכל קבוצה יש יכולת כספית לקנות שחקנים מספיק טובים. וברגע שיש שחקנים כל כך טובים בכל קבוצה, הפער בין הקבוצות מצטמצם. אז לצ'לסי יש את אדן הזאר, דייגו קוסטה וססק פאברגאס, אבל גם לקריסטל פאלאס יש את יוהאן קבאיה ולנו יש את דימיטרי פאייה. וכשבקרוב יגיע יותר כסף מזכויות שידור כל מועדון כזה יוכל לרכוש עוד שחקנים ברמה הכי גבוהה והפער יצטמצם עוד יותר".

התובנה הזאת אינה רק של ביליץ'. "העונה הזאת לא תהיה מיוחדת בעתיד", אמר מארק יוז, מנג'ר סטוק סיטי. "יהיה שכיח הרבה יותר לראות מועדונים כמו לסטר מצליחים. נכון שמועדונים עם יותר משאבים תמיד יהיו בצמרת, אבל נראה יותר ויותר פרצופים טריים שיהפכו את הכל למעניין יותר. מעמד הביניים של הליגה התחזק מאוד עם שחקנים ואנשי מקצוע טובים מאוד שקבוצות אחרות בעולם לא יכולות להרשות לעצמן".

דונאט לכל אוהד, בתוספת בירה. לכבוד יום ההולדת של הבעלים צילום: רויטרס

בספרד, צרפת, גרמניה וגם באופ"א מודאגים מאוד ממה שהם מכנים ה"NBAזיציה" של הפרמייר ליג, שתאפשר לקבוצות אנגליות לרכוש את השחקנים והמאמנים הטובים ביותר מהליגות האחרות. די לציין שבזכות הסכם הטלוויזיה החדש, מהעונה הבאה יהיו כל 20 קבוצות הפרמייר ליג ברשימת 30 הקבוצות המכניסות ביותר בעולם – רשימה שמאכלסת כבר כיום 17 מהן. לסטר סיטי ממוקמת במקום ה־24 בדירוג ההכנסות של קבוצות אירופאיות, והכנסותיה גדולות מאלו של מועדונים מפורסמים ומצליחים בהרבה כמו נאפולי, לאציו, ולנסיה, סביליה, המבורג, מארסיי, ליון ואייאקס.

ההכנסות שלה מגיעות בעיקר מזכויות שידור: 71%, לעומת 19% מחסויות, ועוד 10% מכרטיסים למשחקים ומרצ'נדייז. ועדיין פוטנציאל הצמיחה אדיר. חברות בינלאומיות מתעניינות במתן חסות, באצטדיון כבר אין מקום להכניס סיכה, והעיר כולה, על 330 אלף תושביה, רוחשת. "התחושה מסביב לעיר פשוט מדהימה", מסכם הסקי, שתרומת המאה אלף ליש"ט שלו הצילה את הקבוצה מקריסה. "אנשים ממש מאמינים שאפשר לעשות את זה — אפשר לקחת אליפות. והמשחק האחרון בעונה הוא נגד האלופה היוצאת, צ'לסי. אי אפשר להמציא סיפור כזה. סוג של אגדה, לא?".