האח הגדול מגיע לעבודה: כך המעסיקים עוקבים אחריכם
עונים למיילים במשרד, גולשים באתרי אינטרנט או משתמשים בסמארטפון של החברה? המנהלים יכולים לעקוב אחריכם בקלות. מתי חדירה כזו לפרטיות אסורה ומתי היא יכולה להוביל לפיטורים
בחודש הקודם נדרש שופט בית המשפט העליון נעם סולברג להכריע האם ניתן לקבל תכתובות מייל שהושגו תוך פגיעה בפרטיות עובד, כראיות שאמורות לשמש את המעסיק בתביעה כנגד אותו עובד.
המעסיק טען כי נחשף לתכתובות המייל באופן מקרי ולכן אין לראות בכך פגיעה בפרטיות העובד. השופט סולברג הפך באופן חלקי את החלטת המחוזי, שקבע כי במקרה כזה אין פגיעה בפרטיות העובד, ופסק כי אכן תכתובות המייל הושגו תוך פגיעה בפרטיות. אולם, אם החשיפה לתכתובת נעשתה באופן פאסיבי, תהיה לבית המשפט האפשרות לשקול אם לקבל אותה כראיה.
הבוס עוקב אחריכם? צילום: שאטרסטוק
"נקודת המוצא היא שלמעסיק אין דריסת רגל בחייו הפרטיים של העובדים והוא אינו רשאי לבלוש אחריהם. בית הדין הארצי לעבודה אף קבע כי "חדירה אל המרחב הווירטואלי הפרטי האישי והאינטימי של העובדים, היא חדירה שאינה שונה במהותה מכניסה אסורה למרחב פרטי פיזי של העובדים", אומרת עו"ד נעמי לנדאו, מומחית לדיני עבודה וראש האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה.
עו"ד נעמי לנדאו עם זאת, לנדאו מסייגת את דבריה ואומרת כי "הגבול בין שמירה על פרטיותם של העובדים לבין זכותו של המעסיק לוודא שעובדיו אכן עושים את עבודתם נאמנה בשעות העבודה, היטשטש מאוד בשנים האחרונות". היא מוסיפה, כי "השינויים הטכנולוגיים בסביבת העבודה הפכו את המעקב לקל, זמין ופשוט ואנו שומעים על יותר ויותר מקרים שבהם מעסיקים עוקבים אחרי העובדים, אם באמצעות מצלמה נסתרת, תיבת המייל, באמצעות איתור הרכב, איכון המכשיר הסלולרי שלהם, ועוד".
באופן כללי, החוק אינו מתיר מעקב אחרי עובד או עובדת מסוימים, אלא אם הם חשודים בעבירה פלילית, ואז המעקב מחייב אישור משפטי. זאת למעט המקרה שבו העובד חתם בחוזה אישי מול המעסיק על סעיף המתיר לו לעקוב אחריו בעבודה בנסיבות מסוימות.
אם כן, מהן דרכי המעקב - ומתי הן מותרות לפי החוק?
מערכת איתור רכב (GPS)
בכלי רכב רבים של החברות מצוי GPS, ובחלקם אף מותקנת מערכת איתור, כך שאם עצרתם לקנות דבר מה בדרך ללקוח, הנהלת החברה תוכל לדעת על כך. לדברי לנדאו, "למעסיק יש זכות לדעת איפה נמצא הרכב במהלך יום העבודה, אולם החוק מסייג זכות זו לשעות העבודה בלבד. למעסיק אסור לעקוב אחר רכבי החברה בלילות, בסופי שבוע, כאשר העובדים מצויים בחופשה מאושרת ובכל זמן אחר שהוא מחוץ לשעות העבודה".
תוכנת מעקב אחרי עובדים ברכב צילום: שאטרסטוק מצלמות מעקב
עו"ד דן חי צילום: ערן לוי לדברי לנדאו, אסור להציב מצלמות שיעקבו אחר עובדים, אלא אם הן נועדו לשמור על ביטחונם. למשל בחדרי מיון בבתי החולים מוצבות מצלמות לאור מקרי תקיפה שאירעו נגד הצוות הרפואי.
עו"ד דן חי, מומחה לתחום הפרטיות ויו"ר הוועדה להגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין, נותן כדוגמה מקרה שהגיע לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, שם נדחתה תביעת עובדת להכיר בהצבת המצלמות בגדר הרעת תנאים ובשל כך להכיר בהתפטרותה כפיטורים. השופטים נימקו כי "הנתבעת הציבה במשרדיה מצלמות בתום לב, מסיבה לגיטימית לשם הגנה על העובדים ועל המשרד ותכולתו. המצלמות הוצבו בידיעת העובדים, באזורים הציבוריים במשרד, אזורים שאינם בגדר סביבת עבודה פרטית ולעובדים לא יכולה להיות ציפייה סבירה לפרטיות באזורים אלו".
אימיילים
השופט סולברג הכריע לאחרונה כאמור שאסור לעיין במייל של עובד, אלא אם מדובר בתיבה למיילים לצרכי עבודה בלבד, שהוגדרה כך מראש והעובד יודע על כך ונתן הסכמה שיעיינו במיילים שלו בתיבה הזו. לדברי חי, משמעות הפסיקה היא שאם עובד שכח מייל אישי פתוח על המחשב בסוף תקופת העבודה שלו במקום, המעסיק לא יכול להסיק מכך שניתנה לו הרשות וההסכמה מצד העובד לעיין במייל הזה.
רשתות חברתיות
מעסיק אינו יכול לחייב עובדים לפתוח פרופיל ברשת חברתית, אך מתי ניתן לפטר עובדים על בסיס פוסטים שפרסמו בפייסבוק למשל? "אם המעסיק כבר נחשף בצורה כלשהי לפוסט מסוים בעניין מקום העבודה שאותו פרסם העובד, אם משום שאותו עובד אישר אותו כחבר או כי הפוסט היה ציבורי, יש מקום לבחון האם תוכן אותו פוסט הפר את חובת הסודיות או מהווה פגיעה בשם הטוב של המעסיקים או מקום העבודה", אומרת לנדאו.
פרטיות בפייסבוק? פרסום תוכן שפוגע במקום העבודה עלול להביא לפיטורים
למשל, בית הדין לעבודה ביטל את פיטוריה של עובדת, שפרסמה במהלך מבצע צוק איתן סטטוס בפייסבוק שלה שהשווה בין יהודים בשואה לפלסטינים. הנימוק של בית הדין היה כי מקום העבודה, בין אם הוא שייך למגזר הציבורי או הפרטי, "מחויב להעסיק את העובד ולהימנע מלהפלותו, גם אם השקפת עולמו של העובד אינה מקובלת עליו, פוגעת בו או אף מעליבה אותו". במהלך הלחימה בעזה היו עוד מקרים דומים, שברובם בתי הדין הורו להחזיר את העובדים.
מסרונים בטלפון הסלולרי
"אם הוגדר לעובדים שכל השיחות הם רק לצרכי עבודה, וכל ההתכתבויות בכל האמצעים הם רק לצרכי עבודה - ניתן יהיה גם לעיין בהם, אך אין פסיקה בנושא", אומר חי. עם זאת הוא מסייג כי "הגבלה כזו לעובדים - לא לעשות שימוש פרטי בטלפון שקיבל מהחברה - היא קשה מדי ולא מידתית".
מעקב אחרי הקלדות
ישנן תוכנות קי-לוגינג (Keylogging) שעוקבות אחר כל אות שהעובדים מקלידים במחשב. מעסיקים שמשתמשים בתוכנות מסוג זה, יכולים לדעת גם סיסמאות שהעובדים הקלידו. "מעקב אחר הקלדותיהם של העובדים ומעקב אחר הסיסמאות שלהם מהווים פגיעה בפרטיותם והינם אסורים. באותו עניין, אסור למעסיק לאתר באמצעות שרת האינטרנט מילות חיפוש שהקלידו עובדים", לדברי לנדאו.
גלישה בגוגל. אסור לעקוב אחר היסטוריית החיפושים צילום: גלעד קוולרצ'יק
מידע רפואי
מותר למעסיק לבקש כי רופא תעסוקתי יבדוק את העובד אם יש חשש שהמצב הבריאותי של העובד ישפיע על תפקודו. עם זאת, אסור למעסיק לדרוש לראות תיק רפואי כתנאי לקבלה לעבודה או כתנאי לקידום. למעסיק מותר לשאול על מצב רפואי של עובד או של מועמד לעבודה רק אם הוא רלוונטי ליכולת העובד או המועמד לעבודה לבצע את העבודה.
אחרי שעות העבודה
מעקב אחרי עובדים אחרי שעות העבודה הוא אסור בהחלט. לדברי חי, "כל מעקב אחר עובד שנמצא ראוי, נכון רק לגבי זמן העבודה. בסוף יום העבודה, יש לנתק כל מעקב כזה".
חי מצביע על העובדה כי היום אין התייחסות מפורשת בחוק לזכותו של עובד לפרטיות במקום העבודה, וכי יש לעשות כן בהקדם. הדרך הראויה לפיו לקבל הסכמה מפורשת מהעובד לפגיעה בפרטיותו, בשל היחסים הבלתי שוויוניים בין העובד למעסיק, היא כזו שתעמוד בכמה דרישות: "עליה להתקבל מראש ולא בדיעבד, מרצון חופשי, במפורש, לטובת תכלית ראויה של המעסיק. כמו כן, על המעסיק לפעול במידתיות תוך בחינת חלופות פוגעניות פחות, ובצמידות למטרה שלשמה ניתנה ההסכמה".
נראה כי עם התקדמות הטכנולוגיה, מעסיקים נעשים מודעים יותר לאפשרות המעקב אחר העובדים, אולם לא תמיד מעקב כזה הוא חוקי ועובדים אינם צריכים להשלים עם כך. מצד שני, תמיד כדאי להיות זהירים בכל הנוגע להתנהלות שלכם ברשת ובעבודה.
