זה הדיבור

משתמש > מה עשויה להיות המהפכה הטכנולוגית הבאה?

מוסף כלכליסט בוט > בוטים, או בעברית תוכנות שיחה חכמות.

משתמש > מה הם יודעים לעשות?

מוסף כלכליסט בוט > כרגע בעיקר לדבר. בעתיד כמעט כל דבר.

משתמש > מי מעורבים בזה?

מוסף כלכליסט בוט > פייסבוק, מיקרוסופט, CNN ומאות סטארט־אפים.

משתמש > אנחנו משוחחים עם מחשבים כבר עשרות שנים, מה קרה פתאום?

מוסף כלכליסט בוט > עכשיו הם הרבה יותר חכמים ורגישים. אולי אפילו יותר מדי.

איור: דניאל גולדפרב

אלא שבדרך משהו השתבש ויצא לגמרי משליטה. בתוך זמן קצר הפכה טאי מטרה לנחשול של טרולים — הכינוי המקובל לגולשים שמבקשים לזרוע מעט הרס ברשת, לרוב למטרות שעשוע או אמירה פוליטית. אלה פנו לטאי בשאלות כמו "האם השואה באמת התרחשה?" או "האם את תומכת ברצח עם?". התוכנה המתוחכמת, שעוצבה כך שתלמד מהגולשים כיצד לדבר כבת אדם, שיתפה פעולה בהתלהבות. היא ענתה ברצף של אמירות שנעו מהכחשת השואה, דרך גזענות גלויה עד לשנאת נשים בוטה. במיקרוסופט נבהלו ומיהרו להשבית את המערכת למקצה שיפורים. שבוע לאחר מכן, כשניסו להפעיל אותה שוב היא שיגרה מטח הודעות ספאם לאלפים מעוקביה, והוכנסה להקפאה עמוקה.

דווקא הכישלון הזה הוא שהפנה זרקור לעולם רובוטי השיחה, המכונים בקיצור "בוטים", או בשפת מדעי המחשב "ממשקי שיחה" (Conversational User Interface). בחודשים האחרונים מתחוללת סביבם תסיסה מואצת בעמק הסיליקון, ולמרות תקרית טאי המביכה, הציגה מיקרוסופט בשבועות האחרונים שישה בוטים נוספים, שישולבו בשירות השיחות הפופולרי סקייפ. כרגע הם יותר בגדר הדגמת יכולות משועשעת מאשר שירות שימושי: אחד מהם, למשל, יוצר שילובים מגוחכים בין תמונות בהתאם לשאלות מצד המשתמש, כמו "איך ביל גייטס היה נראה אילו הוא היה סטיב ג'ובס?", ומשתפר בהתאם לתגובות שהוא מקבל. למרות הקלילות, מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה הצהיר על רקע השקתם כי "בוטים הם עתיד המחשוב. אנחנו רוצים לבנות אינטליגנציה שתעצים את יכולותיו וחוויותיו של האדם".

טאי שיצאה משליטה. במשך עשרות שנים הבוטים היו קוריוז, עכשיו זה מתחיל להשתנות

מי שמסכים איתו הוא מייסד פייסבוק מארק צוקרברג. בשבוע שעבר, בוועידת המפתחים המרכזית של הרשת החברתית, הוא הציב אותם במרכז החזון שלה לשנים הקרובות. "בינה מלאכותית יכולה להציל חיים", אמר צוקרברג, והעלה את האפשרות שרופאים ייעזרו בעתיד בבוטים כדי לזהות מקרי מצוקה. ואכן, פייסבוק נכנסת בימים אלה לעולם הבוטים, וכבר שילבה בפלטפורמת השיחות מסנג'ר שירותים שמדווחים על חדשות ומזג אוויר בהתאם לשאלות המשתמש.

בכך פייסבוק ומיקרוסופט חודרות לתחום שהולך והופך צפוף. משתמשי אפליקציית המסרים טלגרם, שפופולרית גם בארץ, יכולים להשתמש ביותר מ־2,000 בוטים שמשלבים בשיחה חיפוש מוצרים מאמזון והתראות על סרטים חדשים בנטפליקס, ומאפשרים להכיר משתמשים חדשים למטרות רומנטיות או פשוט לצורך משחק פוקר וירטואלי. גם יריבותיה במזרח אסיה, כמו WeChat הסינית או Line היפנית, אימצו את הבוטים בחום, שלא לדבר על פלטפורמת התקשורת העסקית סלאק (Slack, שאליה עוד נחזור בהמשך). שירות צ'ט פופולרי נוסף, Kik, חשף בשבוע שעבר חנות בוטים משלו, הכוללת בין היתר מנוע חיפוש בגדים של H&M ובוט סרטונים קצרצרים של השירות Vine.

סירי של אפל

הספר שכתב דוד אבידן על הבוט אלייזה

המגמה המסתמנת ברורה: הענקים של עולם ההייטק לצד מאות סטארט־אפים נמרצים רוצים ללמד את המחשב, הסמארטפון והאינטרנט לדבר איתנו בשפה שלנו. וכל אחד מהגורמים האלה שואף לקחת את הבוטים למקום אחר ומסעיר. בסלאק רוצים שהבוטים יבינו את רגשותיהם של המשתמשים באופן מדויק להפליא, יידעו מתי לצחוק איתם וימליצו להם מתי להציק לבוס. במיקרוסופט מתכוונים לחסל בעזרתם את הבירוקרטיה של עולם הקניות, ולהפוך משימה כמו תכנון חופשה בחו"ל לאוטומטית לחלוטין. בפייסבוק מקווים שהם יחליפו את נציגי השירות האנושיים, האיטיים והמסורבלים. ואלה רק חלק מהיכולות שייעזרו בבינה מלאכותית שמשתפרת ככל שהיא משוחחת עם יותר בני אדם, וביכולת לקשר בין הבוטים לבין כל חפץ שמחובר לרשת, מסמארטפונים ועד מוצרי חשמל לבית.

דוקטור בוט יבדוק אותך עכשיו

התשובה לשאלה "מהו בוט?" רחבה למדי. תחת ההגדרה הזאת אפשר למצוא כל ישות דיגיטלית ממוחשבת, שאנחנו מתקשרים איתה באמצעות טקסט או קול. בחלק מהמקרים מדובר בתוכנה פשוטה שמגיבה למספר מצומצם של פקודות או משפטים, כמו "מיהו ראש ממשלת ישראל?" או "הציגי את מזג האוויר היום בירושלים". מערכות מתוחכמות ויקרות יותר מבוססות על בינה מלאכותית מתקדמת, ומצוידות ביכולת ללמוד מהשיחות שהיא מנהלת ולהשתפר, והן יכולות לחקות שיחה אנושית ולבצע מטלות מורכבות.

לא מעט בוטים כבר נמצאים בשימוש נרחב כיום. למשל, סוכנת חכמה קולית כמו סירי של אפל או קורטנה של מיקרוסופט, שמאפשרת לדבר עם הטלפון ולתת לו פקודות ("תתקשר להורים", "נווט לרחוב בן גוריון", "הצג מתכונים כשרים לפסח"). דוגמאות מוכרות נוספות הן נציגי השירות הווירטואליים, שממליצים על מבצעים באתרי קניות או מספקים טיפול ראשוני בתלונות; חשבון טוויטר שמאחוריו עומד אלגוריתם ממוחשב, שמחבר משפטים אוטומטית על פי היגיון מסוים (למשל, מזהה שגיאות נפוצות בעברית של משתמשים אחרים ומתקן אותן); או מערכות שמתכתבות עם המשתמשים באימייל או בהודעות סמס בהתאם לתשובותיהם, עד שאלה כותבים "הסר".

במחלקות למדעי המחשב באוניברסיטאות מפתחים וחוקרים את הבוטים בשקט כבר עשרות שנים. "אלייזה", שנוצרה במעבדות המכון הטכנולוגי במסצ'וסטס (MIT) ב־1966, נחשבת לראשונה שבהן. היא סיפקה מעין פרודיה על טיפול פסיכולוגי: המשתמש הקליד את בעיותיו, והתוכנה ניסתה לסייע לו באמצעות וריאציות על משפטים מוכנים מראש שהותאמו אישית עבורו. מטרתה של אלייזה היתה להביס את מבחן טיורינג, שמגדיר תוכנת שיחה בעלת בינה מלאכותית כשהבוחן אינו יודע להבדיל בינה לבין אדם אמיתי. היא עמדה במשימה חלקית, הצליחה ליצור רושם אנושי מסוים, וגם הובילה את המשורר דוד אבידן לכתוב את הספר "הפסיכיאטור האלקטרוני שלי", שתיעד את שיחותיו איתה.

כמו אלייזה, גם רוב הבוטים שבאו אחריה היו עד לאחרונה בגדר קוריוז לא ממש שימושי. אפילו סירי, שניסתה להיות בוט ידידותי שיודע לעשות הכל, הפכה מקור ללא מעט תסכולים ובדיחות רשת. הגל הנוכחי של הבוטים שונה: שירותים שמתמקדים פחות בכישורי שיחה משובחים, ונועדו לעזור למשתמשים לבצע פעולות שונות בלי לעזוב את אפליקציית הצ'ט החביבה עליהם. ניתן לראות בהם את המקבילה לגרסאות הראשונות (והכושלות למדי) של ווינדוס משנות השמונים — ממשק שעוד צריך להתפתח, אבל כזה שעשוי לשנות דרמטית את עולם המחשוב.

מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג באירע ההשקה של הבוטים למסנג'ר. "בעתיד הם יוכלו להציל חיים" צילום: איי אף פי

גם גופי תוכן גדולים, כמו CNN, נכנסים לעולם הזה. הבוט של רשת החדשות, שפיתחה חברת המלצות התוכן הישראלית אאוטבריין, ממליץ למשתמשים על כתבות לפי בקשותיהם, ומדי פעם שולח ביוזמתו התרעות על האירועים האקטואליים המרכזיים של היממה האחרונה. "כשאתה מסתכל על ההרגלים של בני 15, למשל, הם נמצאים יותר ויותר בתוך אפליקציות הצ'ט, וגופי התוכן צריכים להציג אותו שם", מסביר ל"מוסף כלכליסט" אורי להב, ממייסדי אאוטבריין, את הרקע ליצירת הבוט. התנסות קצרה מגלה שהפיתוח של CNN מתקשר באופן שנדמה אנושי למדי ("תכתוב לי בכמה מילים על איזה נושא אתה רוצה לדעת יותר"), אבל התוצאות עדיין לא משויפות. הבוט לא מזהה צירופים כמו "הסכסוך הישראלי־פלסטיני", אינו מבין שמות אישים שהוקלדו עם שגיאת איות, וכשאנשי האתר Mashable ביקשו ממנו להתעדכן בחדשות הטכנולוגיה הוא הגיב בכתבה שעסקה, משום מה, בחיית הכיס האוסטרלית וומבט. גם בוטים אחרים של פייסבוק ספגו ביקורות לא סימפטיות על איטיותם ומוגבלותם. "יש עדיין הרבה אבולוציה שצריכה להתרחש", מודה גם להב, "חוויית השיחה עם הבוטים תשתפר ככל שהשימוש בהם יתרחב".

הבוט שלי ידבר עם הבוט שלך

כדי להיהפך לתופעה חשובה באמת יצטרכו הבוטים של העתיד להתעלות על Your.MD או CNN, ולספק יכולות שאי אפשר למצוא במנוע חיפוש או באפליקציה. הפוטנציאל הזה כבר ניכר בבוטים האינטליגנטיים יותר. מיצוקו, למשל, יודעת לספק טיעונים מוצקים בעד ונגד האמונה באלוהים, ואפילו לזהות עלבונות שמטיח בה המשתמש ולהגיב להם בחוכמה (בעלבון משלה, או באמירה כמו "לא לקחתי את זה אישית, אחרת הייתי יושבת פה ובוכה כל היום"). לא מעט פוטנציאל גלום גם בתקשורת בין הבוטים לבין עצמם: מיקרוסופט, למשל, מפתחת בימים אלה שירות שיארגן עבור המשתמש נסיעה לחו"ל, ובין היתר "ידבר" עם הבוט של המלון בעיר היעד כדי להזמין את החדר האופטימלי. ללא מגע יד אדם, או אפילו מקלדת.

אמיר שבט מסלאק. "המשתמשים מתנצלים בפני הבוט כשהם נאלצים לבטל פגישה"

בענקית התוכנה גם מתכוונים לנצל את צבאות הבוטים כדי לייעל את הזמנות משלוחי האוכל. אחרי שהמשתמש ינהל שיחה קצרצרה עם בוט הפיצה, זה יתקשר עם הסייעת הדיגיטלית קורטנה, שכבר יודעת איזו פיצה המשתמש אוהב וכיצד לתזמן את המשלוח כך שיגיע בדיוק כשהוא חוזר מהעבודה. החיסכון הזה בבירוקרטיה ובכאבי ראש רק יתעצם ככל שהבוטים ילמדו לזהות תמונות טוב יותר: הם יוכלו להחליף את הטכנאי ולהסביר מדוע המודם מקרטע, או לענות מיד אם השומה החשודה על העור אכן צריכה להדאיג. כיוון מסקרן נוסף הוא קישור בין בוטים לבין חפצים שמחוברים לרשת, כחלק מהחזון שזכה לכינוי "האינטרנט של הדברים". בעתיד כנראה נוכל לומר לסמארטפון "צריך לנקות לפסח", ורובוט ניקיון דוגמת Roomba יידע מיד שעליו לצחצח את הבית באופן יסודי במיוחד, כולל חלונות. יכולתם של הבוטים להשתפר עם הזמן תבטיח שהבית יהיה מבריק יותר בכל שנה.

פריחת הבוטים נוצרת בזכות התלכדות של כמה גורמים. טכנולוגיות בינה מלאכותית כמו למידה עמוקה )היכולת לבנות אלגוריתם שמשפר את עצמו ומחקה את דרכי הפעולה של המוח האנושי) התקדמו מאוד, והפכו זולות ושימושיות יותר. במקביל הגידול המהיר בפופולריות של אפליקציות הצ'ט, ובראשן ווטסאפ שגם היא צפויה לשלב בוטים, הופך אותם לזירה נחשקת יותר עבור עסקים. יצרניות האפליקציות, שרבות מהן מתקשות לתרגם את הצלחתן לכסף, יוכלו לשלב פרסומות בבוטים או לגבות עמלות על עסקאות שמתבצעות דרכם. לכך מצטרף הקושי ההולך וגובר של מפתחי יישומים רבים לגרום למשתמשים להוריד אותם ולחזור אליהם: שילוב בוטים באפליקציות פופולריות עשוי להוות פתרון מבחינתם.

וכמו לחבריהם הפיזיים, גם לבוטים הווירטואליים עשויה להיות תוצאת לוואי ברוכה קצת פחות: דחיקת עובדים אנושיים ממעגל העבודה. הקורבנות הראשונים, כך נראה, הם נציגי השירות. החשש הזה כבר הוביל לביקורת חריפה על אסטרטגיית הבוטים של פייסבוק באתרי טכנולוגיה דוגמת Ars Technica המוערך, שהזהיר ממחיקת מיליוני משרות במדינות מתפתחות.

"הרבה חברות מעדיפות שבוט יענה כשסוג הפנייה מאפשר את זה, בגלל המהירות והחיסכון בכוח אדם", אומרת עדי ביתן, מייסדת הסטארט־אפ OwnerListens, שפיתח מערכת תקשורת בין לקוחות לבתי עסק, ששולבה בין היתר בפייסבוק מסנג'ר. אף שהיא עצמה נעזרת בבוטים, ביתן מודה ש"הנושא הזה עלול ליצור בעיה חברתית לא פשוטה. לקוחותינו מצמצמים את היקף שיחות הטלפון שלהם ב־10%–20% ועוברים לצ'ט, ומה יקרה כשרבים מהם יתנהלו ללא מגע יד אדם?". עם זאת, היא מעריכה ש"הבוטים לא יחסלו לגמרי את המענה האנושי בעתיד הקרוב. יש עדיין פעולות שמורכבות מדי עבורם".

סליחה גברת בוט, לא אאחר שוב

מי שזיהתה את הפוטנציאל של הבוטים עוד לפני צוקרברג ונאדלה היא חברת סטארט־אפ צעירה בשם סלאק (Slack), שנהפכה לאחרונה לאחת השחקניות המדוברות ביותר בעמק הסיליקון. סלאק בנתה פלטפורמת צ'ט ועבודה שיתופית לעסקים, שמשלבת ערוצי שיחה פומביים (עבור כל עובדי החברה) ופרטיים (עבור צוותים או פרויקטים). אלה מחוברים למערכת שיתוף מסמכים, למנוע חיפוש פנימי ולאפליקציות חיצוניות, והתוצאה היא אלטרנטיבה גמישה ומסודרת יותר לקבוצות ווטסאפ או למייל, שמותאמת באופן טוב יותר לעולם העבודה. בפלטפורמה של סלאק משתמשים כרגע 2.7 מיליון איש ביום, כשנתיים לאחר שהושקה. זה כלום ביחס לפייסבוק או אינסטגרם, אבל מרשים כשמדובר במוצר עסקי ולכאורה אפרורי למדי, והמספר הזה גדל בקצב של 230% בשנה. החודש השלימה החברה גיוס הון ענקי בהיקף של 200 מיליון דולר לפי הערכת שווי של 3.8 מיליארד דולר.

יותר מהמספרים המרשימים, יש משהו אחר שהופך את סלאק למעניינת באמת: היא התבססה כמעט מראשיתה על בוטים, שמיוצרים בידי חברות חיצוניות והולכים ומשתכללים עם הזמן. "ניו יורק טיימס", למשל, פיתח בוט סלאק לשימוש פנימי של עורכי העיתון בשם בלוסום, שעוזר להם למצוא את הכתבות המתאימות ביותר לקידום בערוצי המדיה החברתית של העיתון. מאחוריו פועל מנגנון בינה מלאכותית, שמנתח מגוון נתונים על כתבות ומציע את אלה שצפויות להניב את מרב הכניסות בנקודת זמן מסוימת — מעין חבר וירטואלי וידען בצוות העורכים.

הבוט של מיקרוסופט משלב בין דונלד טראמפ לתפוח אדמה

הבוט משלב בין ארנולד שוורצנגר לסופרמן

הבוט משלב בין ביל גייטס לסטיב ג'ובס. לומד מתגובות הגולשים

משקיעים, לעומת זאת, משתמשים בטורבוט, ששואב מידע פיננסי מבלומברג ורויטרס על מניות נבחרות. שירותים כמו Meekan, אחד מבוטי הסלאק היחידים שפותח בישראל, עוזרים לתאם פגישות: כשמקלידים בהם משפט כמו "אנחנו צריכים שיחת ועידה זריזה מחר", הם מוצאים את השעות המתאימות ביותר עבורם ומזכירים לכל העובדים להגיע. לצד שירותים רציניים אלה פועלים גם בוטים קלילים יותר כמו אמוג'יבוט, שמציע את הסמלים המתאימים ביותר להחליף מילה או ביטוי מסוים (בתגובה למילה "חשמל" הוא יציע נורה, ברק וסוללה). הוא יודע ללמוד גם מילים חדשות וביטויי סלנג, בעזרת משפטים כמו "המילה 'מעיף' אומרת נהדר, מצוין ונפלא".

סלאק נראית כסביבה הדיגיטלית הראשונה שבה הבוטים מציעים ערך יומיומי ממשי, וקשה להיכנס לאתר המפתחים Product Hunt בלי להיתקל במאות גולשים שמדברים בהתלהבות על בוט חדש שפותח עבורה. אלא שהישראלי אמיר שבט, האחראי הראשי לקשרים בין סלאק למפתחים שיוצרים עבורה את הבוטים, מכוון גבוה יותר. שבט, שעובד מסן פרנסיסקו וביקר בישראל כדי לעודד פיתוח בוטים כחול־לבן (ראו מסגרת) רוצה שהם יפתחו מעין אינטליגנציה רגשית.

"המבחן הוא פשוט: האם היית מוכן לשבת עם הבוט הזה לבירה?", הוא מסביר. "כשיוצרים בוט צריך לחשוב עליו כעוד חבר שמצטרף לצוות. אפשר ליצור בוט שעוזר לעובדים להגיש דו"ח הוצאות, ויודע לנתח את שפתו של הבוס ולזהות שהוא עצבני ושזה לא זמן מתאים לשלוח את המסמך. בוט אחר יבצע את אותו ניתוח כדי לדעת מתי לספר בדיחות בשיחה ומתי לא. בכלל, בוטים צריכים לדעת מתי לשתוק, למשל כשכותבים להם 'אני עסוק, אחזור בעוד שעתיים'. כשבדקנו בסלאק את יכולות הניתוח הרגשי ש־IBM ביצעה עבור ווטסון, פלטפורמת הבינה המלאכותית שלה, גילינו שבמקרים מסוימים היא מסוגלת לזהות רגשות בדיוק רב יותר מאשר בני אדם".

והחיבור הרגשי הזה עובד בשני הכיוונים. "הדרך שבה אנשים מתקשרים עם בוטים מאוד מעניינת", אומר שבט. "אתה רואה משתמשים שאומרים לבוט תודה, למשל. חלק מהמשתמשים מתנצלים בפני בוטי פגישות אם הם נעדרו מישיבה, ומסבירים למה לא יכלו להגיע. אנשים מרגישים שהם עומדים מול מערכת יותר אנושית, ומנהלים שיחה אנושית. זה עוזר לנו לקבל פידבק הרבה יותר עמוק ומשמעותי".

תפיסה מסויגת מעט יותר מציג פרופ' עידו דגן מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר אילן, שמוביל את קבוצת המחקר בנושא עיבוד שפה טבעית במערכות ממוחשבות (NLP). "בניגוד לשיחות לצרכים פרקטיים, יעבור עוד זמן רב עד שננהל עם המחשב שיחות עמוקות ואינטליגנטיות, אם בכלל", הוא מעריך. "אנחנו רואים התקדמות גדולה בשנים האחרונות, וסירי לדוגמה מצליחה להבין אותנו יותר מבעבר. יש ביקוש עצום בסטארט־אפים למומחים בתחום, אבל ההתמודדות עם שפה היא דבר מסובך במיוחד, והשיחות עם מחשבים עדיין יוצרות תחושה ממוכנת".

גם אם הבוטים יצליחו לפתור את האתגרים הטכנולוגיים, עדיין יעמוד מולם האתגר האנושי. גם בלי להידרש לתרחישי אימה על בוטים חכמים מדי שייצאו משליטה, התסריט שלפיו הם יבינו רגשות באופן מדויק (ואולי אף ינצלו זאת כדי לבצע מניפולציות רגשיות) עשוי לעורר אי־נוחות. בעיה אפשרית נוספת היא האחריות לתשובות שהבוטים יספקו, בתחומים כמו רפואה או משפט: הסגנון הכמו־אנושי עשוי לגרום להם להיתפס כאמינים, גם כשהמידע אינו כזה.

"אנחנו כרגע בשלב מאוד מוקדם במשחק הזה של הבוטים, שאפשר להקביל לתחילת הדרך של הסמארטפונים", אומר שבט. "למרות זאת, אני מאמין שבתוך כמה שנים הבוטים ידחקו הצדה במידה רבה את הממשק שאנחנו מכירים כיום". התוצאה, יש לקוות, תיראה פחות כמו טאי הגזענית של מיקרוסופט, ויותר כמו בוט שתרצו לשבת איתו לבירה, שיבחר את התוספות הנכונות לפיצה, ושיכולותיו התבוניות לא יעוררו צמרמורת על הדרך.

בישראל כבר פועלים כמה סטארט־אפים שמנסים לפצח את תעשיית הבוטים הצומחת, כמו אאוטבריין או יצרנית בוט הפגישות Meekan. ואולם, ההתלהבות של יזמי עמק הסיליקון מהנושא עדיין לא הדביקה לחלוטין את התעשייה המקומית. "בדרך כלל עוברת חצי שנה עד שנה מהרגע שאיזשהו טרנד מתחיל בעמק הסיליקון ועד שהוא מגיע למוקדי יזמות אחרים, כמו ישראל", אומר אמיר שבט. לפי ההערכה הזאת, שאינה נטולת אינטרס, בתקופה הקרובה נראה הרבה יותר בוטים כחול־לבן.

מי שמנסות לדחוף את היזמים הישראלים בכיוון הזה הן קרנות ההון סיכון, שמחפשות את הסטארט־אפים הבאים שכדאי להשקיע בהם. קרן TLV Partners למשל, שמנהלת 100 מיליון דולר, רואה בבוטים את ההזדמנות הגדולה הבאה: "הם מייצגים שינוי מהותי בדרך שבה נשתמש בתוכנות בכלל ובתוכנות מסרים בפרט", הסבירה רונה שגב, שותפה בקרן, את מדיניות ההשקעה.

קרן אחרת, Aleph, הכריזה בחודש שעבר על "אתגר בוטים". היא תעניק פרס של 50 אלף דולר לסטארט־אפ שייצור בוט מוצלח במיוחד עבור הפלטפורמה. הבוט צריך לפנות ליזמי הייטק, ולהתמקד בשירותים כמו גיוס כספים, איתור עובדים מתאימים או מחקר שוק. "המעבר לבוטים הוא תהליך היסטורי, ובמובן מסוים מקביל למעבר מדוס

לממשק הגרפי", משוכנע אדן שוחט, ממייסדי הקרן.

"לא מזמן ביקרתי בניו יורק והייתי צריך לקנות מכנסיים", מספר שוחט. "במצב כזה אתה בדרך כלל נכנס לגוגל ומתחיל לחפש חנות. הפעם התחברתי לשירות סייען אישי שעדיין לא הושק לקהל הרחב, והסברתי שאני מחפש מכנסיים קצרים שמתאימים לפגישת עסקים על ספינה. אחרי כמה דקות הוא המליץ לי ללכת לחנות שנמצאת 50 מטר מהמלון, והתברר שאחד מעובדי החברה שמפעילה את הבוט התקשר אליהם כדי לוודא שהפריט שחיפשתי במלאי".

המקרה הזה אמנם מדגים את התועלת שבוטים יכולים לספק, אבל גם מציג את אחד האתגרים המרכזיים העומדים בפניהם — להפחית ככל האפשר את ההסתמכות על נציגים אנושיים, כך שיהיה משתלם להשתמש בהם. כאן, להערכת שוחט, טמון פוטנציאל ניכר לתעשיית הסטארט־אפים הישראלית. "טכנולוגיות כמו למידה עמוקה או עיבוד שפה הן המפתח. יש בישראל יכולות חזקות בתחומים האלו, למשל במעבדת מדעי המחשב בבר אילן, והעבודה של כולנו היא עכשיו להבין איך חברות מקומיות יכולות להוביל את התהליך הדרמטי הזה".