הישראלים הימרו בעוד 700 מיליון שקל בפיס השנה - לאן הלך הכסף?

הכנסות מפעל הפיס ב־2015 עלו ב־11% לעומת השנה הקודמת והגיעו לסכום שיא של 6.9 מיליארד שקל, כך עולה מהדו"חות הכספיים של הפיס שהגיעו לידי "כלכליסט". למרות העלייה בהכנסות, שיעורו של החלק שמפעל הפיס מעביר למדינה — שנקבע לפי אמות מידה פיננסיות עליהן מחליט מפעל הפיס — נשאר זהה ל־2014 ועמד על 24% מההכנסות.

לפי החוק, מפעל הפיס נמצא בבעלות השלטון המקומי ופועל מכוח היתר מיוחד שנותן לו משרד האוצר להפעלת תוכניות הימורים. תוקף ההיתר מוארך בכל בחמש שנים. מלבד הטוטו, הפיס הוא הגוף היחיד בישראל שמורשה להפעיל תוכניות הימורים. ההיתר הנוכחי יפוג השנה ובקרוב צפויה הנהלת הפיס להתחיל בדיונים עם האוצר על חידושו.

ראש הממשלה הוא שממנה את יו"ר מפעל הפיס, והדירקטוריון מורכב מנציגי שלוש הרשויות המקומיות הגדולות — ירושלים, תל אביב וחיפה — נציג של הרשויות הקטנות, נציג של המועצות האזוריות וכן נציג של המגזר הערבי. כמו כן ישנם נציגים של משרדי האוצר והפנים.

מנגנון תפעול יקר

מפעל הפיס הוא אמנם חברה לתועלת הציבור, אך למרות זאת אינו מפרסם לציבור באופן מלא את הדו"חות הכספיים שלו, את תקציבו השנתי ואת האופן המדויק שבו הוא מחלק כספים ועל פי אילו שיקולים. עם הכנסות של 7 מיליארד שקל ב־2015, הפיס הוא אחד הגופים הציבוריים הגדולים שפועלים בישראל. הוא נשלט על ידי היו"ר עוזי דיין ופועל זה כמה חודשים ללא מנכ"ל, לאחר שאלי דדון התפטר. לשם השוואה, מחזור ההכנסות של קק"ל — גוף נוסף שמחלק כסף רב ומנוהל על פי מפתח פוליטי — הוא כ־2.5 מיליארד שקל בשנה.

זוכה בהגרלת הלוטו (ארכיון) צילום: דן לב

באתר החברה מפורסמת תמצית הדו"חות הכספיים עד 2014 בלבד. בשבועות האחרונים התחקה "כלכליסט" אחר הדו"חות הכספיים המלאים של החברה המשרטטים כיצד פועל המפעל. מהדו"חות ניתן ללמוד כי הכנסות הפיס עלו ב־2015 יותר משהן עלו ב־2014 — אז הכנסות החברה צמחו ב־7% בהשוואה לשנה הקודמת. החלק הארי של של ההכנסות — כ־60% — משמש לתשלום זכיות למהמרים. כמו כן, חלק גדול (16%) משמש להפעלת המנגנון של הפיס: ב־2015 שולמו 743 מיליון שקל לבעלי נקודות המכירה של מפעל הפיס ובעלי הדוכנים שבהם נמכרים מוצרי החברה. כל אחד מבעלי התחנות והדוכנים מקבל כ־7% מההכנסות שמתקבלות מההימורים שנערכים בתחנה שבבעלותם. מדובר בעמלה גבוהה ואוטומטית, שאותה מפעל הפיס לא מנסה להוריד.

איצטדיון סמי עופר צילום: גיל נחושתן

מפעל הפיס משווק את מוצריו גם באמצעות מפיצים אזוריים שנבחרים במכרז. המפיצים האלו אחראים על הפצת כרטיסי הגירוד, טופסי ההגרלות וכו’ לבעלי התחנות, והם מקבלים כ־1.5% מההכנסות, וזאת מבלי שברור מ הצורך בהם ומדוע מפעל הפיס לא יכול להפיץ בעצמו את המוצרים האלו לתחנות, כפי שהטוטו עושה.

המפיצים האזוריים הם חברות בע"מ. באזור תל־אביב המפיצה היא צומת ספרים, ובאזור ירושלים זו חברה־בת של חברת התרופות הירושלמית רקח שנסחרת בבורסה. מהדו"חות הכספיים של רקח ל־2015 עולה כי הכנסותיה מהפצה אזורית לפיס עמדו על 12.9 מיליון שקל — עלייה של 19% בהשוואה ל־2014.

נוהל דיין

אחרי שמפעל הפיס משלם לזוכים בהגרלות, למפיצים ולמשווקים שלו, נשאר לו כסף לחלק לבעלי הבית שלו — הרשויות המקומיות והמדינה. ב־2015 הגיע סכום זה ל־1.7 מיליארד שקל. בהיתר שניתן למפעל הפיס על ידי משרד האוצר הוגדר כי 92.5% מהסכום הזה יחולקו לרשויות המקומיות בשתי דרכים. דרך אחת — חלוקה ישירה לרשויות המקומיות, בהתאם לקריטריונים ידועים וקבועים מראש. הדרך השנייה — העברת כספים לרשויות המקומיות באמצעות משרד החינוך לצורך בניית כיתות לימוד בבתי הספר, וזאת בהתאם לקריטריונים שקובע משרד החינוך.

מאז שנבחר דיין ליו”ר מפעל הפיס ב־2012, נקבע בהיתר שניתן למפעל כי הפיס יוכל לחלק 7.5% מאותם 1.7 מיליארד שקל לגופים נוספים. כלומר, לא למדינה. מדובר בתקציב גמיש למדי שמעניק ליו”ר מפעל הפיס כוח פוליטי אדיר. ב־2015 חולקו 125 מיליון שקל באופן הזה, ובשנה הקרובה מפעל הפיס צפוי לחלק 133 מיליון שקל כך.

כמחצית מהסכום הזה מחולק כמלגות עבור סטודנטים. ואת זה עושה מפעל הפיס באמצעות שתי קרנות של מלגות. האחת היא קרן המלגות הוותיקה שלו והשנייה היא קרן שהקים דיין, שמחלקת מלגות לסטודנטים דרך עמותות.

עוד עולה מהדו”חות הכספיים כי הרשויות הגדולות קיבלו ממפעל הפיס מענקים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים ב־2013—2014. כך, למשל, קיבלה עיריית ירושלים 35 מיליון שקל להשלמת בניית אולם ארנה, עיריית חיפה קיבלה 26 מיליון שקל להשלמת בניית אצטדיון סמי עופר, עיריית תל־אביב קיבלה 15.5 מיליון שקל עבור תיאטרון הקאמרי ועיריית באר שבע קיבלה 15.5 מיליון שקל להשלמת בניית אצטדיון הקונכייה בעיר. וזאת בנוסף לכספים שמקבלות הרשויות המקומיות האלו ממפעל הפיס בשגרה.

המענקים האלו מקורם בכסף שהצטבר בקופת מפעל הפיס עד 1998 והם קרויים מענקים מטרופוליטניים. עד אותה שנה חילק מפעל הפיס סכומי כסף ללא אמות מידה שקופות וברורות, אך באותה שונה הכללים שונו, נקבעו כללים והזרמת הכספים נעצרה. הרשויות המקומיות שנפגעו מכך התלוננו על המהלך, הכספים שיועדו להם הוקפאו, ומפעל הפיס שב לחלק אותם ב־2013—2014, מסיבה שאינה ברורה.

מימין: יו”ר מפעל הפיס עוזי דיין ומנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד צילום: עמית שעל, אוראל כהן

מפעל לחסויות

כמו כן, מהדו”חות עולה כי מפעל הפיס העניק חסויות רבות לשלל אירועים ב־2014 שהיו”ר נאם במהלכם או כתב דברי ברכה שהוקראו בהם. כך, למשל, העניק מפעל הפיס חסות בהיקף של 10 אלף שקל לכנס של ראשי רשויות לשעבר. בחוברת האירוע דיין כתב דברי ברכה. לכנס ירושלים ה־11 שנערך ב־2013 מפעל הפיס העניק חסות בהיקף של 40 אלף שקל ובמהלכו נערכה הרצאה של דיין. לאותו הכנס שנערך ב־2014 מפעל הפיס העניק חסות של 20 אלף שקל.

המבקר הפנימי של הארגון רו”ח אורי הולצן מתח על כך ביקורת ומא ליקויים שוניםם בהליך הקצאת הכספים. "לדעת הביקורת מדובר בסכום גבוה מדי להיקף הפעילות שבוצעה בפועל", כתב המבקר הולצמן על אירוע סהרנה במעלה אדומים שלו העניק מפעל הפיס חסות בהיקף של 50 אלף שקל.

כמו כן, לפי הולצמן, לדיין יש רכב חברה בשווי של כ־250 אלף שקל וכי הסמנכ”לים וראשי האגפים זוכים גם הם לרכב צמוד אך בשווי נמוך יותר של כ־130 אלף שקל. מדובר בסכומים הגבוהים מהנומרות של השירות הציבורי.

ממפעל הפיס נמסר בתגובה: "בעקבות דו"ח של מבקר הפנים הוחלט כי מפעל הפיס לא יעניק יותר חסויות ללא פרסום קול קורא מוסדר בעניין. החסויות שאליהן אתם מתייחסים הוענקו ב־2014 ובשנה האחרונה הונהג נוהל חדש. לגבי שאלתכם בנושא רכבו של היו"ר — אלוף (במיל') עוזי דיין נוהג ברכב משפחתי לא מהודר (סובארו)".