הבנק הקואופרטיבי ביטל את ההבטחה להשיב כספי משקיעים

מעל לשלוש שנים חלפו מאז הקמתה של אופק – אגודה שיתופית שנוסדה בכדי להקים את הבנק הקואופרטיבי הראשון בישראל. הרעיון בבסיסו של בנק קואופרטיבי הוא חלוקת ההכנסה העודפת (הרווחים) לכיסם של בעלי המניות – שהם הלקוחות של הבנק. אולם מאז החלה האגודה בגיוס כספים, לא הצליח הבנק לקרום עור וגידים. עד כה הצטרפו לאגודה כ־3,700 חברים וכל אחד מהם שילם כ־3,000 שקל – הסכום הנדרש לרכישת מניה. מי שהשקיע את כספו עשה זאת בידיעה שאם עד 2018 לא ייתן בנק ישראל אישור לאופק לפעול כבנק - יקבלו בעלי המניות שני שלישים מכספם בחזרה (2,000 שקל ללקוח), לכל הפחות.

אלא שבחשבון של אופק הצטברו עד כה בסך הכול כ־7 מיליון שקל, זאת בשעה שההון העצמי שנדרש ממנה כדי לעמוד בקריטריונים להקמתו של הבנק עומד על 75 מיליון שקל. אי לכך החליטו באופק בסוף השנה שחלפה לשנות את המודל העסקי.

כדי להגדיל את ההון העצמי, החליטו באופק ליזום מהלך חדש: מיזם אינטרנטי למתן הלוואות מלווה למלווה (P2P). אלא שלצד זאת נעשה גם שינוי נוסף שאומר שחברי האגודה (כל מי שקנה מניה) לא בהכרח יקבל בחזרה את כספו במידה והמהלך לא יתקדם ואופק לא תקבל בסופו של דבר רישיון בנקאי. אם במתכונת הקודמת היה תאריך יעד ברור, הרי שכרגע אין תאריך יעד ולא ברור מה יעלה בכספם של בעלי המניות במידה והמהלך לא יתממש.

חברי אופק אישרו לפני כמה חודשים שינוי אסטרטגי לפיו האגודה תתחיל לספק שירותים פיננסיים במודל ה־P2P. זאת כשלב ביניים עד להפתחות הדרגתית לבנק קואופרטיבי של ממש. הרעיון הוא שבעלי מניות יספקו הלוואות לכלדורש, בריבית קבועה של 3% כאשר נתח מסויים מהריבית ילך לקופת האגודה במטרה להרחיב את הונה העצמי. בנוסף, התוכנית העסקית החדשה של אופק מדברת גם על גיוס כספים מקרנות חברתיות וממשקיעים, ממשיכה של חלק מהכספים השמורים אצל הנאמן לטובת החברים, ומהלוואות שחברי האגודה יספקו לאופק. לצורך הקמת מיזם ההלוואות דרושים לאופק כ־5 מיליון שקל אותם היא תגייס באופן הבא: 2.5 מיליון שקל יועברו מקופת הנאמן, ועוד 2.5 מיליון שקל מקרנות חברתיות וממשקיעים חברתיים. כמו כן מצפים באופק שחברי האגודה יעניקו הלוואות בהיקף של 5 מיליון שקל.

יו"ר אגודת אופק יהודה טלמון צילום: מוטי מילרוד

הקמת הפלטפורמה תלווה בהקמת קרן ביטחון שמטרתה להגן על המלווים במצב בו אחד הלווים לא עומד בתנאי ההלוואה.

יהודה טלמון, יו"ר אופק, מדגיש כי "האפשרות שניתנה לחברי האגודה כבר עתה להרוויח מפלטפורמת ההלוואות החברתית במקביל לכך שהמהלך מסייע לחתור למטרה המשותפת של הקמת בנק קואופרטיבי – זה לכשעצמו מצב שמשפר את מעמדם לעומת המצב הקודם בו המטרה היתה אך ורק הקמתו של בנק קואופרטיבי".

טלמון מציין כי לקראת יולי צפויה להתכנס אסיפת חברים בה ידונו וימצאו את הפתרון המתאים לקיומן של אבני דרך למי שהשקיע את כספו ונוכח לדעת שהקמת הבנק מתעכבת מסיבות שונות.

אולם לעת עתה, מלבד העובדה כי חברי האגודה יכלו לבחור לפרוש מהמיזם המשותף על פני תקופה של כחודשיים שהועמדה לרשותם ממועד אישור האסיפה את המודל החדש (כאמור בדצמבר האחרון), אין לעת עתה מתווה מוסכם וברור שאומר מתי כל משקיע יקבל חזרה את כספו, במקרה שבו אופק לא תקבל רשיון לפעול כבנק.

באופק מציינים עוד כי קיים סיכוי גבוה להקלה רגולטורית על תנאי הקמת אגודות אשראי או של בנקים קואופרטיביים, דבר שיביא להנמכת רף ההון העצמי המינימלי של 75 מיליון שקל. באופק מציינים את תקנות האיחוד האירופי שדורשת הון עצמי של 5 מיליון יורו (כ־20 מיליון שקל) – אם כי תקנה זו לא תקפה לגבי כל מדינות האיחוד. החוק האמריקאי לא דורש הון עצמי אך כן דורש ביטוח פיקדונות.