ביהמ"ש העליון: מקורבו של גפני לא זכאי לשלם מס מופחת
כפי שנחשף ב"כלכליסט", יו"ר ועדת הכספים כינס לאחרונה דיון שבו ניסה לשכנע את מנהל רשות המסים משה אשר לבטל את ההליך המשפטי נגד איש העסקים מאיר זיילר, ואף התבטא לאחר סיומו: "מקסימום אחטוף בוועדת האתיקה של הכנסת"
ביהמ"ש העליון לא קיבל היום (ד') את טענתו של איש העסקים מאיר זיילר, מקורבו של יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, לפיה לא היה תושב ישראל בין 1998-2002, וקבע כי אינו זכאי לשלם מס מופחת על שנים אלה.
- כתב אישום נגד ח"כ משה גפני: נסע באור אדום
- הגמ"חים זכו לחסד זמני: לא יידרשו להעביר נתונים לרשות המסים למשך שנתיים
- יו"ר ועדת הכספים: "חוק הגבלת השכר עשוי להתרחב לכלל החברות במשק"
כפי שנחשף ב"כלכליסט", גפני ייחד לפני כחודשיים דיון בוועדה שבראשותו למפעל פלוקטקס בקריית מלאכי שבבעלות זיילר, שבו ניסה לשכנע את מנהל רשות המסים, משה אשר, לבטל את ההליך המשפטי שהתנהל נגד איש העסקים, ולקיים תחת זאת בוררות בלשכתו. את הדיון יזם גפני תחת הכותרת "הקלות במס למשקיעים תושבי חוץ".
אשר שהופתע מההצעה הגיב בשלילה נחרצת ואמר בדיון "זה לא תפקידה של הכנסת. הסיפור הזה יתברר כראוי בבית המשפט". גפני לעומת זאת אמר באותו דיון שיפנה לחוות דעת של היועץ המשפטי של הכנסת. באשר לעצם קיום הדיון עצמו אמר גפני: "מקסימום אחטוף בוועדת האתיקה של הכנסת".
יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני צילום: אלכס קולומויסקי
מאבק על תשלומי מס של מיליוני שקלים
המחלוקת המשפטית בין רשות המסים וזיילר, שהגיע לדבריו לקריית מלאכי בהוראתו של מנהיג חב"ד המנוח הרבי מלובביץ׳, מתנהלת מאז 2004. מפעל פלוקטקס שהוקם ב־1976 מייצר בדי קטיפה, וברבות השנים הפך את זיילר, שרכש את השליטה בו משותפיו, לבעל הון שמוערך בעשרות מיליוני דולרים. עם זאת זיילר טען שהוא תושב חוץ ועל כן זכאי לתשלום מס מופחת. סביב נושא זה ניטש בשנים האחרונות המאבק המשפטי, לאחר שרשות המסים דרשה מיליוני שקלים מס עבור שנים שלגביהן נטען כי למעשה היה תושב ישראל.
ב־2012 קיבל ביהמ"ש המחוזי בת"א את טענת רשות המסים לגבי התושבות של זיילר, אך קבע שהיא תחל מ-2003. מאז הוגשו לעליון ערעור הדדיים, גם על ידי זיילר וגם על ידי רשות המסים, לגבי מרכיבים שונים הקשורים לשומות המס. הרשות למשל טענה שגם את שומות המס על השנים 2008-2012 יש לחשב באופן שבו זיילר תושב ישראל. כאמור, היום העליון הכריע בסוגיה וקיבל כמעט ברובה את עמדת המדינה. היקף תשלומי המס לא נחשפו במסגרת ההליך.
המטרה: לעודד תושבי חוץ לרכוש מפעלים בישראל
בפסק הדין של השופטים אליקים רובינשטיין, דפנה ברק-ארז ומני מזוז, נכתב כי מפעל הטקסטיל פלוקטקס קיבל מעת לעת אישור מאת מרכז ההשקעות כ'מפעל מאושר'. אחת המשמעויות של הגדרה זו, מלבד זכאות למענקים לפי חוק עידוד השקעת הון, היא שהמפעל יהנה משיעור מס מופחת על השקעות מאושרות והכנסות מסוימות.
אלא שהחוק מייצר עוד הבחנה מבחינת מס: מפעל מאושר המוחזק על ידי תושב ישראל, וכזה המוחזק בשיעור של 25% בידי תושב חוץ. ההבדל הוא משמעותי, מתוך מטרה לעודד תושבי חוץ לרכוש מפעלים בישראל.
כך הכנסה חייבת של מפעל מאושר בבעלות תושב ישראל ממוסה אומנם בשיעור מס מופחת של 25%, אבל הכנסה של מפעל המוחזק על ידי תושב חוץ זכאית להטבת מס אפילו גדולה יותר: תשלום של 10%-20% בהתאם לתנאים שונים. מכאן נבעה המחלוקת בין רשות המסים לזיילר, שהרי אם הוא מוגדר כתושב ישראל הוא חייב בתשלומי מס גבוהים יותר. כאמור שופטי העליון קיבלו את ערעור הרשות שמבחינת זיקות שונות עולה כי זיילר היה תושב ישראל גם בשנים 1998-2002, ועל כן חייב בשנים אלה בשיעור מס גבוה יותר.
