הסיוע האמריקאי יעלה ל־3.8 מיליארד דולר בשנה
מדובר בעלייה לעומת השנים האחרונות בהן הסיוע עמד על כ־3 מיליארד דולר מדי שנה. עם זאת, ההסכם מרע את מצבן של התעשיות הביטחוניות בישראל
ישראל וארצות הברית סיכמו ביניהן בימים האחרונים על העברת כספי הסיוע הביטחוני האמריקאי, והוא יעמוד על כ־3.8 מיליארד דולר בשנה, החל מ־2018 למשך שמונה שנים. מדובר בעלייה לעומת השנים האחרונות בהן הסיוע עמד על כ־3 מיליארד דולר מדי שנה. הדבר טרם נמסר לפרסום רשמי וככל הנראה ממתין להודעה רשמית שימסור ראש הממשלה בנימין נתניהו.
לצד הסיפוק על העלייה בסיוע, ההסכם מרע את מצבן של התעשיות הביטחוניות בישראל וגם חוסם את האופציה לבקש סיוע נוסף מהקונגרס האמריקאי.
סוגיית הסכם הסיוע נמשכת זה חודשים ארוכים לאחר שבתחילה סרב ראש הממשלה נתניהו לקבל את ההצעה האמריקאית. בתקשורת האמריקאית דווח לאחרונה שנתניהו רצה להגדיל את כספי הסיוע ל־5 מיליארד דולר בשנה אך לבסוף הבין כי לא יזכה להשיג הסכם טוב יותר מזה שהוצע.
הסיוע לייצור ירד בהדרגה
על פי הידוע, סיכמו בימים האחרונים צוותים ישראליים, בראשם ממלא מקום ראש המטה לביטחון לאומי יעקב נגל, ועמיתיהם האמריקאיים בבית הלבן, ובראשם היועצת לביטחון לאומי סוזן רייס, על גודל חבילת הסיוע הביטחוני של האמריקאים.
השאלה המרכזית שעמדה במרכז המשא ומתן היתה הייצור בתעשיות הביטחוניות בישראל, זאת לאחר שהאמריקאים הודיעו כי בכוונתם להפסיק את התמיכה בו מכספי הסיוע משום שהממשל האמריקאי מעוניין להסיט את הייצור חזרה אל התעשיות האמריקאיות, בעוד ישראל ביקשה להאריך את טווח הפעילות לעשר שנים. עד היום הוקצו 26% מכספי הסיוע לקניית ציוד צבאי מהתעשייה הישראלית וביתר כספי הסיוע חויבה המדינה לקנות ציוד המיוצר בארה"ב.
לבסוף הגיעו הצדדים להבנה לפיה בחמש השנים הקרובות ההסכם יתנהל כפי שהיה עד כה ואילו לאחריו יצומצם בהדרגה. עם זאת גורמים המקורבים לנושא אמרו אתמול ל״כלכליסט״ שישנם עניינים טכניים ספורים שטרם נסגרו סופית וככל הידוע מתווה צמצום הייצור הוא אחד מהם.
שאלה נוספת שעלתה בדיונים היתה אם ישראל תוכל לבקש מהקונגרס תוספת תקציב להגנה מטילים. על פי הידוע, סוכם כי ישראל לא תוכל לעשות כן, וכי חבילת הסיוע כוללת בתוכה סיוע של כחצי מיליארד דולר עבור פיתוח מערכות הגנה מטילים בישראל.
צפויים פיטורים בתעשיות הביטחוניות הקטנות
משמעות ההסכם היא דרמטית עבור התעשיות הביטחוניות בישראל שכן בתום התקופה המוסכמת לשימוש בכסף האמריקאי לייצור
בישראל, הן צפויות להיפגע והדבר יביא לצמצום היקפי עבודה ופיטורים. החשש העיקרי מקנן בחברות הביטחוניות הקטנות שעשויות לקרוס לחלוטין כתוצאה מהמהלך. מדובר בתעשיות משנה שצמחו בעשור האחרון, המפתחות מוצרים ושירותים לחברות הגדולות.
גם החברות הגדולות כמו התעשייה האווירית, התעשייה הצבאית, רפאל או אלביט מערכות, חוששות מהחלטה כזו, אולם הן לא צפויות לקרוס כתוצאה ממנה. מרביתן חברות ממשלתיות, וההפרטה שלהן לא קרובה ובכל מקרה מדובר בחברות גדולות שהיקף הפעילות שלהן משמעותי גם ללא הסיוע האמריקאי.
אתמול סייר יו״ר יש עתיד יאיר לפיד בתעשייה האווירית. "התעשיות הביטחוניות נמצאות היום בסכנה", אמר. "אלפי ישראלים עלולים לאבד את עבודתם אם ממשלת ישראל לא תתעשת. אני קורא מכאן לממשלה לדאוג לכך שיהיה לתעשיות הביטחוניות הישראליות את החלק הראוי שלהן בתוך הסכם הסיוע".