יצרני המזון התכנסו לגבש חזית במאבק לצמצום הסוכר והמלח

מנכ"לי חברות המזון הגדולות נערכים לגבש חזית אחידה ביחס למהלכי משרד הבריאות לצמצום צריכת מזונות עתירי סוכר ומלח. אתמול אחר הצהרים התכנסו יצרני המזון הגדולים במשרדי התאחדות התעשיינים בכדי לגבש את עמדתם לקראת דיון בשבוע הבא בוועדת הרגולציה על מזון של משרד הבריאות, שבו יידרשו להציג את עמדתם ביחס למהלכי משרד הבריאות לצמצום צריכת הסוכר והמלח.

בישיבה השתתפו יו"ר איגוד המזון איציק תמיר, שכיהן עד לאחרונה כמנכ"ל החברה המרכזית למשקאות (קוקה־קולה ישראל), מנכ"ל שטראוס ציון בלס, מנכ"ל תנובה אייל מליס, מנכ"לית יוניליוור ענת גבריאל ומנכ"ל אסם איציק צאיג. במסגרת הדיון סוכם כי התעשיינים יבקשו להיות מעורבים בהמלצות שיגובשו ומוכנים לפעול בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות. התעשיינים יגידו לוועדה כי הם מבקשים להגיע לפתרון הנכון, אך לא על ידי מהלכים חד צדדים שההגיון העסקי והטכנולוגי שלהם לא ברור.

צילומים: עמית שעל, נמרוד גליקמן, סיון פרג'

הדעות בין יצרני המזון חלוקות. חלקם סבורים שיש להתנגד למהלכי משרד הבריאות ולתקוף את התנהלותו בטענה שכל המוצרים עומדים בסטנדרטים המקובלים בעולם. "הכניסו פוליטיקה לתעשיית המזון", טוען בכיר בתעשיה, "אנחנו מייצרים על פי חוק, בתנאי יצור נאותים ואפילו דואגים שהמוצרים יהיו טעימים. פתאום מגיע משרד הבריאות ויוצא במתקפה נגד התעשיה שעובדת על פי כללים שהיו מקובלים עליו עד כה. אני לא מבין, מה הם רוצים מאיתנו?" לטענתו, היה על משרד הבריאות לקבוע הנחיות חדשות ליצרנים ואלו היו משנים את הרכב המוצרים בהתאם ולא לצאת בקמפיין ובמתקפה חזיתית.

מנגד, יש בין היצרנים מי שמאמין שצריך לשתף פעולה, מתוך הנחה שההתנגדות רק תוביל להעצמת פעילות המשרד נגד מוצרי המזון המתועשים, בעוד שההסכמה לשינויים מתונים עשויה להוביל ל"הנמכת הלהבות". "משרד הבריאות לקח על עצמו להוביל שינוי וצריך לאפשר לו להגיע להישגים, אחרת המוטיבציה להכביד את הלחץ על התעשיה תגבר", טוען גורם באחת מחברות המזון. אישוש לעמדה זו ניתן למצוא בהקפאת קמפיין החטיפים המלוחים על ידי משרד הבריאות בשבוע שעבר, שהגיע על רקע יוזמת של יצרניות המזון לבחון אימוץ של סימון מחמיר של הערכים התזונתיים על אריזות המוצרים.

חלק מהחברות כבר מקדמות מהלכים להגברת שקיפות

בישיבה הראשונה שקיימה הוועדה התעמת מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב עם נציגת איגוד יצרני המזון בוועדה עדי אבן חן, שטענה כי התעשייה מתקוממת נגד השימוש במלים "מזון מזיק". "זה לא המזון שמזיק", טענה אבן חן, "זו הצריכה שמזיקה".בר סימן טוב דחה את הדברים ואמר: "זה מזון מזיק ואנחנו נקרא לזה מזון מזיק".

בישיבה האחרונה של הוועדה הציג פרופ' אורן שיבולת, מנהל יחידת הכבד בבית החולים איכילוב בתל אביב, את המלצות המדיניות של הצוות המקצועי בראשותו למלחמה בסוכר המוסף (כזה שלא נמצא באופן טבעי במזון). לדבריו, כ־60% מהסוכר המוסף שאנחנו צורכים מקורו במשקאות ממותקים, ולכן יש להיאבק בעיקר בהם. שיבולת המליץ לוועדה להטיל מס על משקאות ממותקים ולאסור פרסומות טלוויזיה למשקאות לפני השעה 22:00.

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב צילום: עומר מסינגר

לפני כשבוע, יזמו יצרני המזון להציע לועדת הרגולציה במזון כי יסמנו באופן וולונטרי בחזית המוצרים שלהם מה שיעורי הסוכר, הנתרן והשומן במוצרים שהם מייצרים ומשווקים. עוד במסגרת זאת הוצע כי היצרנים יסמנו מה השיעור של כמות הרכיבים הבעייתיים במוצר מכלל הצריכה היומית המקסימלית המומלצת. זאת בנסיון לייתר את כוונת המשרד להעביר תקנות בכנסת שיורו ליצרנים בדיוק איך לסמן את המוצרים.

מהלכי משרד הבריאות הם חלק ממגמה עולמית. לפני מספר שבועות פרסמה רשות המזון והתרופות האמריקנית (FDA) הוראה ליצרנים המזון בארה"ב לשינוי תוויות המוצרים שלהן, כך שיחויבו לסמן כמה סוכר הם מוסיפים למזון ומה שיעורו מהצריכה המקסימלית המומלצת.

חלק מהחברות כבר החלו ליישם הצגת רכיבים ביוזמתן. המהלך האחרון שייך ליוניליוור, שהכריזה לפני כחודש כי תחל לסמן את כמות כפיות הסוכר שנמצאות בדגני הבוקר. קוקה־קולה ישראל כבר מסמנת את את כמות הסוכר, השומן והנתרן בחזית אריזות הבקבוקים. אלא שבמשרד הבריאות מבקשים להפוך מהלכים אלו למחייבים, כך שיתבססו על לוחות זמנים ויעדים ברורים להפחתת הסוכר ויחולו על את כל המוצרים.

הקמפיין להפחתת הבשר המעובד נחל הצלחה

נסיון התקופה האחרונה הוכיח למשרד הבריאות כי ביכולתו להביא לשינוי בהרגלי הצריכה, כשפרסם המלצה בנוגע לכמות צריכת מוצרי בשר מעובד. באוקטובר פרסם ארגון הבריאות העולמי הודעה על הקשר בין צריכת בשר מעובד לבין סרטן. בעקבות זאת, הוציא המשרד המלצה, שלפיה יש להגביל את צריכת מוצרי הבשר המעובד לפעם בחודש. הצרכנים בישראל אימצו בשתי ידיים את ההמלצה, וצריכת הבשר המעובד בישראל צנחה בכ־30% ומאז לא התייצבה.

במשרד הבריאות למדו מכך שעליהם לתעל את המודעות הצרכנית לקשר של המזון לבריאות ויצאו בקמפיין נגד צריכת מוצרים מומלחים ומסוכרים. מה שהחל בקמפיין נגד משקאות קלים, המשיך באמירה של שר הבריאות יצחק ליצמן כי "מקדונלדס אאוט", והמשיך בקמפיין נגד חטיפים מלוחים שהוקפא לבסוף בדקה התשעים.