מתווה הגז החדש לא מבטיח את פיתוח לווייתן

אם לא יקרה משהו יוצא דופן בדמות צו ביניים של בג"ץ, ממשלת ישראל צפויה לאשר הבוקר (א') את התיקון למתווה הגז הממשלתי. התיקון יגיע בדמות החלפת פסקת היציבות המקורית, זו שהבטיחה חסינות רגולטורית לעשר שנים תוך סנדול ממשלות עתידיות, באחת חדשה, מרוככת, כזו שעשויה לצלוח את המשוכות המשפטיות הקודמות.

אז מה כוללת פסקת היציבות החדשה? בעיקר הצהרה שתבחן "בקפדנות כל שינוי באסדרה של המקטע שעלול להשפיע מהותית על כדאיות ההשקעה של בעלי הזכויות", עם הבטחה להתאים את הרגולציה החדשה, אם תגיע, "לסטנדרטים המקובלים במדינות ה־OECD, שבהן מתקיימת תעשיית נפט וגז".

ליברמן. נתניהו וחברות הגז נושמים לרווחה צילום: דניאל אליאור

ומה לגבי "סנדול מחדש" של ממשלות עתידיות? הנוסח החדש מבטל זאת וקובע ש"יודגש, כי אין בעמדה זו כדי להביא למניעת התפתחותה של אסדרה במקטע, לרבות חקיקה ראשית וחקיקת משנה, הנחיות, הליכי אכיפה והחלטות של גופים מוסמכים על פי דין".

ומה עם פיצוי? הממשלה אומרת ש"אם יהיו שינויים בחקיקה, שהם מהותיים בעיני המשקיע הסביר" אז הממשלה תבחן בחיוב "גיבוש פתרונות לקיום הכדאיות הכלכלית המקובלת בפרויקטים דומים בענף בעולם". אילו פתרונות יוצעו, מה יהיה השווי שלהם והאם הם אמורים לרצות את החברות? לא כתוב, מה שמותיר את פסקת הבטחת הפיצוי אמורפית לגמרי.

חלק מהגופים שהתנגדו למתווה הגז כבר הודיעו שהם מתכוונים לפנות לבג"ץ, אולי אפילו הבוקר. עו"ד גלעד ברנע, שייצג בעתירות הקודמות את המחנה הציוני, שלח בסופ"ש מכתב בהול לראש הממשלה בנימין נתניהו, שבו הוא קובל על הליך אישור המתווה החדש. "עליי לומר בצער, כי עצם הבאת הצעת תיקון ה"מתווה" לממשלה בדרך ובעיתוי שהובאו מלמד על כשלים חמורים ויסודיים במערך הייעוץ המשפטי לממשלה - הכשלים שמביאים פעם אחר פעם לפגיעה חמורה בשלטון החוק כמו גם לפגיעה בציבור".

לווייתן יתחרה בתמר על החוזים?

הממשלה? היא בשלה. פסקת היציבות החדשה אולי מרככת במעט את ההגבלות החמורות שניטלו קודם, אבל היא משאירה את כל הבעיות של מתווה הגז ללא שינוי: הוויתור על צינור גז שני ממאגר תמר לחוף עד שיפותח מאגר לווייתן, יכולת היצוא לחו"ל לפני שמאגר לווייתן מגיע לשוק המקומי ובראש ובראשונה בעיית המחיר החמורה של חוזה חברת החשמל, שמקבע אותו כיקר בשוק וזאת כאשר הלקוח הוא הכי גדול בשוק.

בהנחה שהכל יעבור, האם נובל ודלק יתחילו לפתח את מאגר לווייתן מחר? ממש לא. שתי החברות, ובעיקר נובל, ייאלצו להגיע למסה קריטית של מכירת גז מובטחת מלווייתן לפני שהם בכלל יחברו אותו לחוף בתוכנית הפיתוח הראשונה.

תוכנית זו זקוקה לצבר מכירות של כ־8 מיליארד מ"ק בשנה. האם החוזים הללו בהישג יד? אולי, אבל בקושי - ממשלת ירדן תהיה לקוחה (באמצעות חברת החשמל שם), אבל היא מוכנה לקנות רק חצי מהכמות הנדרשת. זה משאיר את נובל ודלק עם חובה "לקושש" חוזים בשוק המקומי מול חברת החשמל, החברה לישראל, תחנות כוח פרטיות שונות ואולי הרשות הפלסטינית.

מה שעוד אפשר לומר על המתווה הסופי הוא שממשלת ישראל למדה על בשרה ועל חשבונו של הציבור לקח חשוב, והוא שכאשר מתעקשים ולא ממצמצים מול חברות הגז, ישנה מציאות שהציבור מרוויח. לא שמתווה הגז מושלם מכל הבחינות - ההפך, הוא רחוק מזה - אבל בשיחות של שר האנרגיה שטייניץ עם אנשי נובל בשבועות האחרונים הוא נתן להם להבין שאחרי פסיקת בג"ץ או שהם יירדו מעץ הדרישות לקבלת חקיקת יציבות או שאין לווייתן.

אז למה אף אחד לא ניסה את התרגיל הזה קודם? למה אף אחד לא התעקש לפני שנה שכך זו הדרך? לנתניהו ושטייניץ הפתרונים. בחברות האנרגיה טוענים שמה ששבר את נובל סופית הוא החשש שתכף המחנה הציוני נכנס לממשלה ושלי יחימוביץ' תתמנה לשרת הכלכלה, עם "יד על השאלטר" של סעיף 52 שמאפשר לשיקולי מדיניות החוץ לעקוף את שיקולי התחרות.

צחוק הגורל הוא שאולי נתניהו היה צריך לנהל מו"מ עם יצחק הרצוג כבר באפריל 2015 ולגמור את העניין, ואז היה אפשר לומר שיחימוביץ' אישרה בהפוך־על־הפוך את מתווה הגז הממשלתי.

ליברמן מספק למתווה יציבות

כניסת ישראל ביתנו לממשלה היא הקלה גדולה לראש הממשלה ולחברות הגז. עבורן כניסתו של ליברמן היא פסקת יציבות בפני עצמה. ליברמן הוא תומך נלהב של מתווה הגז, וכניסתו לממשלה מבטיחה יציבות שלטונית לנוכח הקואליציה הרעועה שהתקיימה עד כה. תיאורטית גם כניסה של המחנה הציוני היתה מבטיחה יציבות, אך הרצוג כבר הודיע במשא ומתן כי מפלגתו מתנגדת למתווה ודורשת להיות מעורבת בו. כך שעם ליברמן בממשלה קיבלו חברות הגז קול נוסף בעדן ואופק שלטוני ברור שעשוי להבטיח את שלטון נתניהו לשנתיים הבאות.