"שיחה של רבע שעה מספיקה לי לדעת מי מתאים לסטאז' אצלנו"

בתחילת החודש חגג עו"ד חנינא ברנדס 79 והוא צעיר השותפים־המייסדים בפירמה הכוללת את שמו. שותפו גד נשיץ בן 84 ולשניים אין כוונות לפרוש בקרוב. כך לפחות מעיד ברנדס על עמיתו: "גד פנומן. בגיל 120 הוא עוד ירוץ עם ארבעה תיקים לבית המשפט. אהיה כאן כל עוד השותפים ירצו שאמשיך לנהל. כשלא ירצו — אקום ואלך".

משרד עורכי הדין נשיץ ברנדס הוקם ב־1 במרץ 1981. לפני כשלוש שנים הפכה הפירמה לנשיץ ברנדס אמיר כשעו"ד שרון אמיר, ראש מחלקת מיזוגים ורכישות, קודם לכותרת הפירמה. ברנדס, מנהל המחלקה המסחרית, סוגר יותר מ־50 שנות עריכת דין.

ויתר על שותפות בש. פרידמן ועזב

ברנדס, חיפאי במקור, התמחה במשרד ש. פרידמן אצל עו"ד אורי ינובסקי, "מגדולי עורכי הדין אי פעם", הוא אומר. בתו של ינובסקי, עו"ד שרית מולכו, מנהלת היום את הסניף התל־אביבי של ש. פרידמן. "סיימתי את הסטאז' ב־1965 וביום שהתקבלתי שותף, הודעתי שאני עוזב", משחזר ברנדס. "לא רציתי להישאר במשרד ש־80% מההכנסות שלו באות מלקוח אחד, צים. ראש המשרד סולי (שלמה) פרידמן צווח עליי בצורה היסטרית. הוא לא יכול היה להעלות בדעתו שמי שמציעים לו את הכבוד של שותפות יעזוב. האחרון שהתקבל שותף היה 15 שנה לפניי".

ברנדס עבר לתל אביב עם אשה ושני ילדים ופתח משרד. לאחר תקופה קצרה חבר לגד נשיץ שהתמחה במשפט ימי, התחום המרכזי אז של ש. פרידמן, אבל מהצד השני, של התובעים. ברנדס: "נשיץ שלט אז על 95% מתביעות הביטוח נגד אוניות על נזקים לסחורות. הקדמה הרגה את הביזנס כי האוניות הפסיקו לטבוע, הפסיקו להיות שיטפונות באוניות ולא היו עוד נזקים".

היום, כשגילם המשותף חוצה את ה־160 שנה, מוביל הצמד בהצלחה משרד גדול שתפארתו, למרבה ההפתעה, דווקא על התחום הצעיר ביותר — הייטק. ברנדס היה בין הראשונים לזהות לפני כ־30 שנה את הפוטנציאל ולאתר את הלקוח שהזניק את המשרד לצמרת — צ'ק פוינט.

ההתחלה היתה דווקא כשברנדס ייצג לקוח מול צ'ק פוינט. היו אלה האחים ניר ואלי ברקת. "לברקתים, שניהם קציני צנחנים, היה אלחוטן בשם ירון הורוביץ שהיה שותף אצלנו", מספר ברנדס. "הם רצו למכור אנטי־וירוס שפיתח שותף שלהם, יובל רחבי, למשקיע אמריקאי שרצה לשלם להם פינאטס. סייעתי להם להוציא ממנו 3 מיליון דולר במקום ה־100 אלף שרצה לשלם בתחילה. וכשהשתחרר להם קצת כסף, הופיעה צ'ק פוינט ונכנסנו למשא ומתן על הלוואה של 350 אלף דולר תמורת 50% מהמניות. אני זוכר שאלה פחדו מאלה בהתחלה, ודווקא גיל שויד הציע שאני, שייצגתי את הברקתים, אהיה המגשר במקרה של מחלוקות. פתרנו את זה נכון והם הפכו ללקוחות שלנו. הייתי אז מעורב בצ'ק פוינט על בסיס יומי".

שיגעון הכדורגל של אלונה ברקת

"לימים", משחזר ברנדס, "מכרו הברקתים 20% ממניות צ'ק פוינט לשתי קרנות אמריקאיות ב־10 מיליון דולר. התנגדתי לעסקה, ובאמת לאחר שש שנים חילקו הקרנות האלה, רוקפלר ו־USVP, את המניות למשקיעים כששוויין היה 6 מיליארד דולר. זו כנראה היתה התשואה הגדולה בהיסטוריה. הסיכוי שזה יקרה שוב שווה לסיכוי שיפגע בך ברק".

הברקתים בטח תפסו את הראש...

"לא נורא, גם עם 30% הם הסתדרו". 

צילום: עמית שעל, חיים הורנשטיין, אוראל כהן

והם אכן הסתדרו, ומי שהסתדרה גם היא הפועל באר שבע. אלונה ברקת, אשתו של אלי, משקיעה מיליונים במאמץ להפוך את הקבוצה לאלופת המדינה. האוהדים מרוצים. ברנדס פחות. "אני מנהל נגדם מלחמה נוראית בעניין הזה של הפועל באר שבע, אבל זה לא עוזר. זה שיגעון של אלונה לתת תנופה לדרום שהיא מאוהבת בו".

אז למה אתה רוצה לבלום?

"כי לא צריך להשקיע את כל המשאבים במקום אחד. אפשר לתת גם לבתי ספר, לבתי חולים. אבל אני בהחלט מעריך את הנחישות להוביל סקטור מאוד גברי בניהול נשי".

הצ'ק פוינט הבאה נגד האנטיביוטיקה

ברנדס משוכנע שיש לו ביד גם את הצ'ק פוינט הבאה: הסטארט־אפ הרפואי MEMED של ד"ר כפיר עובד וד"ר ערן עדן. "החברה הזו תשנה בתוך שנה־שנתיים את העולם", מתלהב ברנדס ומסביר: "היום, כשילד לא מרגיש טוב, הרופא מחליט ברוב המקרים לתת אנטיביוטיקה בגלל הפחד מהסתבכות. התוצאה היא שבעולם מוכרים אנטיביוטיקה ביותר מ־80 מיליארד דולר בשנה, וכנראה צריך למכור ב־20 מיליארד בלבד. זה הצורך האמיתי נגד זיהומים בקטריאליים. לא רק שהאנטיביוטיקה שנמכרת ב־60 המיליארד הנותרים מיותרת, היא גם מחסנת את החיידקים והחשש שבעתיד הקרוב מיליונים ימותו אם החיידקים יתגברו על האנטיביוטיקה.

"החברה פיתחה מערכת שיודעת להבחין בתוך כמה דקות בבדיקת דם פשוטה אם הזיהום הוא בקטריאלי או ויראלי ואיזו אנטיביוטיקה צריך לתת במקרה הצורך. כשזה יקרה, הצריכה העולמית תרד במכפלות".

חברות התרופות יילחמו בפרויקט הזה או שיקנו אותו.

"שיילחמו. את החבר'ה האלה אי אפשר לקנות בכסף כי הם רוצים להציל את העולם. אם נשכנע את חברות הביטוח האמריקאיות שרופא לא ייתן מרשם אנטיביוטיקה בלי לבצע קודם את הבדיקה — הצלחנו".

ברנדס גאה בהייטק הישראלי, במיוחד זה שבמשרדו ולא רק. המשרד ייצג משקיעים בווייז שנמכרה לגוגל. "היום ווייז זה מותג עולמי", אומר ברנדס. "מובילאיי מנתבת את כל העולם למכונית האוטונומית, צ'ק פוינט מגנה על 100 אלף ארגונים, שלטוניים ופרטיים. הצלחנו ליצור כאן מעין ותיקן של ההייטק. אנחנו מספר 3 בנאסד"ק, לפני צרפת, אנגליה, איטליה, שוויץ, גרמניה, סינגפור. זה מדהים".

ובכל זאת רוב הסטארט־אפים לא מבשילים להצלחות.

"אני לא יודע לתת לך סטטיסטיקה, אבל שלנו לא רעה. כמות הטעויות קטנה מכמות ההצלחות".

לאחרונה מיזג לתוכו המשרד את האגף המסחרי של משרד הרמן מקוב וצירף חמישה שותפים ו־16 עורכי דין. כעת מונה נשיץ ברנדס אמיר כ־160 עורכי דין. ברנדס בטוח ששלטון הוותיקים כאן לא ייצור זעזוע ופירוק נוסח צרלמאייר, שם הוותיקים לא השכילו לשחרר מספיק חבל לצעירים.

"אצלנו הדור הבא זוכה לדרגה ולמעמד מאוד בכיר", אומר ברנדס. "במחלקה המסחרית שאני מנהל, עובדים הבכירים מול הלקוחות בלי שאפריע, והם מנהלים ממש טוב". אחד מהם, מנהל תחום ההייטק, הוא גיל ברנדס, הבן של חנינא, שמסתובב במשרד כמו אחד הסטארט־אפיסטים, בג'ינס, נעליים צבעוניות ובלתי מגולח.

מרתון ראיונות של המועמדים להתמחות

כשותף־מנהל, חנינא ברנדס מנצח על קבלת המתמחים למשרד. כמו בכל המשרדים המבוקשים, הלחץ גדול. זה מתחיל ב־2,000 פניות שמתוכן מוזמנים למפגש בוועדות קבלה כ־350 שמצומצמים ל־140. "ראיינתי את כל ה־140 בחמישה ימים", אומר ברנדס, "ולבסוף קלטנו 28".

מה אתה מחפש בסטאז'ר?

"ציונים. אישיות שנראית לי מתאימה לדנ"א של המשרד. חינוך טוב מהבית, שכל ישר, שירות משמעותי בצבא. ממרום גילי מספיקה לי שיחה של רבע שעה לזהות די טוב מי מתאים".

אבל ברנדס בכלל בעד ביטול ההתמחות. "זה עול נוראי על המתמחה ועל המשרד. כשאתה מקבל סטאז'ר לשנתיים, אתה לא מסוגל לפטר אותו כי זה כמו להרוג אותו. אף אחד לא יקבל אותו באמצע הסטאז'. ואם הוא לא טוב או הכימיה לא טובה, אתה תקוע איתו שנתיים. איפה עוד בעולם המערבי אתה נמצא עם עובד שאינך רוצה?

"יש מדינה נחשלת כמו ארה"ב שאין בה סטאז'. אתה גומר לימודים, עובר את הבחינה של הלשכה האמריקאית ומתחיל לעבוד. הלשכה בישראל לא אוהבת את הרעיונות שלי בעניין".

ולכמה עניינים שעל סדר היום. התפטרות הילה גרסטל מתפקידה כנציבת הביקורת על הפרקליטות?

"אני קצת מוטה כי גרסטל היא מהשופטים הכי טובים שהיו אי פעם במדינת ישראל. אני בטוח שעשתה את עבודתה נאמנה ב־100%. היא ישרה כמו סרגל וצריך מישהי ברמתה, שאי אפשר למכור לה סיפורים. לא ברור על איזו יבלת היא עלתה. היה עליה עליהום לא נורמלי. אתה מצפה מהפרקליטים לדיון ברמה יותר קונקרטית. אם יש בעיה, בוא נדון בה ונפתור אותה".

מתווה הגז?

"צריך היה לתת במתווה פתרון למקרה שהממשלה מבטלת את היציבות שנתנה. מנגנון של פיצוי על אי־קיום הסכם כמו בין שני סוחרים. מנגד, שלטון לא יכול להגביל את עצמו מעבר למצב סביר. כנראה שהיה קשה להגיע למנגנון הפיצוי, אז הלכו להבטחה השלטונית שהיא אמורפית. לי זה ברור כשמש".

ההתנפלות של שרת המשפטים על העליון בעקבות בג"ץ מתווה הגז.

"השופט בדימוס יצחק זמיר אמר בכנס אילת שתפקידה של שרת המשפטים להגן על בית המשפט. לדעתי בית המשפט הוא מגדלור, הוא לא צריך שיגנו עליו. מי שמגן עליו מגמד את קומתו. שיבקרו אותו, שיעשו מה שרוצים. בית המשפט לא זקוק לאף אחד".