בוררות בייסבול - המסלול היעיל לפשרה איכותית
בוררות זו מובילה את הצדדים להקטין את השונות בין הצעותיהם, ובכך מביאה לשביעות רצון גדולה יותר מהחלטת הבורר
במאה ה-4 לפני הספירה, התנהל באתונה משפטו של סוקרטס. לאחר שהורשע במספר האשמות ברוב קטן יחסית, חבר המושבעים היה צריך לבחור בין עונש המוות שהציעו המאשימים את סוקרטס, לבין הקנס הכספי, המגוחך יש לציין, שהציע סוקרטס. בהצבעה על גזר הדין, חלק ניכר יותר מהמושבעים תמכו בעונש המוות, אף ברוב יותר גדול ביחס להצבעה הראשונה על ההרשעה. גזר דינו של סוקרטס נחרץ, והוא הוצא להורג באמצעות שתיית כוס רעל. כיום אנו יכולים לטעון, כי משפטו של סוקרטס התנהל בשיטה של "בוררות בייסבול", או "בוררות ההצעה האחרונה" (Final-Offer Arbitration).
בבוררות רגילה, שני צדדים המצויים בסכסוך מגיעים לבורר המתחשב בטענותיהם, ויכול להגיע, איתם או בלעדיהם, לפשרה. הליך זה טומן בחובו מספר בעיות, (אפקט מצנן, חוסר מיקוח ואיכות תוצרי פסק הבורר). בבוררות בייסבול, הבורר בוחן את טענות הצדדים, אך חייב לבחור רק אחת מהן. בהינתן אי הודאות של החלטת הבורר, טכניקה זו מאלצת את הצדדים לבצע משא ומתן טרם הבוררות על מנת להגיע להסכם, שכן הצעה "חמדנית" תוביל לרווח גדול אך סיכויי זכייה נמוכים, ואילו הצעה "נמוכה" תוביל לרווח קטן אך סיכויי זכייה גבוהים. כתוצאה מכך, הצדדים יעדיפו לקלוע לדעתו של הבורר, אשר בעיניהם יבחר באפשרות הסבירה ביותר, ומראש יציעו לבורר הצעות קרובות יותר לממוצע של הצעותיהם המקוריות והאידיאליות. גם אם בשלב זה, עדיין לא יפנו לבורר, אלא יפתחו במשא ומתן, כבר יעשו זאת מנקודת פתיחה טובה יותר, שכן הצעותיהם קרובות יותר זו לזו מכורח הספקולציות של שני הצדדים.
כינויה של בוררות זו הגיע ממקורה, בליגת הבייסבול בארצות הברית, כאשר השתמשו בה על מנת לפתור סכסוכי שכר בין נבחרות בייסבול לשחקנים. כיום נעשה שימוש בבוררות מסוג זה בארצות הברית גם בסכסוכי עבודה במגזר הציבורי. זוהי מערכת מחושבת של איזונים ובלמים, המופעלת על ידי אפקטים פסיכולוגיים, אותם ניתן לנתח לפי מודלים של תורת המשחקים.
אחת הבעיות שאיתן מצליחה להתמודד בוררות הבייסבול, היא ה"אפקט המצנן" שנוצר במסגרת משא ומתן לפשרה. מחקרים פסיכולוגיים לאורך השנים מראים, כי הטיות של אופטימיות במשא ומתן בין צדדים יוצרות "אפקט מצנן", הפוגע ביכולת להגיע לפשרה. דהיינו, כל צד מאמין בצדקת דרכו, ושם מבטחיו בסיכויי קבלת הצעתו על ידי השופט או הבורר. אפקט זה מוביל לשונות גבוהה בין הצעות הצדדים, ומקטין את סיכוייהם להגיע לפשרה. בוררות בייסבול מקטינה את "האפקט המצנן", מכיוון שכאמור לעיל, היא מובילה את הצדדים להקטין את השונות בין הצעותיהם. תופעה זו גם תורמת לשביעות הרצון של הצדדים מהחלטת הבורר, שכן כל החלטה שלו תהיה קרובה יותר להצעת הצד המפסיד, מאשר במצב של בוררות רגילה.
חשוב להדגיש כי המודל של בוררות בייסבול יעיל לשימוש לאלתר, וניתן אף ליישמו ללא כל חיקוק חדש. הדין בישראל מאפשר לצדדים להחליט ביניהם שהבוררות תתנהל לפי כל חוק המוסכם עליהם או אף שלא בהתאם לדין המהותי אלא בהתאם לעל עיקרון המקובל עליהם. לסיכום, לאור היתרונות שבבוררות בייסבול, טוב ייעשה לו תיבחן האפשרות להסכמה על מנגנון זה ליישוב סכסוך מסחרי על מנת להקל לא רק על בעלי הדין המסוכסכים ביניהם, אלא גם על עורכי דינם ועל הבורר, שאמור להכריע ולפסוק בהתאם.
*הכותב הינו שותף מייסד במשרד גדעון פישר ושות' ומחבר הספר "בוררות בעולם העסקי" וישתתף בכנס "מרימים מסך מעל עולם הבוררות" ב- 15.6 בתל אביב