איך צוואה תדאג לעתידם של ילדים עם צרכים מיוחדים

צוואה היא הדרך להבטיח את עתיד ילדינו בעזרת הנכסים הכספיים שעמלנו עליהם במהלך חיינו. ניסוחה הוא חשוב כדי להבטיח את ההמשכיות הזאת, אך הוא קריטי כשמדובר בדאגה לעתידם של ילדים עם צרכים מיוחדים. אך הבעיה היא שבעת ניסוח הצוואה לא ברור מה תהיה מידת עצמאותם של הילד או הילדה, ומי ינהל עבורם את כספיהם כשהם לא יוכלו לעשות זאת בעצמם. אז מהו הכלי המשפטי הנכון ביותר להוריש באמצעותו כספים עבור יורש שאינו כשיר משפטית?

כשמדובר בילדים עם צרכים מיוחדים או פסולי דין, קיימת נטייה מיידית להורות על מינוי אפוטרופוס במסגרת צוואה, שיטפל גם בנושאים הכלכליים של אותו חוסה. אבל אין זה בהכרח המכשיר המשפטי והכלכלי הנכון עבור חוסה שאינו כשיר משפטית. מינוי נאמן יכולה להיות דרך עדיפה, המאפשרת לקבל החלטות בצורה קלה יותר בצורת הסכמות מול הנאמן, ולא דרך אישור בית משפט. כך נוכל לנהל את כספי הירושה על פי רצון ההורים, לאחר שווידאנו השליטה על הכסף הופקדה בידי הנאמן, אדם עליו אנו סומכים שידאג לטובת הילד.

נאמן יכול להיות אדם פרטי, ארגון או חברה, המקבלים על עצמם להחזיק ולנהל נכסים לטובת אדם אחר. לעיתים נעשה שימוש במוסד הנאמנות במסגרת צוואה כאשר מצווים רכוש רב וכספים לקטינים במטרה לשמור ולמקסם את הרכוש עד שיועבר לידי היורשים, ועד שיגיעו לגיל מתאים. אותו הגיון רלוונטי גם בבואנו להוריש כספים לילד חסוי או פסול דין בשינויים מחייבים. באפשרות ההורים לקבוע את מטרות הנאמנות ומהן סמכויות הנאמן, ולקבוע במדויק את חוקי המשחק והתנאים – איך לשמור על הנכסים, איך להפקיד את הכסף, באילו אופנים להשקיע אותו, מה לעשות עם נכסים נדל"ניים, האם לתת לילד קצבה חודשית או לחלופין לשחרר כספים לפי הצורך, וכמה שיקול דעת להותיר בידיו של הנאמן. מכשיר הנאמנות מאפשר ליצור מנגנון בהתאם לצרכיו הפרטניים של הילד ובהתאם למידת עצמאותו ויכולותיו, כך שהנאמן יכול להתחשב ברצונות היורש.

(אילוסטרציה) צילום: bigstock

אלא שבניגוד למצב בו יוצרים נאמנות עבור קטין – בו יודעים בדיוק מתי תסתיים הנאמנות, בין אם בהגיעו של הקטין לגיל 18 או אולי לגיל מאוחר יותר, בניסיון להבטיח שיקול דעת בשימוש בנכסים, הרי שאצל ילדים קטנים המאובחנים עם לקות התפתחותית, לא תמיד ניתן לדעת מה תהיה מידת עצמאות הילד בעתיד, ולכן קיים אתגר בניסיון לבחון את מועד סיום הנאמנות אם בכלל. לדוגמא, אחד מלקוחותיי, איש מאד אמיד, ביקש להוריש בצוואתו נכסים וכספים הנאמדים במיליוני שקלים לילדו הלוקה באוטיזם.

במועד עריכת הצוואה הילד היה מאד קטן (בן שנתיים) והאב לא יכל לדעת מה תהיה מידת עצמאותו או תפקודו של בנו בעתיד, לכן הוא בחר כי הנאמנים יערכו אבחון מחדש באמצעות מומחים בתחום האוטיזם (פסיכיאטר, פסיכולוג ומנתח התנהגותי), אשר יעריכו את יכולות הילד לקחת אחריות על כספים כאשר יגיע לגיל מסוים.

הפניה למוסד האפוטרופסות במסגרת צוואה אינה בהכרח מתאימה בכל הנוגע לענייני כספים. קיימת אמונה אצל לא מעט אנשים כי במקרה של ילד עם צרכים מיוחדים שלעולם לא יהיה עצמאי ויידרש לעזרה ותיווך תמידיים, יש למנות אפוטרופוס לכל ענייניו שיהווה כמו תחליף הורה. לא תמיד מי שמתאים לטפל בנושאים חינוכיים, רגשיים וטיפוליים הוא שמוכשר לנהל כספים, בייחוד כאשר מדובר בכספים ונכסים רבים ומורכבים. בנוסף, מוסד האפוטרופסות הוא בירוקרטי ולכל החלטה דרוש אישור בית משפט, שעלולה לפגוע בגמישות הדרושה בטיפול בילד או בילדה. עם זאת, אין מניעה שאדם אחד ימונה כאפוטרופוס על הגוף של אותו יורש ואילו אחר ימונה כנאמן, וכך ניתן יהיה "ליהנות" מכל העולמות.

עו"ד שירה נוחומוביץ היא עורכת דין בתחום המעמד האישיהפועלת לקידום זכויות ילדים וילדים בעלי צרכים מיוחדים בפרט