ההגמוניה של חברות הביטוח הגדולות נסדקת

מנהלי חברות הביטוח השתוללו אתמול כשראו את דמי הניהול שלהם התחייבו הלמן־אלדובי ומיטב דש שזכו במכרז קרן ברירת המחדל של משרד האוצר. אחרי שיצאו נגד הרפורמה, הגיעו עד בג"ץ והפסידו, הם נאלצים כעת להתמודד עם עובדה מוגמרת: החל מחודש נובמבר הקרוב ייכנסו שתי מתחרות חדשות ואטרקטיביות לענף הפנסיה עם חותמת הכשר של משרד האוצר.

עד עכשיו קרנות הפנסיה הקטנות של בתי ההשקעות לא דגדגו לחברות הביטוח הגדולות שמחזיקות בקרנות הפנסיה הגדולות. ההגמוניה שלהן היתה מוחלטת בזכות צבא סוכני ביטוח משומן ונאמנות גבוהה של המעסיקים הגדולים, אבל המפקחת על הביטוח במשרד האוצר דורית סלינגר שמה קץ לחגיגה באופן מהיר וכואב.

ראשית, היא חייבה את המעסיקים לממן את התפעול של הפנסיות של העובדים בעצמם ולא לקבל את השירותים האלה בחינם מסוכנויות הביטוח של חברות הביטוח הגדולות. שנית, היא טיפלה בכשל שוק בו מעסיקים קטנים התקשו להשיג תנאים טובים לעובדים שלהם והוציאה עבורם מכרז שבו השיגה לכלל העובדים במשק — חלשים וחזקים כאחד — דמי ניהול מעולים.

מימין מנכ"ל הלמן אלדובי רמי דרור ומנכ"ל מיטב דש אילן רביב צילומים: עמית שעל, תומי הרפז

החברות הגדולות מפחדות

במסגרת הרפורמה, סלינגר מחייבת את המעסיקים הגדולים, שאמנם דאגו לעובדים שלהם אך העדיפו לעבוד מול קרנות הפנסיה הגדולות, לצאת למכרזים פנסיוניים חדשים עד 2019 ולקיים אותם לפי כללי המשחק החדשים שבהם אין מקום לשיקולים זרים — המעסיקים יצטרכו לפנות לכל קרנות הפנסיה ולהפוך את דמי הניהול לפרמטר משמעותי.

כמו כן, במסגרת הרפורמה חשבונות הפנסיה של עובדים שעזבו מקום עבודה יאוחדו אוטומטית עם חשבון הפנסיה החדש שייפתח להם במקום העבודה שאליו עברו. המטרה של המהלך הזה היא למנוע מצב שבו לעובדים יש שלל חשבונות פנסיה שאינם פעילים ושעבורם הם משלמים דמי ניהול גבוהים.

הרפורמה סודקת את הכוח המוחלט של קרנות הפנסיה הגדולות מול המעסיקים הגדולים והן מבינות זאת. לכן הן פוחדות ולכן הן מפחידות.

מנהל באחת מחברות הביטוח הגדולות ששוחח אתמול עם "כלכליסט" הזהיר מקריסה של אחת מקרנות הפנסיה הזוכות שלטענתו לא תוכל להתמודד עם עלויות התפעול הכבדות בשל דמי הניהול הנמוכים שלהם התחייבה.

אבל אילן רביב, מנכ"ל מיטב דש — בית ההשקעות השני בגודלו בישראל — הוא לא פראייר. הוא לא בא להפסיד. הוא לא עובד לשם שמים. רביב אמר אתמול ל"כלכליסט" כי המודל העסקי שלו מניח כי עיקר המצטרפים לקרן יהיו חוסכים פעילים עם הפקדות רציפות (מכיוון שרפורמת איחוד החשבונות מבטיחה שכל החשבונות יאוחדו לחשבון הפעיל) וכי דמי ניהול של 1.31% מההפקדות החודשיות הם דמי ניהול סבירים ולא הפסדיים. רביב הבהיר גם שדמי ניהול נמוכים כמו אלו שהוא מציע הם דמי ניהול שלא מאפשרים תשלום עמלות לסוכני ביטוח.

קרנות הפנסיה הגדולות גם טוענות כי מיטב דש והלמן־אלדובי הציגו תשואות לא מרשימות בשנים האחרונות ושלכן לחוסכים לא כדאי להצטרף אליהן, אך הטענה הזאת אבסורדית שכן זה שגוף מסוים השיג תשואות נמוכות בעבר לא אומר שהוא ימשיך להשיג את התשואות האלו גם בעתיד. בנוסף, הרפורמה רלבנטית בעיקר לעובדים ששילמו עד כה דמי ניהול מקסימליים (6% מההפקדות החודשיות ו־0.5% מהצבירה). הפער בין דמי הניהול האלה לדמי הניהול שלהן התחייבו הקרנות הזוכות הוא כה משמעותי כך שגם אם הן ישיגו תשואה נמוכה, עדיין לעובדים ישתלם לחסוך במסגרתה.

המבחן האמיתי יהיה ביישום

אף שאין ממש בטענות של קרנות הפנסיה הגדולות כלפי הקרנות הזוכות, אם מיטב דש והלמן־אלדובי רוצות שגם עובדים נוספים שכבר נהנים מדמי ניהול נמוכים בזכות הסדר פנסיוני שלו דאג המעסיק שלהם יבקשו להצטרף אליהן, הן יצטרכו להתאמץ ולשפר את הביצועים שלהן.

מנהלי חברות הביטוח כועסים על סלינגר וטוענים שהיא לא אחראית ופזיזה. אבל כל מה שסלינגר עשתה זה לטפל בכשל שוק ולהשיג דמי ניהול טובים לעובדים של המעסיקים הקטנים שאין להם כוח מיקוח. זה הכל.

לכן בסופו של דבר המבחן האמיתי של סלינגר יהיה ביישום. הפיקוח על הביטוח במשרד האוצר יצטרך לאכוף את הצירוף האוטומטי של עובדי המעסיקים הקטנים שלא יצאו למכרזים לבחירת קרנות פנסיה. כמו כן, הפיקוח יצטרך גם לוודא שסוכנים ומשווקים של קרנות פנסיה גדולות לא מחתימים את העובדים החלשים על טפסים שבהם הם בוחרים בקרן פנסיה אחרת שגובה דמי ניהול גבוהים.

אם סלינגר תדאג לכך, הרפורמה הזאת — שיכולה לראשונה לשבור את השליטה המוחלטת של חמש חברות הביטוח הגדולות בשוק הפנסיה — תצליח.