דואר אדום ועידות

ההידרדרות בייצוא הסחורות נמשכת: ירידה של 21% בחודשים פברואר-אפריל

דו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על נתוני הייבוא הנמוכים ביותר מאז אפריל 2009; הירידות המשמעותיות - בענפי האלקטרוניקה והתרופות; גירעון הסחר מתחילת השנה עומד על 8.6 מיליארד שקל - 54% יותר מאשר בשנה שעברה כולה

מיקי פלד 14:5010.05.16

אם היה צריך עוד ראייה להתרסקות שחווה הייצוא הישראלי בתקופה האחרונה הגיעו נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחודש אפריל. המספרים של היצוא בחודש שעבר היו הנמוכים ביותר מאז אפריל 2009, בשיא המשבר הכלכלי העולמי ועמד על 13.6 מיליארד שקל. המשמעות היא שבחודשים פברואר-אפריל השנה נרשמה ירידה של 21% בייצוא הסחורות בחישוב שנתי לעומת החודשים נובמבר-ינואר. סך כל גרעון הסחר של ישראל (ללא אוניות, מטוסים, יהלומים ואנרגיה) הסתכם מתחילת השנה ב-8.6 מיליארד שקל - גבוה מהגירעון של 2015 כולה שעמד על 5.57 מיליארד שקל.

קראו עוד בכלכליסט:

על פי נתוני הלמ"ס נראה שהייצוא של שתיים מהיצואניות הגדולות של ישראל, אינטל וטבע, ירד באפריל. בלמ"ס אמנם לא מציגים פירוט על פי חברה, אך כן מספקים נתונים לפי ענפים. כך, נרשמה ירידה של 68.1% בחישוב שנתי בייצוא בענף רכיבים אלקטרוניים בחודשים פברואר-אפריל, ובענף התרופות חלה ירידה באותה תקופה של 41.3%.

נתון שלילי נוסף מגיע דווקא מכיוון הייבוא, שם נרשמה בשלושת החודשים האחרונים ירידה של 10% בייבוא חומרי הגלם לעומת שלושת החודשים הקודמים. המשמעות היא שבתעשייה מאטים את קצב הייצור או מעדיפים להשתמש במלאי חומרי הגלם הקיים מתוך ציפייה להאטה בביקוש העתידי.

אחת הסיבות לירידה בשווי הייצוא היא שער החליפין. באפריל התחזק השקל ביחס לדולר ב-2.4%, ביחס ליורו בשתי עשיריות האחוז וביחס ללירה שטרלינג ב-1.9%. כלומר שההכנסות בשקלים של היצואן הישראלי ירדו גם אם מכר את אותה כמות באותו מחיר בדולרים. אולם זו אינה הסיבה היחידה ויש להוסיף גם סיבות נוספות כמו ההאטה בסחר העולמי, התחרות הקשה מול היצואנים האירופים ועוד.