לומדים מצ'ילה להיאבק בסוכר

1. קץ ההרמוניה

שיתוף פעולה עם תעשיית המזון מוביל לתוצאה חלקית בלבד

הדבר האחרון שמנהלת איגוד יצרני המזון עו"ד גליה שגיא היתה צריכה הוא העדות של ד"ר אהרון ריבס, על איך מדינות יכולות לגרום לשוק המזון להתאים את עצמו למדיניות בריאות מודרנית יותר. אחרי שבפגישות הקודמות של ועדת הרגולציה על המזון שהקים משרד הבריאות הקפידו מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב ונציגת התעשייה עו"ד שגיא להבהיר שוב ושוב עד כמה הם רוצים לשתף פעולה זה עם זה כדי שהצרכנים ייצאו נשכרים ויאכלו בריא יותר, הגיע ד"ר ריבס והציג תובנה חד־משמעית: שיתוף פעולה וולונטרי מצד התעשייה אינו מספיק. אם הממשלה רוצה להשיג תוצאות של ממש אין מנוס מכפייה, כלומר מרגולציה שמכריחה את תעשיית המזון לעשות דברים שהיא אינה רוצה או יכולה לעשות ביוזמתה.

תקציר הפרקים הקודמים: בפברואר האחרון הקים שר הבריאות יעקב ליצמן ועדה ציבורית לשינוי הרגולציה על שוק המזון, כך שהצרכנים הישראלים יצרכו מזון בריא יותר. בראש הוועדה עומד בר סימן טוב וחברים בה נציגים ממשרדי הממשלה (חינוך, כלכלה ואוצר), מהאקדמיה, ממערכת הבריאות, מתעשיית המזון ומהמגזר האזרחי.

אחרי שהמהלך הזה נפתח ברעש וצלצולים — קמפיין פרסומי של המשרד נגד שתיית משקאות קלים, שנתפס כמי שיוצא נגד קוקה־קולה, ואמירה מפורשת של שר הבריאות נגד מקדונלד'ס — במשרד הבריאות ניסו להוריד את גובה הלהבות והכריזו שהם מחבקים את התעשייה. מנגד, נציגי התעשייה בירכו על הקמת הוועדה, וחזרו שוב ושוב שהם מעוניינים לבצע מהלכים בשיתוף פעולה עם המשרד לטובת בריאות הצרכנים.

סלטים מוכנים בסופרמרקט

2. אין מנוס מרגולציה

הצלחה משמעותית נובעת מחקיקה

ואז הגיע ד"ר ריבס, בהזמנתו של בר סימן טוב, ופגם בכל ההרמוניה המעושה הזו. במצגת שהציג בפני הוועדה, שמבוססת על המחקרים שהוא מבצע בלונדון סקול אוף אקונומיקס, השורה התחתונה שלו היתה חד־משמעית. "העדויות שאספנו ממדינות שונות בעולם מראות כי ממשלה שמעוניינת בהצלחה משמעותית של התוכניות שלה, למשל להפחתת צריכת הנתרן, צריכה ליישם מדיניות של חקיקה", אמר ריבס. "מדינות שהלכו על שיתוף פעולה וולונטרי עם התעשייה השיגו תוצאות חלקיות בלבד".

המחקר של ריבס הראה למשל שמדינות שמנסות לפעול באגרסיביות בנושא הזה נתקלות בהתנגדויות עזות מצד תעשיית המזון, אם ישירות ואם דרך גופים כמו ארגון הסחר העולמי. ריבס הביא כדוגמה את צ'ילה, שביקשה לשנות את האריזות של מוצרי מזון שנמכרים בתחומה, כך שתהיה עליהם תווית שחורה ובולטת בחזית המוצרים אשר מציינת כי במוצר יש כמות עודפת של סוכר או מלח.

"מיד התחיל על זה דיון בארגון הסחר העולמי שטען שהמדבקות האלה מהוות חסם סחר", סיפר ריבס. "בסופו של דבר המליץ ארגון הסחר לצ'ילה לשנות את התוויות האלה, ובעיקר את השפה שלהן ואת הנראות שלהן. כלומר, להגיד 'הרבה סוכר' במקום 'סוכר עודף'. במקביל המליץ הארגון לשנות את הגודל שלהן וגם את הצבע שלהן. במקום שיהיו שחורות, שיהיו אדומות וירוקות".

3. לעמוד מול לחצים

ארגוני החברה האזרחית בצ'ילה השפיעו על אופן סימון המוצרים

בפועל צ'ילה חשבה לאמץ חלק מההמלצות האלה, אמר ריבס, אבל אז ארגוני החברה האזרחית בצ'ילה התחילו להביע חשש שהשינוי יהיה לא טוב. "הם הבינו פתאום שאם במדבקה יהיה כתוב הרבה סוכר והצבע יהיה ירוק, אנשים יחשבו שזה דבר טוב", הוא סיפר. בשורה התחתונה, בממשלת צ'ילה החליטו להקטין מעט את הגודל של התוויות, אבל שמרו על הצבע השחור וגם על הכיתוב המקורי "עודף סוכר". "השינוי הזה הולך להיכנס לתוקפו ביוני הקרוב, והוא מעיד על ההשפעה שיש לארגוני הסחר על מדיניות בריאות של מדינות שונות", אמר ריבס.

מלבד נציגת התעשייה עו"ד שגיא, נציג נוסף בוועדה שלא אהב את המסקנות של ד"ר ריבס היה המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה ינון אלרואי. אלרואי העיר לריבס שוב ושוב כי לא ניתן להגיע למסקנות אלה ממספר קטן כל כך של תצפיות. גם בישיבות קודמות הביע אלרואי חוסר שביעות רצון מקידום רגולציה שתכפה עלויות משמעותיות על התעשייה, ואולי אפילו תעמוד בניגוד להסכמי סחר שישראל חתומה עליהם.

המתיחות הזו בין משרד הבריאות לבין התעשייה ומשרד הכלכלה תמשיך לבעבע מתחת לפני השטח. בסופו של דבר אם המלצות הוועדה יהיו לקדם רגולציה וחקיקה בלי קשר למידת שיתוף הפעולה של התעשייה, משרד הבריאות ימצא במשרד הכלכלה התנגדות עיקשת לכך. השאלה היא רק אם רגולציה שעובדת בשיתוף פעולה עם התעשייה עצמה אכן יכולה להשיג מטרות בריאותיות מרחיקות לכת כפי שמשרד הבריאות היה מעוניין לראות בתחום כמות הסוכר והנתרן שצורך הציבור הישראלי, ובעיקר הילדים. אם להאמין לעדויות של ד"ר ריבס, התשובה שלילית.