פחות שב"חים, יותר פועלים מקצועיים
ההקלות לפועלים הפלסטינים במעבר לישראל לשם עבודה יעזרו גם לקבלנים הישראלים
המצב הקיים מעוות כלכלית
כיום, הקבלן הישראלי המבקש פועלים פלסטינים מתקשר איתם דרך רשות ההגירה, והפועל הפלסטיני, שמקבל רישיון עבודה, מחויב לעבוד אצלו. אם הוא עובר לקבלן אחר ונתפס — הוא נענש. הבירוקרטיה הסבוכה של ההתקשרות הזו יצרה עיוות כלכלי ומעורבות מתווכים שגובים עבור התיווך כסף רב, לרוב מהפועלים.
על רקע זה גדל בשנים האחרונות מספר הפועלים הפלסטינים שהחליטו לעבוד ללא התקשרות עם קבלן וללא רישיון כחוק (שוהים בלתי חוקיים), בגלל ששום חומות או חשש מעונשים לא יעצרו פועל פלסטיני שיכול להרוויח פי חמישה מקבלן ישראלי, מלהסתכן ולחצות את הגבול.
חלק מהכלכלה הישראלית תלויה בפלסטינים
על פי ההסדר החדש, שבו דנה ועדה בין־משרדית בראשות ראש אגף התקציבים באוצר אמיר לוי וצפויה להגיש מסקנותייה בעוד כשבועיים, יקבל פועל פלסטיני אישור עבודה בישראל, בכפוף להגבלות ביטחוניות, וללא התערבות רשות ההגירה. הרשות תתפנה לטפל בעובדים זרים, למשל מאריתריאה או מאוקראינה, שנשארים לגור בישראל, שלא כמו הפלסטינים, ששבים לאחר העבודה לבתיהם שבשטחים.
הקלות בכניסת פועלים פלסטינים תתרום קודם כל לכלכלת ישראל: הקבלנים יקלטו בקלות יחסית פועלים פלסטינים ככל שהם צריכים, ולא יותשו על ידי בירוקרטיה של אישורים לפועלים זרים, למשל מסין.
הכלכלה הפלסטינית אמנם תלויה לחלוטין בישראל כשהפלסטינים זקוקים כמעט נואשות לעבודה בישראל, אבל גם חלק מהכלכלה הישראלית תלויה בפלסטינים, עם אלפי מפעלים שהעבירו חלק מהייצור לגדה וקבלנים המחפשים בנרות פועלים מקצועיים, והרי אלה מתגוררים בסמוך אלינו.