שר הרווחה חיים כץ נחקר בחשד לשימוש במידע פנים

שר הרווחה חיים כץ נחקר אתמול (ב') באזהרה ברשות ניירות ערך בחשד לביצוע עבירות של שימוש במידע פנים. על פי החשד, את מידע הפנים - עסקת מיזוג בדרך של הצעת רכש שנרקמה בין החברות הבורסאיות נצבא ואיירפורט סיטי - קיבל כץ ממקורבו והיועץ הפיננסי של החברות, מוטי (מרדכי) בן ארי.

על בסיס המידע המוקדם שלא היה ידוע למשקיעים, לפי החשד, כץ ובן ארי רכשו מניות של נצבא בבורסה של תל אביב. לאחר פרסום ההודעה על כוונת איירפורט סיטי למזג לתוכה את נצבא, זינקה מניית נצבא, והם מכרו את המניות וגרפו לכיסם 290 אלף שקל.

ברשות ניירות ערך חוקרים חשד שמעורבים נוספים קיבלו את ה"טיפ" מבן ארי במהלך המו"מ על העסקה לרכוש מניות נצבא. חלקם נחקרו שלשום ברשות. יצוין כי עבירת השימוש במידע פנים המיוחסת לכץ ובן ארי, ביחד עם עבירת הרצת המניות, היא החמורה בחוק ניירות ערך. העונש המקסימלי עליה הוא חמש שנות מאסר.

מוטי בן ארי צילום: עמית שעל

סוגיית החיסיון

בטרם זומן השר כץ לחקירה תחת אזהרה פנו חוקרי הרשות ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, וביקשו את אישורו כחוק, לחקירת שר מכהן. המידע שבידי רשות ניירות ערך נבחן במשרד המשפטים ולאחר שהשתכנע היועמ"ש כי יש במידע חשד ראשוני, אישר את זימונו של השר לחקירה באזהרה.

כץ למעשה נהנה מחיסיון בשל היותו חבר כנסת ואולם הדבר אינו רלבנטי בשלב שבו מתקיימת חקירה, ומרגע שניתן אישור של היועץ המשפטי עליו להתייצב. עניין החיסיון יהפוך לסוגיה באם יוחלט להעמידו לדין. או אז יידרש היועמ"ש לשאלה האם להסיר את החיסיון של כץ וזאת כמובן, אם לא יעשה זאת השר עצמו.

ניגוד העניינים של שרים

שר מכהן לא יכול לסחור בעצמו במניות, אלא רק באמצעות נאמנות עיוורת, כך עולה מהכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים במשרד מבקר המדינה. על פי הכללים מרגע שאדם מתמנה לכהונת שר עליו להעביר את מניותיו להחזקה אצל נאמן, וזאת בנאמנות עיוורת וככל הנוגע לסחר אקטיבי במהלך כהונתו כשר הרי שגם זה ייעשה רק באמצעות אותו נאמן ולא על ידי השר עצמו. בכללים נכתב כי במהלך כהונת השר אסור לו לקבל שכר או הכנסות אחרות וגם לא תקבולים הנובעים ממכירת מניות.

עוד נכתב כי "שר לא יעשה עסקה, בין במישרין או בעקיפין, תוך שימוש בידיעה מוקדמת בידיעה סודית או בכל ידיעה אחרת שהיא בידיעתו או שיש להניח שהיא בידיעתו שאינה נחלת הכלל". כץ עצמו מונה לתפקיד שר הרווחה במאי 2015.

בכל מקרה של עבירה על כללי ניגוד העניינים, באם מצא מבקר המדינה כי קיים חשד לפלילים הרי שהמידע עובר לבחינת היועמ”ש.

לעומת זאת, חברי כנסת יכולים לסחור באופן אקטיבי במניות. ח"כ אילן גילאון הגיש בעבר הצעת חוק שביקשה להגביר את השקיפות הכלכלית מעל חברי הכנסת. על פי הצעת החוק חברי כנסת החברים בוועדת הכספים והכלכלה או כל ועדת רלבנטית אחרת, ושנחשפים בעבודתם למידע שעשוי להפיק להם רווח, יאסר עליהם לסחור במניות. הצעת החוק הזו לא עברה.

החברים של מימון

נצבא החזקות היא חברה העוסקת בייזום, פיתוח, השכרה, ניהול ואחזקה של נכסים בארץ ובחו"ל, לרבות באמצעות חברות בנות וקשורות (ישראליות וזרות). בעלת השליטה בנצבא הינה חברת איירפורט סיטי. שתי החברות הן חלק מקבוצת אנרגיה ונדל"ן המחזיקה בין היתר בשותפות ישראמקו, המחזיקה 29% ממאגר הגז הטבעי תמר. החברה נשלטת על ידי חיים צוף, מקורבו של איש העסקים קובי מימון. שר האוצר משה כחלון, מקורבו של מימון, הגדיר אותו בעבר כ"גורם דומיננטי בקבוצה". הן השר כץ והן היועץ הפיננסי בן ארי מקורבים למימון.

במועדים הרלוונטיים לחקירת רשות ני"ע, יולי 2015, נצבא ואיירפורט סיטי היו חברות ציבוריות אשר ניירות הערך שלהן נסחרו בבורסה של ת"א. בתאריך החמישי ביולי 2015 פרסמו נצבא ואיירפורט סיטי דיווח מיידי למשקיעים, ממנו עלה כי החברות התקשרו בהסכם שלפיו פעילות נצבא תמוזג אל פעילות איירפורט סיטי. המניה ריכזה עניין ביום שבו פורסמה ההודעה, מחזור המסחר בה עמד על 700 אלף שקל ושערה עלה ב־17.5%.

בן ארי, אשר משמש משנת 1999 כיועץ הפיננסי של קבוצת חברות ובהן נצבא ואיירפורט סיטי, הינו, לפי החשד, איש פנים בחברות נצבא ואיירפורט סיטי מכוח קשריו עמן. כלומר הוא נחשף למידע הפנים על העסקה שנרקמה טרם פרסומו, ולשיטת הרשות מהווה איש פנים לכל דבר ועניין. על פי החשד, בן ארי רכש את מניות נצבא טרם פרסום הדיווח. כלומר הוא סחר במניה כשבידו מידע פנים. בנוסף הוא העביר את המידע לשר כץ אשר רכש גם הוא את מניות נצבא טרם פרסום הדיווח. כלומר שעל פי החשד גם כץ סחר במניה על בסיס מידע פנים שקיבל מאיש פנים.

"תיק חקירה מורכב ביותר"

אתמול בבוקר זומן כאמור השר כץ לחקירה באזהרה במשרדי רשות ני"ע ברחוב מונטיפיורי בת"א. במקביל, נחקר במשרדי הרשות גם בן ארי, המיוצג על ידי עוה"ד ארז הראל וירון אלכוי. בתום החקירה כץ שוחרר לביתו. בן ארי שוחרר בתנאים מגבילים על ידי שופט בית משפט השלום בת"א, עמית יריב. בין התנאים המגבילים: צו עיכוב יציאה מהארץ לחצי שנה, הפקדת דרכון וערבות בנקאית של מיליון שקל להבטחת תנאי השחרור.

"מדובר בתיק חקירה מורכב", כתב לבית המשפט עו"ד ערן שחם-שביט, סגן היועצת המשפטית של מחלקת החקירות של הרשות לבית המשפט במסגרת הבקשה להטיל תנאים מגבילים על בן ארי. "במהלך החקירה התגלו ממצאים המחזקים את החשדות בנוגע למעורבותו של בן ארי בביצוע עבירות של שימוש במידע פנים".

הוא הוסיף כי "חשודים ומעורבים נוספים נחקרו בקשר לפרשה זו, אך לנוכח היקף תיק החקירה, לא עלה בידי חוקרי מחלקת חקירות-מודיעין -בקרת מסחר ברשות ניירות ערך לסיימה. לצורך סיום החקירה, יידרשו חקירות ופעולות חקירה נוספות. לאור חומרת העבירות, הסנקציה החמורה הקבועה בגינן ואופי הקשרים הקרובים בין החשודים ומעורבים נוספים, מתקיים במקרה חשש ממשי לשיבוש הליכי החקירה, וכן חשש ממשי להימלטות מאימת הדין".

במהלך הדיון בבית המשפט אמר סנגרו של בן ארי: "מרשי כופר בחשדות וכופר בטענות שמופנות כלפיו".

בשיחה עם "כלכליסט" לאחר חקירתו ביקש כץ שלא להתייחס לחשדות כלפיו.