"ממשלת ישראל מעורבת מדי בארגונים חברתיים"
ויליאם פוסטר, מומחה בינלאומי לפילנתרופיה ושינוי חברתי, טוען כי ה"תבלין הסודי" של ארגוני שינוי חברתי הוא חופש, ואילו ממשלת ישראל פוגמת בפעילותם על ידי התערבות רבה מדי. על אפקטיביות המגזר השלישי הוא אומר: "בעשורים האחרונים יותר אנשים יצאו ממעגל העוני מאשר בכל תקופה אחרת בהיסטוריה"
עולם הפילנתרופיה, העמותות והמלכ"רים עובר שינוי מהותי בשנים האחרונות ‑ עם כניסתם של כלים כמותיים למדידת שינוי חברתי והתגבשותן של דרכי מימון חדשות כמו עסקים חברתיים או אג"ח חברתיות ‑ אולם ויליאם פוסטר סבור כי לארגונים המסורתיים עדיין יישמר תפקיד מרכזי ביצירת שינוי חברתי ארוך טווח.
פוסטר הוא שותף וראש חטיבת הייעוץ בחברת הייעוץ אסטרטגי לשינוי חברתי Bridgespan. הוא ניהל בעבר את Jacobson Family Foundation, וכיום מייעץ לקרנות ולפילנתרופים רבים, ובהם קרן גייטס של ביל ומלינדה גייטס - אחת מקרנות הפילנתרופיה הגדולות בהיסטוריה.
פוסטר הגיע ארצה לפני כשבועיים כדי לנאום בכנס השנתי של BDO זיו האפט וארגון מידות בנושא יעילות המגזר השלישי: ניהול אפקטיבי בעמותות, פיתוח משאבים, ניהול כלכלי, התמודדות עם אתגרי הבירוקרטיה והרגולציה בישראל. לגישתו של ארגון מידות, שפוסטר שותף לה, שינוי חברתי צריך להיות מדיד ולהותיר חותם ארוך טווח. כלומר לא מספיק רק לתת אוכל לרעבים, אלא צריך לבדוק מחקרית שהסיוע אכן סייע לרעבים לצאת ממעגל העוני. במקביל יש לבחון סוגים שונים של סיוע ולבחור בדרך היעילה ביותר.
אין תחליף למס ולחוק
בעוד הארגונים המסורתיים מיישמים באטיות את עקרונות המדידה הכמותית והניהול האפקטיבי של שינוי חברתי, קמים מודלים עסקיים חדשים המתחרים עם אותם ארגונים על כספי פילנתרופיה ותקציבי מדינה. דוגמה לכך הם עסקים חברתיים שמנסים לייצר הכנסות ורווח מפעילות בעלת ערך חברתי; ואג"ח חברתיות, שמנסות לייצר תשואה כלכלית מייצור פתרונות לבעיות חברתית. בתנאים כאלה גם הפילנתרופים משנים את הגדרתם - מנדבנים למשקיעים חברתיים. השאלה היא עד כמה המגמות הללו תורמות למגזר השלישי המסורתי.
עד כמה חשובה מדידה כמותית ברורה של תוצאות ההשקעה החברתית? האם ניתן לנהל השקעה חברתית ללא מערכת מדידה כמותית של תוצאות?
"מדידה כמותית היא קריטית לניהול השקעה חברתית ששמה במרכז תוצאות. ייתכנו מקרים שבהם המטרות ארוכות הטווח של הארגון לא ניתנות למדידה כמותית ברורה, אך תמיד יש מדדים כמותיים רלוונטיים לאורך הדרך שיכולים להעריך הצלחה או כישלון. קשה מאוד להוביל תהליך חברתי או לערוך בחירות מושכלות לאורך הדרך ללא מדידה כמותית".
מה תפקידן של ממשלות בקידום תהליכים של שינוי חברתי?
"ממשלה יכולה לקדם שינוי חברתי בשני מישורים עיקריים: הטלת מס וחקיקה. ראשית, רק ממשלה יכולה למעשה להזיז משאבים בקנה מידה גדול עבור אלה שזקוקים לסיוע. כל כספי הפילנתרופיה בעולם - גם יוזמות לתרומה של מיליארדים כמו קרן גייטס - מחווירים לעומת תקציבי מדינה. שנית, רק ממשלה יכולה להעביר חוק. שאלות של צדק מקבלות מענה בסופו של דבר על ידי חוקי המדינה. תפקיד הארגון החברתי הוא לשפוך אור על נושא שאינו מטופל בחוק הקיים, ותפקידה של הממשלה לאמץ את השינוי".
עד כמה ממשלה צריכה להיות מעורבת בפעילותם של ארגונים חברתיים?
"ממשלה לא צריכה להתערב בפעילות של ארגוני שינוי חברתי. חלק מ'התבלין הסודי' של ארגוני שינוי חברתי הוא חופש. אחת התובנות שלי מעבודה עם ארגוני שינוי חברתי בישראל היא שהממשלה נוטה להיות מעורבת מאוד בפרטי הפעילות של הארגונים שבהם היא תומכת כלכלית. זה שונה מהותית מהמצב בארצות הברית, ולדעתי המצב הזה צריך להיות מקור לדאגה".
האם מלכ"רים יישארו ארגונים ללא מטרות רווח או שהם יהפכו לעסקים חברתיים?
"יש הרבה התרגשות כיום סביב מיזמים חברתיים, כגון יוזמות להענקת מיקרו־אשראי בעולם השלישי או שירותי בנקאות ללקוחות שמתקשים לקבל הלוואות מהמערכת הבנקאית המסורתית. הפתרונות הללו אכן יכולים לגדול במהירות ולשמר את פעילותם לאורך זמן, אבל להערכתי תמיד יהיה פער בין התחומים שבהם קיימת תשתית כלכלית - או מודל עסקי שיכול לשמש ולתמוך בעסק חברתי - לבין תחומים בהם הדבר יהיה בלתי אפשרי. אני לא רואה כיום מודל כלכלי לארגוני סנגור או ארגונים המסייעים לחלקים החלשים ביותר בחברה במסגרתם יוכלו ארגונים אלה להפוך לעסקים חברתיים ולהפסיק להסתמך על תרומות. אני מקווה שנמשיך לראות צמיחה בעסקים חברתיים, אבל שלא נשכח את המטרות שלהן דרוש טיפול של ארגון מסורתי ללא כוונות רווח".
מה דעתך על אג"ח חברתיות, האם יש להן השפעה על עולם הפילנתרופיה?
"אג"ח חברתיות הן כלי עוצמתי שיכול לגרום לממשלות לשלם על תוצאות, במקום לתקצב פעילויות שלא בטוח שיביאו לשינוי חברתי. הן גם יכולות לסייע להטמעת כלים למדידת תוצאות פעילויות של ארגונים ללא מטרות רווח. אלא שאג"ח חברתיות יתאימו ככל הנראה למספר מוגבל בלבד של שירותים. הן עובדות רק כשהתוצאות מושגות בטווח קצר וניתנות לכימות. כמו כן תכנון האג"ח הוא תהליך יקר ומורכב. אבל אולי זה יעודד ממשלות לאמץ תפיסות רחבות יותר של שינוי חברתי, וזה יכול להיות שינוי חשוב מאוד".
מנעו רעב למיליארד איש
בעיית הפערים החברתיים בעולם רק מתרחבת. האם זו הוכחה שהמגזר השלישי כשל בהבאת שינוי חברתי?
"בעשורים האחרונים יותר אנשים יצאו ממעגל העוני מאשר בכל תקופה אחרת בהיסטוריה. למגמה זו אחראית בעיקר ההתפתחות הכלכלית של סין והודו, אבל גם ארגונים חברתיים שיחקו תפקיד עם יוזמות כמו מיקרו־אשראי לעניים ויזמות חברתית חקלאית. יש לנו גם דוגמאות רבות של פילנתרופיה שמעניקה הון לתהליכים חברתיים בצורה מוצלחת מאוד. המהפכה האקולוגית של העולם בעשורים האחרונים הונעה בידי הון של קרן רוקפלר, ונטען שבזכותה נמנע רעב למיליארד בני אדם. בשנים האחרונות נישואים חד־מיניים מתחילים להפוך לנורמה במדינות רבות, וגם פעילות זו נתמכת על ידי המגזר השלישי. לארגונים החברתיים לרוב אין הון להניע שינוי חברתי גלובלי, אבל יש עדויות רבות לכך שהם מתניעים שינויים".
האם אנו יודעים מהן האסטרטגיות האפקטיביות לארגוני שינוי חברתי?
"בשני העשורים האחרונים חלה למידה עמוקה בנושא זה ובדרכים לניהול העסקי של שינוי חברתיך. אבל אנו עדיין בתקופה של למידה ראשונית, להבדיל מהלימוד של אסטרטגיות עסקיות למטרות רווח. אני בטוח שנהיה טובים יותר בצורה משמעותית בעוד עשר שנים".