מצפים ליותר: אינטל התנהלה כאחרונת החובבניות

אינטל ישראל עסוקה בחודשים האחרונים בהליך פרישה מרצון מסיבי של עובדי החברה במסגרת הקיצוצים של אינטל העולמית. כעת נקלעו עשרות מהפורשים בישראל לתסבוכת בירוקרטית מול רשות המסים - תסבוכת שהם אינם אשמים בה ושכתוצאה ממנה הם עוד לא קיבלו את כספי הפיצויים שמגיעים להם.

כלומר, העובדים האלו, שבחרו לפרוש ובכך הקלו על החברה שכעת נדרשת לפטר מספר מופחת של עובדים, צריכים לבזבז את זמנם על התכתבויות בירוקרטיות כדי לקבל את הכספים שמגיעים להם על פי חוק במקום לחפש עבודה, למשל.

אינטל טוענת שהיא אינה אשמה בתסבוכת הזאת. לטענתה, הבעיה נעוצה בהתנהלות של חברות הביטוח השונות מול רשות המסים.

זה אולי נכון, אבל זה לא לב הסיפור. לבו של הסיפור הוא שאינטל, המעסיק הגדול בישראל, התנהגה כמו אחרונת החובבניות.

מפעל אינטל בקריית גת צילום: רן זיסוביץ

כל עובד שפורש מהחברה שבה הוא מועסק מניח בתום לב שכאשר החברה מציעה לו פרישה מרצון, היא בדקה את כל ההיבטים הרלבנטיים, כולל היבטי המס. כל עובד בחברה מניח שלכל הפחות הדרך שלו החוצה מהחברה תהיה קלה ותאפשר לו להמשיך הלאה בלי לדאוג לכספי הפיצויים שלו.

אינטל הציעה לעובדיה בישראל תנאי פרישה טובים. ייתכן אף שמדובר בתנאי הפרישה הטובים ביותר שהציעה חברה בסדר הגודל שלה. אך מחברה כה גדולה שמתנהלת בקביעות מול רשויות המס בישראל ניתן היה לצפות לכך שתדאג לטפל בכל ענייני המס מראש.

הכוונה היא לא לכך שאינטל תדאג לתנאי מס מועדפים לעובדיה, אלא רק שתוכל לספק להם מידע ברור ואמין על הצפוי להם מהרגע שיפרשו מהחברה, כולל כל המידע על אודות הצפוי לכספים שיקבלו, כולל היבטי המס הרלבנטיים.