הערעור של דנקנר צפוי לעלות לעליון ביחד עם השופט כבוב

רוב הסיכויים מצביעים על כך ששניהם יגיעו לבית המשפט העליון, ואפילו באותו הזמן. פסק הדין וכותבו. פסק הדין בעניינו של בעל השליטה באי.די.בי לשעבר נוחי דנקנר שיגיע כנראה לערעור, והשופט חאלד כבוב שיגיע כנראה כמחליפו של שופט בית המשפט העליון הערבי סלים ג'ובראן. אומנם מאחורי כבוב עומדת שורה ארוכה ומרשימה של פסקי דין, ובכל זאת, הפעם זה יהיה קצת שונה.

להשקפת העולם של כבוב יהיה משקל מכריע

ראשית, הפעם זה שונה כי את פסק הדין הזה של כבוב יקראו, ינתחו ויבקרו בכל מקום — בתקשורת, בשיחות סלון ובקהילה העסקית. שנית, מדובר במסכת ראייתית מתעתעת שמאפשרת לשופט לגבש גם הרשעה וגם זיכוי, ובאותה מידה של שכנוע. לכן הנרטיב שירחף מעל פסק הדין ויכתיב את התוצאה ייגזר לא רק מהראיות אלא גם, ובעיקר, מהשקפת עולמו המקצועית והערכית של השופט.

הדוגמה של פסק הדין שניתן בפרשת הולילנד שבו הורשע ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט יכולה לסייע לדיון. אילו הרשעתו של אולמרט היתה מבחן הכניסה של השופט דוד רוזן לבית המשפט העליון, הציון היה נכשל.

בין אולמרט לדנקנר ישנן כמה נקודות דמיון. דנקנר, וליתר דיוק הדנקנרים — נוחי ובן דודו דני, יו"ר בנק הפועלים לשעבר — הוא המקבילה העסקית של אולמרט. שניהם סומנו כאויבי הציבור שנגררו מהפסגות הגבוהות ביותר ורוסקו לתחתית. שניהם נטחנו עד דק בגלגלי טחנות המשפט והתקשורת.

נקודת הדמיון השנייה היא הסתמכות של הפרקליטות על עד מדינה שאמינותו קועקעה. במקרה של אולמרט מדובר על שמואל דכנר ובמקרה של דנקנר על עדי שלג. אצל שניהם בלט הלהט של הפרקליטות להתקשר עמם בהסכם עד מדינה נדיב כדי לקבל מהם את המסמרים שנחוצים לה כדי לצלוב את הנאשמים. רוזן אכן השתמש בהם כדי להרשיע את אולמרט.

בית המשפט העליון לא הסכים איתו. הוא זיכה את אולמרט מסעיף השוחד העיקרי שנגע לאחיו יוסי וקיצר את מאסרו משש שנים לשנה וחצי. אך הכישלון העיקרי של רוזן לא הסתכם רק בשינוי התוצאה, אלא בעובדה שבבית המשפט העליון כתבו מחדש כמעט את כל פסק הדין שלו.

מבחינה זו, היה לכבוב מה ללמוד ומה להפנים. למשל, שהעליון מרוחק יותר מכיכר העיר ומהגיליוטינות שמוקמות בה. או למשל שנושבות בו גם רוחות סנגוריאליות שמזכות מורשעים־מערערים כשעד המדינה מפוקפק במיוחד או כשיש ספק סביר.

כמובן שאין ללמוד מכך על זיכוי או הרשעה במקרה של דנקנר, אבל ניתן להניח שכבוב יתמודד בצורה טובה יותר מרוזן עם הקשיים שיכבידו על התוצאה שבה יבחר. וכאמור, שתי הבחירות — הרשעה וזיכוי — מצויות במתחם הסבירות.

דנקנר. אם הוא יורשע הוא יוכתר גם כמושחת וגם כטיפש צילום: אוראל כהן

ראיית הזהב נמוגה, נותרו הראיות הנסיבתיות

הסיבה לכך היא התאיידותה של ראיית הזהב בתיק — ההנחיה המפורשת שכביכול נתן בנקאי ההשקעות איתי שטרום לעד המדינה עדי שלג, בפגישה ביניהם, להריץ את מניית אי.די.בי. שלג אכן הריץ את המניה וגם עשה לביתו בצוותא עם אשתו, אבל עבודה סנגוריאלית משובחת שמטה את השטיח מתחת לקיומה של פגישת ההנחיה הפיזית. ומה שנותר לתביעה כתוצאה מכך הוא הראיות הנסיבתיות.

הבשורה הטובה לנאשמים היא שראיות נסיבתיות חלשות יותר מ"אקדח מעשן" שהוא אותה פגישת הנחיה. הבשורה הרעה היא ריבוי הראיות הנסיבתיות: מעורבותו של דנקנר בהגדלת האשראי לשטרום על ידי הבנק הבינלאומי; הפניית המשקיעים לשטרום על ידי דנקנר; ומתן הלוואה של 8 מיליון שקל לשטרום על ידי דנקנר.

גם אם קיים הסבר טוב לכל פעולה בנפרד, ההצטברות מחשידה. קצת בדומה למשקל הראייתי שיש בעבירות מין — הכמות יוצרת איכות. התנהגות סדרתית צובעת בשחור כל חוליה בודדת בסדרה. וברקע מרחפת עמדתו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק שהניח לפני כעשור את התשתית הקונספטואלית להרשעות בעבירות שוק ההון — עבירות שהן חמקמקות במיוחד בכל הקשור לאיתור הכוונה הפלילית. לפי ברק, יש לאתר את התכלית האמיתית של ההתנהגות, לחשוף את התמונה הכוללת, את היער, ולא להתרכז בעצים הבודדים.

כבוב. לא יחזור על הטעויות בפסק הדין שבו הורשע אולמרט צילום: אוראל כהן

האם הפעם השופט יתרשם מהגנת הטיפשות?

אחת מטענות ההגנה המרכזיות של דנקנר ידועה בכינויה הגנת הטיפשות: "האם אני, נוחי, עד כדי כך טיפש כדי שארים אישית טלפון למנכ"לית הבנק הבינלאומי סמדר ברבר־צדיק כדי שתיתן אשראי לשטרום לצורך תרמית או שאעביר 8 מיליון שקל ישירות מחשבוני לחשבונו של איתי?".

זאת נקודת דמיון נוספת בין דנקנר לאולמרט, שכן הטענה של דנקנר מזכירה את טענת הגנת הטיפשות של סנגוריו של אולמרט: "האם אולמרט עד כדי כך טיפש כדי לקחת שוחד באמצעות שלושה אנשים שונים — האח יוסי, המזכירה שולה זקן ומהנדס העיר ירושלים אורי שטרית? הרי זה בניגוד מוחלט לכלל הברזל ששוחד נוטלים בהסתר, בין שניים, ולא

באמצעות שליחים". השופט רוזן לא התרשם והרשיע את אולמרט בשתי נטילות שוחד בידי שליח. האח־השליח יוסי והמזכירה־השליחה זקן.

לאחר הערעור משלושה שליחים לדבר עבירה נותרה אחת בלבד. ונותרה גם המסקנה שפוטנציאלית אפשר לצאת גם טיפש וגם מושחת.

זיכוי יוביל לפדיחה כפולה

אם דנקנר יורשע, הוא בהחלט יוכתר בשני הכתרים האלה בשל העובדה שהוא גם מי שיזם את ההרצה וגם מי שסייע ומימן בגלוי את המריץ. אם יזוכה, סביר להניח שגם שטרום יזוכה מעבירת ההרצה, ואז הפדיחה של רשות ניירות ערך ושל הפרקליטות תהיה כפולה. לצד פדיחת איכון הסלולרי ששמטה את הקרקע תחת קיומה של פגישת ההנחייה הפיזית בין שטרום לשלג, תירשם גם העובדה שמריץ המניות הוודאי היחיד בפרשה הזאת — שלג — נחלץ מהרשעה באמצעות הסכם עד המדינה שעליו חתם.

אין מחלוקת שהעסקאות המתואמות שבהן גנבו שלג ואשתו את שטרום הן העבירה הוודאית בסיפור. אם דנקנר ושטרום יזוכו, יתברר שהמדינה לא התקשרה עם העבריין הזוטר בפרשה, אלא עם העבריין היחיד. בהחלט לא נעים.

הרצת מניות אי.די.בי

נוחי דנקנר מואשם כי פעל יחד עם איש שוק ההון איתי שטרום במטרה להשפיע באופן תרמיתי על שער מניית אי.די.בי ערב ההנפקה שזכתה לכינוי הנפקת החברים, שנערכה בפברואר 2012 ושבה גייסה החברה 321 מיליון שקל