הוצאות הייצוגית נגד אי.די.בי הופחתו מ-1.2 מיליון שקל ל-120 אלף שקל בלבד
לאחר שנדחתה התביעה הייצוגית נגד אי.די.בי נפסקו לתובעים הוצאות עתק, אך אלה הופחתו היום לאחר שביהמ"ש קבע כי "אין מדובר בתובענת סרק שהוגשה בחוסר תום לב"
בית המשפט המחוזי בתל אביב מפחית היום (ד') את הוצאות העתק בגובה 1.2 מיליון שקל שנפסקו לאחר שנדחתה תביעה ייצוגית נגד
אי.די.בי פתוח ל-120 אלף שקל בלבד. "אין מדובר בתובענת סרק או בתובענה שהוגשה בחוסר תום לב ועל כן יש לפסוק הוצאות משפט במתינות", כתב השופט חגי ברנר בפסק הדין.
פרופ' אשר בלס, אחד המומחים שנשכר ע"י אי.די.בי ועבורו בין היתר דרשה 1.5 מיליון שקל צילום: טלי מאייר
התביעה הייצוגית נגד חברת אי.די.בי פתוח הוגשה במאי 2009 , אז עסקה החברה בהצעת הרכש העצמית שפרסמה בינואר אותה השנה. הצעת הרכש התקבלה ובמרץ 2009 מניות אי.די.בי פתוח נמחקו ממסחר בבורסה והחברה הפכה לפרטית. במסגרת התביעה טענו התובעים הייצוגיים שהליך הצעת הרכש היה פגום וכי התמורה ששולמה לבעלי המניות לא שיקפה את השווי ההוגן של המניות. במרץ 2014 דחתה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דרורה פלפל, את טענות התביעה והותירה את פסיקת ההוצאות לטובת החברה בידיה של הרשמת שלומית יעקובוביץ'.
במרץ 2015 הפתיעה הרשמת כשפסקה כי התובעים הייצוגיים, המיוצגים על ידי עו"ד יצחק אבירם, לא פחות מ-1.2 מיליון שקל הוצאות אותם ישלמו לחברת אי.די.בי פתוח. הסכום נקבע בעקבות פירוט שהגישה החברה לבית המשפט ולפיו עליה לקבל 1.5מיליון שקל הוצאות הכולל, בין היתר, כ-1.2 מיליון שקל שכר טרחה למומחים הכלכליים פרופ' חיים בן שחר ופרופ' אשר בלס וסכומים נוספים עבור חוות דעת של רו"ח והוצאות כלליות.
פרופ' אשר בלס, אחד המומחים שנשכר ע"י אי.די.בי ועבורו בין היתר דרשה 1.5 מיליון שקל צילום: טלי מאייר
החלטתה של הרשמת בוטלה מספר חודשים לאחר מכן והוחזרה לידיה לעיון חוזר שבסופו הפחיתה את הסכום ל-350 אלף שקל. על החלטה זו ערערו שני הצדדים – הן התובעים הייצוגים והן אי.די.בי פתוח. לפי התובעים הייצוגים סכום ההוצאות צריך לעמוד על עשרות אלפי שקלים בלבד וכי מדובר בהליך שהוגש בתום לב שבסופו אכן נמצאו פגמים בהתנהלותה של החברה. מנגד, טענה החברה כי יש להותיר את סכום ההוצאות על 1.2 מיליון שקלים שלשיטתה שכרם של המומחים היה סביר בהחלט נוכח היותם מומחים מהשורה הראשונה ונוכח הסיכון הכספי אליו נחשפה בעקבות ההליך, שכן סכום התביעה עמד על 660 מיליון שקל.
"אין חולק כי תשלום שכרם של המומחים הוכח באמצעות קבלות שהגישה אי.די.בי פתוח", כתב השופט ברנר בהחלטתו. "אין גם חולק כי חוות דעתם הייתה דרושה לחברה כדי להתגונן בהצלחה מפני התובענה נגדה. סלע המחלוקת הוא בשאלת סבירותה של ההוצאה ובשאלה כיצד יש להביא לידי ביטוי את שיקול המתינות בפסיקת ההוצאות".
לפי בית המשפט, אין זה סביר או מידתי לשלם במסגרת הליכי משפט שכר כה גבוה עבור שכירת שרותם של מומחים לצורך חוות דעת שכל תכליתה היא להדוף בקשה לאישור תובענה ייצוגית, וזאת גם אם מדובר במיטב המומחים. אין זה גם סביר לדרוש, מוסיף השופט, כי התובעים הייצוגיים הם שיישאו בהוצאות בהיקף כזה.
"הערכאות שדנו בסכסוך העיקרי לא סברו שמדובר היה בתובענת סרק או בתובנה שהוגשה בחוסר תום לב. על כן, יש מקום לפסוק את הוצאות המשפט לחובת התובעים, במתינות", צוין בפסק הדין
