שיחות הסיוע הביטחוני: חשש מפגיעה קשה במפעלים קטנים
אלביט מערכות והתעשייה האווירית אולי ייפגעו אם הממשל האמריקאי יבטל את האפשרות להשתמש בחלק מכספי הסיוע הביטחוני לרכישה מהתעשייה הישראלית, אבל עשרות חברות קטנות שנסמכות על הרכישות הללו עלולות לקרוס לחלוטין
חברות קטנות בתעשייה הביטחונית בישראל חוששות מפני ביטול השימוש בכספי הסיוע האמריקאי לקניית ציוד מתעשייה הישראלית. עד היום הוקצו 26% מכספי הסיוע הביטחוני שמקבלת ישראל מארה"ב לקניית ציוד צבאי מהתעשייה הישראלית וביתר כספי הסיוע חוייבה המדינה לקנות ציוד המיוצר בארה"ב. החשש של המפעלים מגיע עקב דרישה שהעלו האמריקאים, במסגרת השיחות על הסיוע הביטחוני לישראל, לבטל את האפשרות להמיר 800 מיליון דולר כספי הסיוע האמריקאי לרכישות מהתעשייה הישראלית, ולחייב את המדינה לקנות בכל כספי הסיוע האמריקאי ציוד צבאי המיוצר בארה"ב.
- בירושלים בטוחים שהכסף האמריקאי יגיע בכל מקרה
- ליברמן מינה את יאיר שמיר ויצחק אהרונוביץ' לתפקידים בכירים בתעשיית הבטחון
- שרגא ברוש: "לא נתפס שיש 70 מיליון שקל להתנחלויות ואין כסף ליצוא"
גם חברות גדולות כמו התעשיה האווירית, התעשיה הצבאית, רפאל או אלביט מערכות, חוששות מהחלטה כזו, אולם אלו לא צפויות לקרוס כתוצאה ממנה. מעבר לכך שמרביתן בכלל חברות ממשלתיות, וההפרטה שלהן לא נראית באופק, מדובר בחברות גדולות שהיקף הפעילות שלהן הוא מעבר לאותם 26% מהסיוע האמריקאי הן בגלל היקף הפעילות שלהן בארץ והן בגלל פעילות הייצוא שלהן. בנוסף, חלק מהחברות הגדולות פועלות דרך חברות בת אמריקאיות כך שהסוגיה כלל לא רלוונטית עבורן. לעומתן, צמחו בארץ בעשור האחרון תעשיות משנה הנותנות שירותים לחברות הגדולות ומפתחות עבורן מוצרי ביניים המהווים חלק משמעותי מהמערכת הכוללת.
לחברות אלה גמישות קטנה בהרבה מזו של החברות הגדולות. כך למשל תקציב המשכי — התקציב על פיו פועלים משרדי הממשלה בהיעדר תקציב אחר, המבוסס על התקציב של שנה שעברה, מקשה על מערכת הביטחון לבצע רכישות ציוד חדשות. עיכוב כזה משפיע לעתים בצורה ניכרת על מפעלים קטנים ובמידה היכולה לצמצם את הפעילות שלהם בצורה משמעותית. כך לדוגמא תקציב 2015 אושר רק בחודש נובמבר כך שזו היתה שנה לא פשוטה למפעלים אלו.
בעיה נוספת שכעת נתקלים בה אותם מפעלי תעשייה קטנים המעסיקים בין עשרות למאות עובדים היא שיתוף הפעולה הנרחב של החברות הישראליות הגדולות עם הודו. כחלק משיתוף הפעולה הזה מחויבות החברות הישראליות לרכש גומלין מהודו, דבר המקטין עוד יותר את היקף הפעילות של המפעלים הישראלים הקטנים.
מעבר לחשש מקריסת המפעלים ופיטורי עשרות ומאות עובדים, ישנו חשש "לאומי" — התפתחות תעשיית המשנה של המפעלים הקטנים העבירה למעשה את הידע הטכנולוגי אליהם. קריסה של מפעלים אלו תוביל לכך שהמפעלים הגדולים יהיו תלויים בחברות זרות.
לפני שבועיים אמר שר האוצר האוצר כי ההצעה האמריקאית "חיובית והוגנת" וטען כי "מערכת הביטחון יכולה בהחלט להסתדר עם ההצעה הנוכחית". אלא שעבור המפעלים הקטנים זו יכולה להיות מכה כואבת במיוחד.
אם לכחלון אין פתרון סודי בשרוול להגדלת תקציב הביטחון מעבר ל־60 מיליארד שהובטחו לו בהסכם שנחתם בשנה שעברה, נראה שמערכת הביטחון לא באמת תוכל להתמודד עם ההצעה הזו, לפחות לא לטווח הרחוק.