בירושלים בטוחים שהכסף האמריקאי יגיע בכל מקרה

התנגדות הבית הלבן לתוספת של 455 מיליון דולר למימון מערכות הגנה מפני טילים לא מטרידה את ממשלת ישראל. שלוות הנפש של בירושלים לא נובעת מהתפיסה שהכסף האמריקאי לא חשוב, אלא מהבנה שהוא יגיע בכל מקרה.

מעבר לתקציב בן עשרות מיליארדי שקלים מהמדינה, מקבל משרד הביטחון בכל שנה גם סיוע אמריקאי של 3.1 מיליארד דולר. מרבית הסכום, כ־2.3 מיליארד דולר, מיועד לרכש מארה"ב, ויתרתו מוקצית לרכש מקומי. שימוש זה של הכסף הוא שעורר את המחלוקת הנוכחית בין הבית הלבן לישראל.

מעבר לסכומים אלה, ישראל מקבלת בכל שנה עוד כמה מאות מיליוני דולרים ישירות מהקונגרס, בדיוק כמו הסכום שאותו הבית נדרש לאשר בימים אלה כדי לממן את מערכות ההגנה של ישראל מפני טילים. הסיוע הזה, אם יאושר, אמור להגיע דרך התעשיה הביטחונית האמריקאית,אבל רק בדולרים ובהתאם לבקשות פרטניות של האמריקאים.

העובדה שחבילת הסיוע שעל הפרק היא חלק מתוכנית רב שנתית שצפויה להסתיים רק בסוף 2018, היא זו שגורמת לתחושת השאננות בירושלים. יתר על כן, ביחס לתקציב הביטחון שעומד נכון לעכשיו על 56 מיליארד שקל, מדובר על סכום לא גדול, ששקול ל־2.8% מתקציב הביטחון. אם מוסיפים את התוספת השנתית הקבועה לתקציב הביטחון סכום הסיוע האמריקאי למימון מערכות הגנה מפני טילים שקול ל־2.3% מהתקציב בלבד.

ואולם, אף שמדובר בסכום זניח יחסית מהתקציב, העובדה כי הוא מיועד לצרכים שנתפסים כקריטיים במיוחד צפויה להביא לכך שבמערכת הביטחון יתעקשו עליו גם אם האמריקאים לא יאשרו אותו. מי שישלם את המחיר יהיו מן הסתם המשרדים החברתיים: צריך לזכור שהגידול בתקציב 2017 ביחס לתקציב הנוכחי עומד על 9 מיליארד שקל. מתוכם מוקצים כבר עכשיו כ־4 מיליארד שקלים לביטחון. אם התוספת המדוברת תבוא בסופו של דבר מתקציב המדינה יישארו רק 3.3 מיליארד שקל לשאר המשרדים,ופירוש הדבר הוא קיצוצים נרחבים, מעבר לאלה שיתרחשו כדי לממן את ההסכמים הקואליציוניים.