בנק ישראל יקיים דיון מחדש על מדיניות רכישת המט"ח
נגידת בנק ישראל הסכימה לדרישת יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לערוך דיון אם להמשיך במדיניות החלשת השקל או לתת לו להתחזק ולהסתכן בפיטורי אלפי עובדים. ההחלטה הסופית היא של פלוג ועמדתה לא השתנתה
נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, נענתה לבקשתו של יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון, ותכנס בסוף החודש דיון בנושא מדיניות רכישת המט"ח של הבנק. לאחרונה מתח שמחון ביקורת נוקבת על הרכישות המאסיביות של בנק ישראל ואמר כי עדיף להפסיק אותן גם אם המשמעות היא פיטורים של אלפי עובדים במפעלי הייצוא, כיוון שהנזק ארוך הטווח שנגרם למשק גדול מהתועלת הנוכחית. לדיון הוזמנו ראשי הבנק, משרד רה"מ ומשרד האוצר.
- שיא של 4.5 שנים ברכישות מט"ח חודשיות ע"י בנק ישראל: קנה ביוני 1.95 מיליארד דולר
- קרנית פלוג: "השפעת הברקזיט על ישראל לא תהיה דרמטית"
- בנק ישראל הותיר את הריבית על 0.1%; הוריד תחזית הצמיחה ל-2.4%
עם זאת, שינוי במדיניות המט"ח של בנק ישראל לא נראה באופק, ולו משום שבסופו של דבר היחיד שיכול להחליט על מדיניות כזו היא הבנק עצמו. הדרך היחידה לגרום לבנק לשנות את המדיניות הזו היא לחץ כבד מאוד מצד ראש הממשלה ושר האוצר, וכיום לא נראה שלמי מהם יש כוונה להטיל את כובד משקלם לאורך זמן בנושא הזה. אך לדיון כזה ישנה חשיבות ולו בשל קיומו, שכן זו אחת הפעמים הבודדות בשנים האחרונות שבהן יערך דיון כה מקיף על ההשלכות של רכישת המט"ח, על יתרונותיו וחסרונותיו.
מאז 2008 רוכש בנק ישראל מט"ח בכמויות של מיליארדי דולרים בשנה וכיום היתרות עומדות על כ-96 מיליארד דולר. הסיבה הרשמית לרכישות היא ניסיון למנוע ייסוף של השקל, כלומר התחזקותו אל מול המטבעות הזרים, מהלך שיקשה מאוד על הייצוא הישראלי להתחרות מול יצואנים ממדינות אחרות. פלוג אמרה בעבר, כמו גם במסיבת עיתונאים בשבוע שעבר, כי רכישות המט"ח נעשות בין השאר משום שהמדיניות המוניטרית המרחיבה שנוקטים בה בנקים מרכזיים ברחבי העולם גורמים להיחלשות המטבעות המקומיים שלהם על חשבון השקל, ומכאן שגם בנק ישראל צריך להגיב בהתאם.
לטענת שמחון, הפעילות של בנק ישראל להחליש את השקל מסבסדת יצוא שאינו בהכרח יעיל ובר קיימא לאורך זמן, ולעומת זאת מעלה את יוקר המחייה בשל ייקור הייבוא. למעשה, הוא טוען, אם ניתן לשקל להתחזק מול הדולר והיורו, הייבוא החדש שייכנס יביא גם להגברת התחרות ולהתייעלות של היצואנים וכך לאורך זמן כל המשק ירוויח מכך. העובדים שיפוטרו יוכלו לדבריו להיקלט בענפי המסחר והשירותים שיתחזקו כתוצאה מהתחזקות הייבוא. עם זאת, שמחון לא מציין כי השכר הממוצע בענפי המסחר והשירותים נמוך באופן דרמטי יותר מאשר בתעשייה, ובוודאי מהתעשייה המייצאת. על פי נתוני הלמ"ס, השכיר הממוצע בענפי המסחר משתכר כ-8,900 שקל ברוטו בחודש, בעוד בתעשיה מדובר על כ-13,000 שקל בחודש.
מבנק ישראל נמסר, "בנק ישראל מקיים דיונים מקצועיים עם גורמים בממשלה מעת לעת בנושאים שונים, והדיון שנקבע אינו חריג במובן זה. עמדת בנק ישראל אשר הוצגה על ידי הנגידה בתדרוך העיתונאים שהתקיים ביום שני האחרון לא השתנתה. לא ניתן להתעלם מהמצוקה בה מצוי ענף הייצוא, בייחוד לאור חשיבותו לצמיחה ולפריון בישראל. את המדיניות קובעת הוועדה המוניטרית".