חקר ביצועים: ספיישל אביבי חיובי
מאמצים נגד מעלימי מס, מתח במערכת המשפטית, מירוץ סוער לנשיאות בארה"ב, הגזענות והשנאה מעמיקות ועוד
10:0421.04.16
רשות המסים
הכדור כבר מתגלגל
משה אשר, מנהל רשות המסים צילום: עומר מסינגר אחד המסרים בסרט הילדים המצליח "זוטרופליס" אומר: לעולם אל תסתבכו עם מס הכנסה, אתם לא יודעים מתי ואיך תחטפו את זה בחזרה. לא מעט אנשים מגלים את זה לאחרונה על בשרם, אחרי שנים של שימוש רווחי במקלטי מס ברחבי העולם. ארצות הברית החליטה לצאת למלחמה בחמקני המס, וכדור השלג החל להתגלגל. מסמכי פנמה חשפו אנשי עסקים, מנהיגים, בנקים, עורכי דין ואחרים וסימנו סביבם מטרה, עם פיקוח הולך ומתהדק. אפילו בישראל החליטו הרשויות להגביר את האכיפה בתחום: כבר לא רק פשיטות על בתי עסק במדרחוב נידח, אלא מאמצים ממוקדים לאתר תנועות כסף חשודות או אנשים פרטיים בעלי נכסים. ייקח זמן עד שנראה את השינוי הזה מחלחל לתרבות ניהול הכסף ומשם לקופת המדינה, אבל אפשר להיות אופטימיים לרגע, הוא יצא לדרך - ויכול להיות אפקטיבי יותר מכל רפורמה חגיגית לצמצום הפערים החברתיים.
גלית חמי
שירות לקוחות
כשהוא מדויק להפליא
צילום: יוסי זליגר לפני שנה האייפון שלי השתבש. משהו בסנכרון של השעון. פניתי לשירות הצ'אט של אפל. מישהי הרחק מעבר לים ישבה מולי בצ'אט במשך שעתיים תמימות. יחד גיבינו את המכשיר, והיא המתינה. אחר כך פרמטנו אותו, והיא המתינה. אחר כך טענו מחדש, והיא המתינה לראות שהכל תקין עד שנפרדה לשלום. זה היה נראה כמו שירות־חלום שרק מפלצות עשירות כמו אפל יכולות להרשות לעצמן. השבוע השתבש לי האינטרנט בבית. בשירות של 012 ענה לי בחור ששמו שאול. הוא בירר מה הבעיה ואז הסביר לי איך לפרמט את הראוטר, והמתין. אחר כך הגדיר איתי מחדש שלב אחרי שלב, והמתין לראות שהכל תקין. אחר כך ביקש אישור לבצע עוד כמה פעולות תמיכה בעצמו, עד שהיה שבע רצון. ואז שאול ביקש להתקשר בערב לוודא שהכל עובד. חשבתי שהוא צוחק עליי, אבל סיכמנו על 20:00. הוא התקשר. ואז ביקש להתקשר למחרת, רק לוודא. והוא אכן התקשר. אני כבר לא אפרד מ־012, כי זה אומר להיפרד משאול.
אמיר זיו
בג"ץ ושקד
איזונים ובלמים
איילת שקד, שרת המשפטים צילום: עמית שאבי גם מי שלא הסכימו עם הפסיקה של בג"ץ במתווה הגז, כמוני, שמחו לגלות שבית המשפט העליון עדיין עצמאי ולא מהסס להתייצב מול הממשלה, אפילו כשראש הממשלה מתייצב אישית באולם ומזהיר שלל אזהרות. כצפוי, הפוליטיקאים מהקואליציה, בניצוחה של שרת המשפטים, יצאו למתקפה על בית המשפט שמסרס את המשילות. גם על הקטטה הזאת יש לברך: בכל מקום שבו הגדולים רבים - הקטנים מרוויחים. וזה הבסיס לכל דמוקרטיה אמיתית: ככל שרשויות השלטון מאזנות ובולמות זו את זו, גם אם הדבר נראה בדרך כלל כפקעת של מתחים קשים, כך ייטב לאזרחים, החשופים פחות להתעמרותה של רשות אחת חזקה מדי. טוב שיש קצת פחות משילות, ויותר דמוקרטיה.
משה גורלי
סנדרס
הזמנים משתנים
ברני סנדרס צילום: אי פי איי הקמפיין המפתיע של ברני סנדרס הוא ביטוי לא רק להתנערות מהסטטוס קוו, אלא גם סימן לעליית דור מצביעים חדש, עם סדר עדיפויות משלו (מה שבמידה מסוימת נכון, אגב, גם לקמפיין של דונלד טראמפ). כזה, למשל, שמקבל בתשואות הצהרות על נושאים שנחשבו פעם אזוטריים, כגון איכות הסביבה. "הדור שלי תומך באנשים שאכפת להם מאנשים אחרים", הסבירה לי סטודנטית שהגיעה, עם עוד עשרות אלפים, לעצרת של סנדרס במנהטן בשבוע שעבר. הדור הזה מתייחס אחרת גם אל המאבק הפמיניסטי, ולכן לא ממהר להצביע להילארי קלינטון ("יהיו עוד הרבה מועמדות בימי חיי", אמרה סטודנטית אחרת). כאילו המשיכו הלאה ממאבק אחד שעוד בוער, ופנו להעיר מאבק אחר שכבר היה נדמה שנכשל. ועל הבמה עומד אדם בעשור השמיני לחייו ומציע הבטחה למהפכה, כי "הגדולה של מדינה נמדדת באיך היא מתייחסת לחלשים ביותר". כבר אמרו את זה פעם, אבל הזמנים, הם משתנים.
אורי פסובסקי
עמק הסיליקון
די עם השטויות
עמק הסיליקון צילום: מאור סויסה האביב כבר כאן, אבל בעמק הסיליקון כולם מפחדים מהחורף - המשבר בהייטק ופיצוץ הבועה שעלולים לבוא אחרי תקופת גאות ארוכה. מעבר לגלים האלה, תנודות ענפיות מוכרות, אנחנו בכל זאת בנקודת זמן שמעוררת אופטימיות. אחרי שנים של עיסוק יתר בסמארטפונים ששכללו את עצמם לדעת ובשעונים החכמים המיותרים למדי, בזמן האחרון תופסים את מרכז סדר היום אתגרים חשובים יותר: פיתוח בינה מלאכותית חכמה באמת, תחבורה יעילה יותר ונטולת נהגים, והגברת השימוש באנרגיה מתחדשת. מענקיות כמו גוגל ופייסבוק, דרך יזמי־על כמו אלון מאסק ועד אינספור סטארט־אפים - עמק הסיליקון חוזר להיות המקום שמנסה לשנות את העולם.
דור צח
דו־קיום
בלי מרכאות
נווה שלום צילום: עמית מגל
השבוע הלכנו למפגש היכרות קצר בבית הספר שבו הבן הבכור שלי יתחיל ללמוד בשנה הבאה, בכיתה א' - בית הספר הדו־לשוני ביישוב הקטן נווה שלום. בית הספר הזה לא היה הבחירה הראשונה שלנו, אבל בסופו של דבר חשבנו שזו מתנה גדולה שאנחנו יכולים להעניק לבן שלנו: את היכולת לגדול עם תרבות אחרת ושפה נוספת וילדים ערבים, כך שכאשר יגדל הוא יראה בהם סתם אנשים, מעצבנים יותר או מעצבנים פחות, כמו כל אחד, אבל בלי מטען (לאומי). בחרנו להעניק לו את האפשרות לחזק את הזהות שלו, וללמוד שבמדינה שבה הוא חי יש זהויות רבות. וזה לא רק בשבילו, זו תרומה קטנה שלנו לעולם, שלרגע קצר, בין עצרת תמיכה להתבטאות גזענית מטרידה, מעוררת בנו תקווה.
שאול אמסטרדמסקי
תערוכת העיצוב
כי היצירתיות בועטת
בתוך התחושה של המחנק הגובר, המחירים העולים, הדמוקרטיה הנשחקת, השנאה הגוברת, נסעתי למילנו. כל נסיעה לחו"ל מאווררת קצת, מזכירה טוב. אבל נסיעה לתערוכת העיצוב הגדולה בעולם עושה יותר מזה. זו מכונה בת 55, משומנת מאוד, נוטפת כסף, עטופה פוזה, יחצנות ובגדים יוקרתיים. אבל עמוק בתוכה עדיין פועם דבר מה שלעתים נדמה לי שאבד: לב יצירתי אדיר. חשבתי שאין הרבה מה לחדש לי, שהכל ייראה קיטשי או ממוסחר, שאפול לציניות המתבקשת, אבל זכיתי להיווכח שיש עדיין יצירתיות בעולם, שיש איך לחדש, ושאפשר לאהוב בני אדם על מה שיוצא מהם, ומצליח לרגש. יש תקווה.
חגית ענתבי
פסח
תפקחו את העיניים
צילום: שאטרסטוק התורה מקפידה בעיקשות לכנות את החג הקרוב בשם "חג המצות", אבל בעם השתרש השם "חג הפסח". אפשר לומר שמדובר בשתי נקודות מבט שונות על אותו החג: העם מביע את תודתו למי שפסח על בתינו והוציאנו מעבדות לחירות, ואילו התורה מציינת את המצות כדי להזכיר חסד נעורים לעם שסמך על בוראו וצעד אחריו למדבר עם לחם שלא הספיק להחמיץ. הכל עניין של נקודת מבט. גם זה שיעור שהחג מספק לנו: לזכור שכל מציאות אפשר לראות מכמה נקודות מבט שונות.
אורי רוזביץ
