מזון בריא? הכוח עבר לציבור
בשבועות הקרובים תגיש ועדת הרגולציה על המזון את המלצותיה, אבל במשרד הבריאות מעדיפים לא לחכות להן, ולשלוח את הצרכנים לכפות שינוי מרצון על חברות המזון ולא להתחייב לרגולציה נוקשה שכשלה בעבר
התקשורת פמפמה את הקמפיין נגד החטיפים, אך במשרד הבריאות נבהלו מעוצמת הסיקור והחליטו להוריד מעט פרופיל ולהגבילו בעיקר לפייסבוק. התקשורת הגיבה לכך בחבטות על ההתקפלות וגם חברות המזון לא נותרו חייבות. יושב ראש אסם דן פרופר, למשל, אמר אתמול כי כמות הנתרן בכמה חבילות במבה קטנה מאשר בפרוסת לחם.
כל זאת קורה כמה שבועות לפני שוועדת הרגולציה על המזון של משרד הבריאות תגיש לשר ליצמן את המלצותיה הסופיות. הוועדה, שתתכנס היום כדי לגבש את ההמלצות, צפויה להמליץ לשר לסמן ערכים תזונתיים בחזית האריזות, להגביל את הפרסום והשיווק של מוצרים בעלי שיעור גבוה של סוכר מוסף לילדים ולקבוע יעדים לאומיים להפחתת ערכי הסוכר והנתרן במוצרים. היא אולי אף תמליץ ליצור מס סוכר למשקאות ממותקים ולהוציא את מכונות השתייה הקלה והחטיפים ממוסדות הציבור.
חטיפים (ארכיון). הציבור יכריע צילום: אביגיל עוזי
כשהכפייה לא עובדת, משתפים פעולה
המטרה רחוקת היעד של המשרד היא להפחית במידה משמעותית את כמות הסוכר והנתרן במזון שהישראלים צורכים. האחוזים המדויקים של ההפחתות טרם נקבע, אך מה שבטוח הוא שבשביל להגיע אל היעד הרחוק הזה אפשר ללכת באחת משתי דרכים: לכפות רגולציה דורסנית על תעשיית המזון או לגרום לתעשייה לשנות את עצמה.
ניסיון השנים האחרונות לימד את משרד הבריאות שדרך הכפייה פשוט לא עובדת: במשרד ניסו לקדם ב־2010 חקיקה לאיסור פרסום ושיווק מזון לא בריא לילדים, וכשלו בכנסת. שלוש שנים לאחר מכן הם ניסו להעביר חקיקה לסימון ערכי סוכר, נתרן ושומן בחזית האריזה בצורה מפורשת, וכשלו.
לאחר הכישלונות הללו, מה שנשאר למשרד הוא לשתף פעולה עם התעשייה. בשנים האחרונות משרד הבריאות כבר משתף פעולה עם התעשייה במהלך הדרגתי להפחתת הנתרן במזון, ושם מרוצים באופן יחסי בינתיים. במוצרי מזון רבים, טוענים במשרד, הופחת הנתרן בהדרגה בשיעורים חד־ספרתיים. בתעשיית המזון טוענים כי אם היו מוצאים את כל הנתרן בבת אחת — אנשים היו פשוט ממליחים אותו בעצמו.
אבל, במשרד הבריאות היו רוצים יותר. אנשי משרדו של ליצמן היו רוצים להגיע לשיתוף פעולה עם התעשייה מעמדת יתרון, כשבידיהם כל המנופים האפשריים. לשם כך, משרד הבריאות זקוק להעלאת המודעות הציבורית. בניגוד לתעשייה הפיננסית, למשל, תעשיית המזון רגישה מאוד לטעמי הציבור.
כך, בזמן שהציבור מוכן שהבנקים וחברות הביטוח יחלבו אותו על בסיס יומיומי, הציבור רגיש מאוד לכל מה שקשור לבריאות המזון. אחרי הכל, עוד 200 שקל או פחות 200 שקל בדמי ניהול בפנסיה לא יהרגו אותנו. כמות מופרזת מדי של סוכר דווקא כן.
במשרד הבריאות ראו את התגובה יוצאת הדופן של הציבור להודעה של ארגון הבריאות העולמי בשנה שעברה על הקשר בין צריכת בשר מעובד לבין סרטן. מיד לאחר פרסום ההודעה הזו, וההודעה המשלימה שהוציא משרד הבריאות, צריכת הבשר המעובד בישראל צנחה בכ־30% ומאז לא התאוששה. כך, במשרד הבריאות הבינו שאפשר להשתמש בדעת הקהל וברגישות של חברות המזון לצרכנים בשביל להביא את החברות לנקודה שמשרד הבריאות רוצה. כלומר, המשרד יודע שהוא יכול לנסות לקדם רגולציה עד מחר ולא בטוח שזה יעבוד, אבל אם הצרכנים יצביעו בידיים וברגליים — לחברות המזון לא תהיה אפשרות אלא להתחיל לשנות מבפנים את המוצרים שהן מוכרות. זו המטרה שבמשרד הבריאות מכוונים אליה.
שר הבריאות יעקב ליצמן צילום: אוהד צויגנברג
בתעשייה מנסים להקדים תרופה למכה
הכוונות האלה פוגשות את חלק מיצרניות המזון הגדולות כשהן כבר בתוך התהליך. ענקיות מוצרי החלב תנובה, שטראוס וטרה נמצאות בתהליך להפחתת הסוכר המוסף במוצרים שלהן זה כמה שנים. בין יצרניות המזון יש גם מי שקוראות לכל הענף, דרך איגוד יצרני המזון, לסמן את כמות הנתרן, הסוכר והשומן במוצרים בצורה בולטת וברורה בחזית האריזה. תלמה יוניליוור החלה לעשות זאת בדגני הבוקר, ואפילו קוקה־קולה ישראל עושה זאת.
העניין הוא שהתעשייה היתה מעוניינת לעשות את השינויים האלה בקצב שלה, ובתנאים שלה, בלי שהמשרד הוא שיקבע את היעדים ואת לוחות הזמנים. זו גם הסיבה שבאיגוד הבינו השבוע שצריך להזדרז ולהציע הצעות למשרד הבריאות לפני שהמשרד יקבע בעצמו את הכללים החדשים. כך, למשל, באיגוד יצרני המזון החליטו בשבוע האחרון לפנות למשרד הבריאות ולהציע את פרסום שיעורי המלח, הסוכר והשומן לפני שהם נדרשים לרגולציה מחמירה יותר.
במשרד הבריאות פשוט נרדמו בשמירה בנושא זה. סימון בחזית האריזה אמנם עוד אין, אבל למשרד הבריאות יש כבר היום את האפשרות החוקית לחייב את יצרניות המזון לפרסם את כמות הסוכר בחלק האחורי של אריזות המוצרים שלהן. חלקן עושות זאת כאמור באופן וולונטרי, ולא תמיד לגבי כל המוצרים שלהן, אבל תקנות ספציפיות לחוק זה עדיין לא תוקנו.
הכל יתנקז לוועדת הרגולציה על המזון
הגל הציבורי העולמי מעסיק את כל יצרניות המזון הגדולות בעולם. משרד הבריאות הצטרף לגל הזה ומנסה ללבות אותו על ידי העלאת המודעות בתקשורת ובציבור לנושא הבריאות בתזונה, בשאיפה לגרום ליצרניות המזון לשנות את המוצרים. כי גם אחרי שהפחיתו את כמות הנתרן במזון, הוא עדיין מצוי בו בשיעורים גדולים מדי, כך גם הסוכר.
התקופה הקרובה, על רקע ניסוח המלצות ועדת הרגולציה, תהיה תקופה של מתיחות גואה בין שני הצדדים. שני הם ינסו כל הזמן להרגיע את הרוחות ולהקטין את הלהבות, אבל בכל פעם שמשרד הבריאות ישחרר עוד סרטון — כפי שעשה עם המשקאות הממותקים ועם החטיפים המלוחים — הכל יתפרץ מחדש.
השאלה כרגע היא כיצד הצדדים יגיעו לרגע המכריע, כשוועדת הרגולציה על המזון תתכנס בשבועות הקרובים לגבש את המלצותיה הסופיות, וכששר הבריאות יצטרך להחליט כיצד לאמץ אותן. אם המשרד יצליח להגיע לשם בנקודת נחיתות מול התעשייה — לא משנה אם בגלל לובי נגדי אפקטיבי או משום שהגל הבריאותי יחלוף — דברים אולי ישתנו, אבל לאט ומעט. מנגד — אם משרד הבריאות יצליח לגייס מספיק דעת קהל והון פוליטי לעניין, צפוי לצרכנים הישראלים שינוי משמעותי בהרכב המזון שהוא צורך.
בינתיים, פרופ’ דן אריאלי, מומחה לכלכלה התנהגותית, יופיע היום בפני הוועדה בשביל להסביר לה כיצד חברות המזון משתמשות בחוסר הרציונליות שלנו בעת קבלת החלטות בשביל למכור לנו מזון מזיק, וכיצד ניתן להשתמש באותו המנגנון בשביל לעבור לצריכה של מזון בריא.
