5 יחידות מתמטיקה לחילונים, פטור מליבה לחרדים

יהדות התורה סימנה בשבוע שעבר עוד וי על העלמת מורשת אנשי מפלגת יש עתיד בממשלה בכלל ובמשרד החינוך בפרט, בדמות ביטול חוקי לימודי הליבה, שלפיו תקצוב מוסדות הפטור החרדיים מותנה בלימודי אנגלית, מתמטיקה ומדעים. הצעת החוק הממשלתית לבטל את החוק, שהופצה ביום חמישי בידי משרד החינוך, היא למעשה יישום של אחד מסעיפי ההסכם הקואליציוני בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לאנשי יהדות התורה. ביהדות התורה ביקשו להבטיח כי החוק שנחקק בשנת 2013 על ידי יושב ראש יש עתיד יאיר לפיד ושר החינוך הקודם שי פירון יתפוגג לחלוטין.

החוק של לפיד ופירון קבע כי כל מוסד חינוך בישראל חייב ללמד לפחות 10 שעות לימוד שבועיות בתחומי הליבה, כאשר תקצובו של כל מוסד שלא עמד בתכונית היה אמור לרדת מהיקף של 55% ממוסד חינוך ממלכתי ל־30% בלבד. יישומו של החוק נקבע במקור רק לשנת 2018, אך תזכיר החוק לביטולו צפוי לעבור בזריזות, שכן עם פרסמו ניתן פרק זמן של עשרה ימים בלבד להערות. לפיכך, נראה כי המטרה במשרד החינוך היא לבטל את החוק עוד במושב הקיץ של הכנסת. המשמעות היא כי מוסדות הפטור — מוסדות חינוך שהוכרו כפטורים ממילוי התנאים הכללים של מערכת החינוך ובהם לומדים כעשירית מהתלמידים החרדים — יתוקצבו מבלי ללמד מקצועות ליבה.

למעשה, הצעת החוק הממשלתית דומה מאוד להצעת חוק פרטית שהגישו בינואר חברי הכנסת משה גפני (יהדות התורה), אורי מקלב (יהדות התורה) ויעקב מרגי (ש"ס), שביקשה לבטל את הקריטריונים לתקצוב מוסדות לימוד מוכרים שאינם רשמיים. בנט אמר לאחר הגשת הצעת החוק כי היא לא מקובלת עליו, אך כעת הוא כאמור מקדם הצעת חוק דומה להפליא, הנותנת לשר החינוך שיקול דעת נרחב לקבוע את תקצובם של מוסדות ללא מגבלות ותנאים. בכך יכול שר החינוך להתעלם מהקריטריונים הבוחנים האם המוסד מלמד או לא מלמד לימודי ליבה.

"הסיפור של החרדים (אי הכללת לימודי הליבה במערכת החינוך — ס"ק) גובל בהפקרות, אבל הוא לא עוצר שם", אמר ל"כלכליסט" נשיא ומייסד מכון המחקר שורש ואיש אוניברסיטת תל אביב פרופ' דן בן־דוד. "הסיפור הזה הרבה יותר נרחב כי אנחנו לא עושים את מה שנדרש מאיתנו — לקבוע סטנדרטים". לדבריו, לימודי ליבה הם זכות בסיסית שאמורה להיות מיושמת על כל ילדי ישראל, אולם "המקרה של החרדים יוצא דופן כי המדינה מאפשרת לבתי ספר למנוע מילדיהם את מה שהם זקוקים כשהם יהיו בוגרים וגם משלמת להם. זה לא סביר בעליל". כך, למשל, סיפר פרופ' בן־דוד כי המכון שהוא עומד בראשו ביצע מחקר שבו נערכה "השוואה בין חרדים עם תואר אקדמי בישראל לבין חרדים אם תואר אקדמי בארצות הברית. בארצות הברית יש ל-%52 תואר, שזה לא גבוה במיוחד אבל כפול ממה שיש בישראל — %12". עוד הוא הסביר כי חשיבות לימודי הליבה לפריון במשק הוא "סיפור אובייקטיבי ומדיד שצובר תאוצה".

נפתלי בנט שר החינוך צילום: עומר מסינגר

בנט של המתמטיקה או בנט של החרדים

ההחלטה לבטל את החוק מתקבלת דווקא בתקופה שבה שר החינוך — יושב ראש הבית יהודי נפתלי בנט — מנסה לקדם לימודי 5 יחידות מתמטיקה בקרב תלמידי העל־יסודי באמצעות קמפיין אינטנסיבי, ולמרות שכתב בתחילת השנה בטוויטר בהתייחס לכתבה על ביטול חוק לימודי הליבה: "לא מכיר, ולא יהיה". במסגרת התכנית לקידום לימודי 5 יחידות במתמטיקה, במשרד החינוך מתכוונים לפתוח בשנת הלימודים תשע"ו כ־100 מגמות לימוד חדשות, ובסך הכל כ־700 תיכונים בישראל צפויים ללמד 5 יחידות מתמטיקה. כמו כן, משרד החינוך יאפשר לפתוח מגמת לימוד המונה 6 תלמידים בלבד לאחר שבעבר התנאי לתקצוב פתיחת מגמה שכזו היה 15 תלמידים בכיתה. מלבד זאת, המשרד מתכוון להכשיר ולהסמיך כ-200 מורים למתמטיקה ללימודי 5 יחידות, ולהעניק מימון מלא של שכר לימוד ומלגת קיום לסטודנטים לתואר ראשון במתמטיקה שיתחייבו לעסוק לאורך חמש שנים בהוראת מתמטיקה לאחר סיום התואר. עוד מתכוונים במשרד החינוך לשלב עזרים טכנולוגיים בלימוד המתמטיקה ולשתף פעולה עם חברות היי טק.

במשרד החינוך הסבירו כי הרקע לקמפיין 5 היחידות במתמטיקה נובע מכך שבין השנים 2014-2006 חלה ירידה של כ־30% בשיעור התלמידים הניגשים ל־5 יחידות במתמטיקה. כמו כן, לדברי המשרד, "נרשמה ירידה באיכות ההוראה ותלמידים רבים ויתרו על האתגר ובחרו ב־4 יחידות. מנגד, פגעה הירידה בלימודי המתמטיקה בתלמידים ובתלמידות שיכלו ורצו ללמוד ברמה של 5 יחידות, אך הדבר נמנע מהם. למרבה הצער, הם איבדו את ההזדמנות לקבל את אחד המפתחות החשובים להמשך השתלבותם בתחומי המדעים והטכנולוגיה. לבחירתו של תלמיד ב־5 יחידות גם נלווים ערכים חינוכיים בעלי חשיבות רבה ובהם: קבלת אחריות, התמדה, התמודדות עם קשיים, נחישות ושאיפה למצוינות".

משה גפני יו"ר ועדת הכספים צילום: אלכס קולומויסקי

מלבד זאת, במשרד גם ציינו את ההידרדרות של ישראל בדירוגים בינלאומיים בהחלטה לצאת לקמפיין. לפי מדד Nuffield Foundation, המדרג את מספר תלמידי י"ב לבחינה מתקדמת במתמטיקה, ישראל מדורגת בקבוצת הדירוג השלישית (קבוצה C) עם 9.1% בלבד. בראש הדירוג (קבוצה A) עם יותר מ-31% ניצבות מדינות כגון יפן, קוריאה, סינגפור וניו-זילנד.

נגידת בנק ישראל הזהירה מראש

רק לפני כחודשיים התייחס נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג ללימודי הליבה. מדבריה עלה כי אם הגברים החרדים לא ילמדו לימודי ליבה, המשק לא יצליח לצמוח ורמת החיים של כלל הישראלים לא תעלה כפי שיכולה הייתה לעלות. פלוג יוצאת מתוך נקודת ההנחה של חשיבות ההון האנושי, כלומר סך כל המיומנויות והערך המוסף שעובד מביא איתו לצורך הצמיחה של כלל התוצר במשק. לדבריה, יש לשפר באופן ניכר את הלימודים בכלל המשק, אך על אחת כמה וכמה להכניס לימודי מתמטיקה ואנגלית למערכת החינוך החרדית לבנים, זאת כדי לאפשר להם להשתלב בשוק העבודה הכללי באופן שלא ימשוך את המשק למטה.

פלוג גם התייחסה לבדיקה של חטיבת המחקר בבנק ישראל, שניסתה לאמוד את האפקטיביות של סוגים שונים של השכלה במערכת החינוך מבחינת שוק העבודה. במחקר זה נמצא כי ממוצע של 17 שנות לימוד גבר חרדי שקולות מבחינת כושר ההשתכרות ל־10 שנות לימוד בקרב האוכלוסייה הכללית, אך מנגד לא נמצאו פערים משמעותיים בהשכלה של נשים חרדיות. כלומר ההון האנושי של גברים חרדים הוא נמוך מאוד ביחס לכלל האוכלוסייה, ואם מצרפים לנתון הזה את הגידול העתידי בחלקם של החרדים באוכלוסייה — מכ־10% כיום לכ־25% ב־2039, מקבלים שלכרבע מאוכלוסיית המדינה תהיה רמת מיומנות בשוק העבודה של תלמיד כיתה י'. "האפקטיביות של ההשכלה במערכת החינוך בקרב בנים חרדים לא מקנה את הכישורים הנדרשים לשוק העבודה במידה מספקת וזה משתקף לא רק בשיעורי השתתפות נמוכים בשוק העבודה אלא גם בשכר מאוד נמוך", אמרה אז פלוג.

קרנית פלוג נגידת בנק ישראל צילום: עמית שעל

היא טענה אז כי "משנת 1974 ועד 2011 מחצית מהצמיחה של המשק נבעה משיפור איכות כח האדם וההשכלה שלו", ורמזה כי מצב זה לא הולך להישאר אלא רק להתדרדר. לדברי פלוג, מערכת החינוך הנוכחית לא מספקת את הצרכים של שוק העבודה ולראיה "ההישגים של מערכת החינוך נמוכים יחסית בהשוואה בינלאומית, וזה פוגע בתרומה של ההשכלה לפריון של העובד הישראלי בעתיד. למעשה, מחקר של ה-OECD בדק ומצא שבישראל אין כמעט תרומה של ההון האנושי לצמיחה העתידית".

עוד אמרה אז פלוג כי "אם אנחנו לוקחים את האפקטיביות הזו ומחברים אותה למגמה הדמוגרפית של גידול בשיעור האוכלוסייה החרדית באוכלוסייה העתידית, מקבלים שממוצע שנות הלימוד האפקטיביות צפוי לגדול בשנים הבאות. לכן חשיבות השאלה עד כמה בתי הספר החרדים ייכללו נושאים כמו מתמטיקה ואנגלית".

אבל, ישנם כאלה שסוברים כי סוגיית לימודי הליבה אינה הקריטית ביותר בכל הקשור להתפתחות המקצועית של האוכלוסיה החרדית.

"החלק הקריטי בהתפתחות המקצועית לאנשים שלא ממשיכים לאקדמיה הוא בפיתוח ההכשרה של מכללות טכנולוגיות והכשרה מקצועית לאחר תיכון", אמר אתמול דיקאן בתי הספר למנהל עסקים ולכלכלה במרכז הבינתחומי בהרצליה פרופ' צבי אקשטיין. "צריך להתמקד בכל הקשור לפתרונות הנוגעים לחברה החרדית, אבל לא רק לה, אלא גם לא לאוכלוסיות נוספות בישראל דוגמת החברה הערבית והיהודית שלא השיגו הישגים כל כך גדולים במתמטיקה, באנגלית וגם בעברית".

החרדים בשליחות לביטול "גזרות לפיד"

המהלך לביטול חוק לימודי הליבה הוא חלק משורת מהלכים שחברי הכנסת החרדיים מקדמים בחודש האחרון בדרישה ליישום ההסכמים הקואלציוניים שנחתמו עמם. כך, אתמול, אישרה הממשלה תוספת של 33 מיליון שקל תנתן עבור שנת התקציב הנוכחית לתגבור לימודי יהדות, והגדילה באופן משמעותי את תקציב מוסדות החינוך העצמאי של החרדים מ־36 מיליון שקל ל־80 מיליון שקל.

מלבד זאת, לפני כשלושה שבועות אישרה הממשלה העברה של 155 מיליון שקל לתקציב הישיבות, וגם בכך חזר תקציב הישיבות לתקופה שלפני לפיד. לצד זאת, הממשלה אישרה לאחרונה גם תוספת של 80 מיליון שקל עבור הבטחת הכנסת לאברכים. "ממשלה יותר טובה מזאת לחרדים לא תהיה וזה לא משנה כמה מנדטים יהיו לנו", צוטט לאחרונה יושב ראש ש"ס אריה דרעי באתר החרדי הפופולרי "בחדרי חדרים".

על רקע ההצלחה בנושאים הללו, נרשמים בשולי הדברים מאבקי כוחות על גזירת הקופון ונטילת הקרדיט, בין השרים וחברי הכנסת. לא רק בין ש"ס ליהדות התורה סביב מי הביא איזו החלטת ממשלה, אלא גם בתוך יהדות התורה בין אגף השר יעקב ליצמן לבין אגף ועדת הכספים משה גפני. כך או כך, הניצחון הוא של כל המגזר החרדי, שביטול אותן "גזרות לפיד" היו במרכז העשייה של חברי הכנסת שלו בשנה האחרונה.

בתגובה לביטול חוק לימודי הליבה, סיעת יש עתיד צפויה להעלות היום הצעת אי אמון במליאת הכנסת, אותה יוביל חבר הכנסת אלעזר שטרן. חבר הכנסת שטרן, שהיה בין מגישי העתירה ב־2014 לחייב תלמידים בלימודי ליבה, אמר אתמול ל"כלכליסט" כי ההחלטה "גוזרת סוג של עוני על המשפחות העתידיות של הציבור החרדי. מבחינתי שיוגדרו מתמטיקה ואנגלית, שלא יגדירו לי כימיה וביולוגיה שבהן תפיסות עולם שמתנגשות עם התפיסה הדתית, אבל המדינה מתחמקת מזה רק בגלל שהפוליטיקאים החרדים רצים לשמור את הקהל שלהם כקהל שבוי, כי אם אין להם מקצועות ליבה הם ממשיכים להיות תלויים בקצבאות". עוד נמסר מיש עתיד כי "הצעת החוק הזו אינה הוגנת כלפי התלמידים החרדים שתימנע מהם את האפשרות לפרנס בעתיד אותם ואת משפחותיהם בכבוד ואינה הוגנת כלפי הילדים החילונים והדתיים שעליהם תיפול המעמסה בעתיד, ואף אינה תואמת את ערכי היהדות".

גם מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושיוויון הרב עו"ד אורי רגב התייחס אתמול לביטולו הצפוי של החוק ואמר כי הדבר יפגע בעתיד המדינה והמשק. "ממשלה שמעבירה חוק שיפטור ציבור הולך וגדל של תלמידים מלימודי ליבה היא ממשלה שמבצעת פיגוע בעתיד המדינה והמשק", הוא אמר.

"הממשלה מודעת להתנגדות הציבור לצעד מסוכן זה ולהתנגדותם החריפה של הכלכלנים הבכירים במדינה, אך תחת הסחיטה והאיומים של המפלגות החרדיות אלה וגם אלה אינם מעניינים אותה. עם כל הכבוד להסכמים הקואליציוניים קשה להבין איך נתניהו, ליברמן, בנט וכחלון, מסבירים לעצמם את המהלך".