התגעגעתם? מלון ריץ בפריז נפתח מחדש אחרי שיפוץ

"כשאני חולם על העולם הבא בגן עדן, תמיד החלום מתרחש בריץ בפריז", כתב פעם ארנסט המינגווי שמכתב לחבר. אחרי שיפוץ מקיף שארך 4 שנים ושבמהלכן היה המלון סגור, הוא חזור היום לפעול מחדש. המלון נפתח לראשונה ב-1 ביוני 1889.

הפתיחה נעשית שלושה חודשים לאחר התאריך המיועד לפתיחה המחודשת. העיכוב נבע משריפה שפרצה במלון בינואר השנה. עלות השיפוץ מוערכת ב-400 מיליון יורו.

סיפור השיפוץ של המלון, העומד בפלאס ונדום, רצוף באנקדוטות: כאשר רכש המלונאי השוויצרי סזאר ריץ את הנכס, שנקרא בזמנו "הוטל דה לזון", ובמקור היה ארמון של האצולה הפריזאית במאה ה-18, ביקש ריץ להפוך את המבנה למלון היוקרתי ביותר בעולם, המציע "כל פינוק שנסיך יכול לבקש בביתו הפרטי".

ואכן, ריץ השיקע לא מעט כדי להגשים חזון זה, שכלל חדר שירותים לכל חדר – דבר לא שכיח אז. בין האורחים הקבועים של המלון היו רבים ומפורסמים וביניהם, מרסל פרוסט, המינגווי (כאמור), פ. סקוט פיצג'ראלד וקוקו שאנל, שקבעה במקום את ביתה במשך 34 שנה.

מלון ריץ בפריז אחרי השיפוץ

אבל אפילו המלונות המפוארים ביותר סובלים משיני הזמן. בעליו הנוכחיים של המלון, איש העסקים המצרי מוחמד אל פאייד (שבנו דודי אל פאייד נהרג יחד עם הנסיכה דיאנה באוגוסט 1997 בפריז), רכש את המלון ממשפחת ריץ ב-1979. ב-2012 נסגר המלון בפעם הראשונה מאז הוקם, לשם שיפוצים.

הבעלים, מוחמד אל פייאד צילום: בלומברג

מבחינה חזותית, המלון עדיין שומר על סגנון העיצוב של המאה ה-18 שכה מזוהה עם שמו, אולם כעת ישנה תחושה רעננה יותר, אומר מנהל בית המלון, כריסטיאן בוינס. כמו כן ניתן כעת להשתמש בשירותי WiFi.

כיום יש 142 חדרים במקום 159 במקור, מתוכם 71 סוויטות המסוגננות לפי נושאים כגון סוויטת מוצרט, או סוויטת פרוסט. הריהוט בחדרים הוא תערובת של הרהיטים המקוריים שעברו חידוש וכן פריטים עתיקים שנרכשו במיוחד.

כמו כן, נבנתה מנהרה העוברת מתחת לבית המלון ומובילה לחנייה כדי לאפשר לאורחים להיכנס למלון בפרטיות מלאה.

עלייתו לגדולה של מוחמד עבדאלמונעים אלפאיד

איש העסקים המצרי מוחמד עבדאלמונעים אלפאיד (87) מדורג במקום 959 ברשימת עשירי עולם של המגזין "פורבס" לשנת 2016 עם הון של כ־2 מיליארד דולר.

עלייתו לגדולה של הילד ממשפחה מצרית פשוטה באלכסנדריה לאחד מעשירי מצרים ואחד מאנשי העסקים המוכרים בעולם הוא סיפור חיים מרתק שלא כל הפרטים בו ידועים עד היום. אלפאיד החל את דרכו כסבל בנמל אלכסנדריה ושם נדבק בחיידק המסחר ושאף להפוך לאחד הסוחרים הגדולים במצרים. בתחילת שנות העשרים לחייו חיפש את מזלו בערב הסעודית שם הכיר את סמירה חשוגי שהפכה לאשתו הראשונה. הבן הבכור של הזוג, עימאד, הידוע בכינויו "דודי" מצא את מותו בשנת 1997 באחת התאונות המפורסמות בהיסטוריה כשהיה ביחד עם הנסיכה דיאנה.

בכל אופן, הנישואין עם סמירה סללו את דרכו של המצרי הצעיר להצלחה, שכן גיסו הטרי עדנאן חשוגי היה מסוחרי הנשק הבולטים בערב הסעודית. בשנות הששים כבר ניהל אלפאיד את כל ההשקעות של אחד מעשירי העולם הסולטן של ברוניי ואז גם עבר להתגורר בלונדון.

בשנות השבעים עשה אלפאיד את הקפיצה הגדולה שלו כשהפך איש סודו של שליט דובאי. אלפאיד סייע בפיתוח הנמל של דובאי ובהמשך ניהל את סחר הנפט של האמירות המפרצית העשירה.

בשנים האחרונות, החל אלפאיד לצמצם את פעילותו העסקית. הדבר בא לידי ביטוי במכירת נכסים שהחזיק כמו כלבו היוקרה הרודס, שאותו מכר בשנת 2010 למשפחה השלטת בקטאר ומועדון הכדורגל הלונדוני פולהאם שנמכר לאיש עסקים ממוצא פקיסטני.

מאז מותו של בנו האהוב "דודי", אלפאיד עסוק בעיקר במלחמה כנגד משפחת המלוכה האנגלית. הוא מימן סרט תעודה שעיגן את תיאוריית הקונספירציה שלו, לפיה בנו בעצם חוסל משום שמלכת אנגליה סלדה מהרומן החדש של דיאנה. בשנים האחרונות תרם אלפאיד מיליוני ליש"ט כדי לממן תנועות שתומכות בהיפרדות סקוטלנד מבריטניה וזאת כדי להשיג "נקמה" באנגלים שמעולם לא הסכימו להעניק לו אזרחות.

הכותב הוא דורון פסקין, מומחה לכלכלות המזה"ת