האוצר פורץ את מסגרת התקציב: הוצאות הממשלה יחרגו ביותר מ-10 מיליארד שקל

גם את צד ההכנסות החליט כחלון למתוח, כך שמתווה הגירעון שקבוע היום בחוק יידחה בשנתיים ובמקומו הגרעון יעמוד בשנתיים הבאות יעמוד על 2.9%, במקום 2.5% ו2.25% כפי שנקבע בעבר ורק ב-2019 תחזור הממשלה למתווה היורד. משמעות הדבר היא כי היחס בין החוב של הממשלה לתוצר צפוי לגדול בשנתיים הקרובות מעט. מה שעלול להשפיע על היקף ושיעורי הריבית שהממשלה תשלם בשנים הבאות על אגרות החוב שלה, ולנגוס בתקציבים של ממשלות עתידיות. עוד תצטרך לאשר כעת הממשלה קיצוץ רוחבי נוסף של 2% ב-2019. אולם מאחר ו-2019 צפוייה להיות שנת בחירות, ובכל מקרה הממשלה הנוכחית לא תאשר את התקציב בשנה זו, לא ברור מה עתידו של קיצוץ זה.

משה כחלון שר האוצר צילום: עומר מסינגר

כדי לעמוד במסגרות החדשות, יחד עם הורדת המסים מציע כחלון קיצוץ רוחבי של 2% בבסיס התקציב של משרדי הממשלה השנה כך שתקציב משרד החינוך יקוצץ ב-176 מיליון שקל, תקציב ההשכלה הגבוהה יקוצץ ב-47 מיליון שקל, משרד הכלכלה יקוצץ ב-63 מיליון שקל, פיתוח התחבורה יופחת ב-311 מיליון שקל ומשרד הביטחון ב-335 מיליון שקל. מלבד הצעה זו האוצר מנסה לסגור את הבור התקציבי במספר מהלכים חד פעמיים, שצפויים לדחות את הבעיות לשנים הבאות.

החלטה נוספת שנמצאת כרגע בדיונים מול רשות שדות התעופה היא העברה של 2.4 מיליארד שקל לקופת האוצר - חצי ב-2017 וחצי ב-2018. עוד קובע האוצר כי במקום לקבל תמלוגים של 450 מיליון שקל השנה מרשות שדות התעופה, הרשות תעביר אותם רק שנה הבאה, כך דרך משחק חשבונאי ניתן לסגור את הבור של השנה הבאה, כאשר לפחות בינתיים השנה ישנם עודפי גבייה ממסים שמאפשרים לאוצר לדחות את קבלת התמלוגים.

האוצר מסכם בימים אלו עם הקרן הקיימת לישראל העברה של 1.8 מיליארד שקל מקופת הקרן לפרויקטים שממומנים היום מתקציב המדינה. על פי הסיכום שכבר נחתם עם קק"ל היא הייתה אמורה להעביר מיליארד שקל ב-2016 ו-800 מיליון ב-2017. אולם כעת מוצע להעביר 250 מיליון שקל מהשנה לשנה הבאה זאת בנוסף לסכום של מיליארד שקל שיינתן ב-2018. על פי תוכנית האוצר הסכומים יוקצו לטובת פעילות פיתוח שתקבע בתקציב וכך למעשה יבטלו את מנגנון הוועדה המשותפת שנקבע בתקציב הקודם. אם המהלך הזה לא ייצא לפועל, כך מציע החוק, יקוצץ תקציב המדינה ב-1%. מצד שני מסוכם כי קק"ל תקצה 400 מיליון שקל לטובת פרויקטים שאינם מבוצעים עם הממשלה כלל.

החלטה נוספת שעולה כעת בטיוטת התקציב היא כי כלל ההוצאה הקובע בכמה יגדל התקציב משנה לשנה יחושב מהשנים הבאות באופן נומינלי, כלומר יכלול בתוכו את הגידול במחירים. בעוד שהיום התקציב מחושב באופן ריאלי, ולאחר מכן מתווסף אליו הגידול במחירים, כעת הוחלט באוצר, לאחר שהנושא עלה מצד בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה, לשנות את המתודה כך שבסופו של דבר חישוב התקציב יהיה שקוף יותר משום שיכלול את המחירים כמו שהם וכן צפוי לחוות פחות תנודתיות.