"ענבל אור מייצרת ספין חסר תכלית. בזה היא אלופה"

"ענבל אור מייצרת ספין חסר תכלית או משמעות כלכלית אמיתית, המטרה שלה היא למשוך זמן. בזה היא אלופה, אין בשורה לנושים", אומר עו"ד מימון אביטן בנוגע לאספת הנושים שהיא ערכה אתמול בערב. אביטן מייצג נושים בולטים של קבוצת אור, ובהם שלי נרקיס וקבוצת הרכישה בפרויקט שדרות הילד ברמת גן. אתמול ניסתה אור לשכנע נושים שהיא תשיב להם את כספם אם לא יפנו למפרק איתן ארז. מדובר במהלך המהווה לכאורה עבירה על החוק, שכן כל פגישה עם נושים צריכה להיעשות בהוראת בית המשפט, אחרת ייחשב הדבר להעדפת נושים אסורה.

מלבד זאת, אתמול הודיעה אור לבית המשפט כי חברת איתנים מבקשת להשקיע בפרויקטים של אור סיטי 61 מיליון שקל. הנושה בנק מזרחי טוען בעניין זה כי אפשר ומדובר ב"הטעיית בית המשפט". לפי בא כוח הבנק, עו"ד עמית פינס, הצ'ק הבנקאי המגבה את ההצעה מטעם חברת מדל רמה, אחת המשקיעות הפוטנציאליות, בוטל לבקשתה כבר בשבוע שעבר.

ענבל אור צילום: אוראל כהן

ובחזרה לאסיפת הנושים: "הפתרון הטוב ביותר הוא הסדר נושים", אמרה אור באסיפה. "כל פרויקט יבחר נציגות מטעמו, שיעמוד מולי ומול הצוות שהקמתי וינהל משא ומתן להגיע להסדר תוך שבועיים אינטנסיביים. עם השגת ההסדר נגיש את ההסדר לאישור בית המשפט. כל אחד שהפקיד אצלי את כספו יקבל אותו ועד השקל האחרון כי עד אז לא אשן בלילה".

מרבית הנושים שהתייצבו בבית המשפט דרשו פירוק של החברות של אור ולא הסדר נושים, ואף נישולה מזכויותיה, כך שקלושים הסיכויים שאור אכן תגיע עמם להסדר. "אני לא רואה את בנק מזרחי טפחות, מע"מ, מס הכנסה או לקוחותיי צד לעניין הזה", אומר אביטן. "הנושים הגדולים לא מתעניינים באסיפה הזו, רק כאלה שהיא חייבת להם 100 אלף שקל ומחפשים קצה חוט להציל את כספם. למה לתת לאנשים עוד תקוות שווא? זה מיותר ולא מביא לשום מקום מלבד עניין תקשורתי". על כל פנים, המהלך של אור הוא מעט מדי ומאוחר מדי, שכן בית המשפט כבר נכנס לתמונה, והתרשם לרעה מהדו"חות של המפרק הזמני, שהצביעו על חובות של יותר מ־100 מיליון שקל ו־700 רוכשים שאיבדו את כספם.

"ההתנהלות שלה לא ברורה ולא מקצועית", אומר עו"ד אביטן. אם היא תגבש הסדר היא תצא מהליך הפירוק. ההצהרות שלה יוצרות חוסר אמון". לדבריו, מאחר שהחייב לא רשאי ליזום אסיפת נושים, היא תיקנה את המונח ל"אסיפה וולונטרית".

למי עורכי הדין נאמנים

על פי אביטן, אחד הפרויקטים שהכי נפגעו היה הפרויקט בשדרות הילד ברמת גן, מיזם לבניית 108 דירות שיצא לדרך ב־2013, לאחר שאור נתקעה עם הפרויקט בבבלי. אור שילמה 8 מיליון שקל כמקדמה לרכישת הקרקע בבבלי בתל אביב, ו־30 מיליון שקל לשיווק הפרויקט. בסופו של דבר היא לא עמדה בלוחות הזמנים, והשטח בבבלי נמכר למשפחת כוזהינוף. אור צירפה 61 חברים לקבוצת הרכישה של שדרות הילד, וכל אחד מהם נדרש לשלם 500 אלף שקל. אלא שאור העבירה את כל הכסף של קבוצת הרכישה הזו, 25 מיליון שקל, לפעילות של החברה שלה, ששילמה 30 מיליון שקל על שיווק הפרויקט בבבלי.

במקרה זה אביטן מפנה אצבע מאשימה גם כלפי משרד עורכי הדין שייצג את ענבל אור ואת חברי הקבוצה: "חברי קבוצת הרכישה טוענים שעורכי הדין וענבל אור אמרו כי תירכש קרקע ב־25 מיליון שקל, אבל לטענתם היא לא סיפרה להם שהם יידרשו להוסיף כסף לבניית 14 דירות לבעלי הקרקע. זה הגיע לכזה פרדוקס שעורכי הדין של בעלי הקרקע (אז) דוידוב־קלנסקי שלחו לענבל מכתב התרעה משום שלמרות שקבוצת הרוכשים שילמו לענבל את מלוא התמורה עבור הקרקע ונרשמו לטובתם הערות אזהרה על הקרקע, הבעלים לא קיבלו את הכסף. יש פה רשלנות לכאורה מצד עורכי הדין של הפרויקט שלא דאגו להבטיח בחשבון נאמנות נפרד את כל הכסף שדרוש לרכישת הקרקע".

כ־25 מיליון שקל עברו לענבל אור, אבל רק 8 מיליון שקל עברו לבעלי הקרקע. עורכי הדין של הפרויקט נפרדו מאור על הרקע הזה: הם ראו שהיא יוצרת התחייבויות בסכומי עתק בבבלי והכסף של הרוכשים נעלם", אומר אביטן. לדבריו, המצב הזה קורה כשעורך הדין הופך להיות תלוי ביזם ושוכח את חובת האמון כלפי עשרות הרוכשים שמפקידים בידיו את הכספים.

עיריית ר"ג ביטלה אישורים

התסבוכת מול בעלי הקרקע אינה הבעיה היחידה שהשאירה אור לחברי הקבוצה. היא הצליחה לקבל את אישור עיריית רמת גן להפקדת התוכנית, אך האישור בוטל משום שהיא לא הפקידה כתבי שיפוי לוועדה המקומית. "בינתיים התחלף מהנדס העיר, התחלפה ועדה מקומית, ומאז הם לא מוכנים לאשר תוכנית של 108 דירות הפרויקט, אלא רק 90", אומר אביטן. בימים אלה פועלת נציגות קבוצת הרכישה לקבלת אישור עירייה מחודש לתוכנית המקורית. "זה שהיא מכרה קודם לפני אישור התב"ע זו רמאות", אומר אביטן. "השיטה הזו עוברת כחוט השני בכל פרויקט. היא קיבלה יעוץ ראשוני מאדריכל, ואז על סמך ארבע פסקאות עלובות של אדריכל היא מוכרת זכויות. זו הונאה למכור זכויות שאין לך".

לדבריו בפרויקט מציצים, ברחוב הושע בתל אביב, "היה אפשר לבנות 9 קומות, אבל היא מכרה 11 קומות. כיום הקבוצה נמצאת במצב שכל מי שיש לו דירה בקומות 1 ו־2 יוצא החוצה. מדובר בשמונה אנשים שחיכו מ־2008, לא תהיה לה דירה, ויצטרכו להסתפק בהחזר כספי עם פיצוי ריבית. בדיעבד התברר שהיא קנתה את הקרקע ב־40 מיליון שקל ומכרה לקבוצה ב־60 מיליון. היא גם התחייבה שבתוך 24 חודשים יהיו היתרי בנייה, אבל מ־2008 לא קרה כלום. היא ניסתה למקסם את זכויות הבנייה, מה שגרם להגשת תוכניות על גבי תוכניות. ומכירת זכויות שלא היו קימות".

נשאלת השאלה איך אנשי עסקים כל כך משופשפים, כמו יוסי דינה, שאותו מייצג אביטן, התפתו להיכנס לפרויקט של מציצים. על פי אביטן, התשובה היא יכולת השיווק של אור: "היא יודעת למכור. את יוסי דינה היא לקחה לקחה לסיבוב ומסעדה. הצליחה לשכנע אותו שהוא צריך לשים רק חצי מיליון דולר מכיסו ושהיא תדאג ליתר המימון. היא התחייבה שבסך הכל לא ישלם יותר מ־11 מליון שקל על מרכיב הקרקע, ויהיה לו 17% מהקרקע, וככל שהוא יצטרך לשלם יותר, היא תשלם את זה במקומו. בסופו של דבר הוא שילם עד היום 17 מיליון שקל. ענבל נוהגת להגיד שעוד לא קמה הבעיה שאי אפשר לפתור בכסף. והנה היא הצליחה ליצור בעיה של 200 מיליון שקל".

"סתם מתנכלים לנרקיס"

גם את שלי נרקיס הצליחה אור לגרור לפרויקט מציצים. במקרה שלו אור הבטיחה לו דירה בפרויקט כערבות להלוואה שהוא נתן לה בהיקף 7.5 מיליון שקל. על פי אביטן, היא הסתירה מנרקיס את העובדה שיש משכנתא על הדירה. לטענת אביטן, יום למחרת היא מכרה את אותה דירה לעופר לוזון. בהסכם התחייב נרקיס לפרוע את המשכנתא בסך 2.4 מיליון שקל, וכן לשלם ללוזון 2.25 שקל בתמורה לוויתור שלו על הדירה.

"שלי ביקש מהבנק להיכנס לנעליים של אור בהלוואה במקום להביא כסף מהבית, אבל הבנק התחמק. אז הוא הביא את הכסף, ויפגוש אותם בסיבוב. אין שום סיבה אמיתית לדחות אותו. הוא עושה העברות בנקאיות, הכל לגיטימי. כבר שבע שנים שאני מייצג אותו, כל בעיה שיש נפתרת רק בבתי המשפט, אין כל זכר לסיפורים. זה סתם התנכלות".

לפי אביטן, ענבל אור חייבת לנרקיס 6.25 מיליון שקל, בגלל שיקים שלא נפרעו שהציגה לו במטרה להחזיר הלוואות שהעניק לה בשנה האחרונה בארבע פעימות. בנוסף יש עמלה של 2.5 מיליון שקלה עבור הלוואה בסך 7.5 מליון שקל שנתן לה בינואר השנה, ובגינה נרשמה לטובתו הדירה במציצים.