2016 עשתה רק טוב לפיז'ו 2008

פיז'ו 2008 דור ראשון, נעים להכיר, היא מכונית שפספסה לחלוטין את שוק הרכב הישראלי: מדובר במכונית מהסוג הנכון, רכב כביש־שטח כמו שכולם רוצים; בעיתוי הנכון, זמן קצר לאחר הופעת ניסאן ג'וק; במחיר הנכון; ובעיצוב הנכון. עם זאת, הכל ב־2008 ההיא היה לא נכון: מנוע בנפח 1.4 ליטרים חלש, תיבת הילוכים ידנית ועיצוב שמזכיר גרסת סטיישן של פיז'ו 2008 עם תוספות פלסטיק. למרבה מזלו של הדגם הזה, אנשי פיז'ו התעשתו והבינו שאם לא יעניקו לו זריקת רענון, זה לא ייגמר טוב.

אז קודם כל, 2008 המחודשת נראית הרבה יותר קשוחה מהדור היוצא: יש חישוקי גלגלים גדולים שאפילו עוטים צמיגי שטח, גריל קדמי גדול ומאיים, פגוש אחורי שחור וגדול שנועד לרמוז ליכולת שטח חבויה וגם גגון, לטובת מי שירצה להעמיס על הגג ציוד קמפינג. בתא הנוסעים אין מהפכות גדולות, וטוב שכך. לפני כמה שנים הוחלט בפיז'ו על לוח מחוונים "צף", כזה שיושב קדימה וגבוה הרחק מן הנהג. ההגה קטן במיוחד, כמעט נח בחיקו של הנהג. וזה כיף. 2008 נותרה מעט צפופה, במיוחד מאחור, אך תא הנוסעים סביר בגודלו. איכות החומרים טובה ותנוחת הנהיגה מצוינת, אולם נהגים גבוהים יתקשו לחוש בה נוח.

בדומה לרוב דגמי הפיז'ו החדישים, ב־2008 מותקן מנוע טורבו קטן ויעיל בנפח 1.2 ליטרים, המשודך לתיבת הילוכים אוטומטית. ב־308 המנוע הזה מפיק 130 כוחות סוס, ואילו ב־2008 הוא מפיק 110 כוחות סוס. נקודת התורפה היחידה של המנוע היא מעט רעידות בעת עמידה במקום. והשפן שנשלף מהכובע: 2008 יכולה, טוענים בפיז'ו, לנסוע בשטח, אף שאין לה הנעה כפולה. יש לה אפילו כפתור שכולל מספר מצבי שטח. מערכת בקרת היציבות האלקטרונית, לפי פיז'ו, יודעת לעשות קסמים, לשלוח את כוח המנוע אל הגלגלים באופן שמדמה פעילות של מערכת הנעה כפולה. אפשר להפסיק לזלזל, המערכת פועלת. נכון, בחול עמוק המכונית כנראה תיתקע, אך בשבילים של יער בן שמן היא מסתדרת לא רע בכלל. ליכולת השטח של 2008 יש יתרון מובנה נוסף: מערכת המתלים שלה מתוכננת להתמודד היטב עם מהמורות, יתרון גדול כשמדובר בכבישי ישראל. בסופו של דבר 2008 עברה אבולוציה מוצלחת, שמנגישה אותה למי שמעוניינים ברכב כביש־שטח, ובאמת מסוגלת להוריד את הרכב לשטח.