היבואנים לא ברחו לחיפה ולאשדוד

בינואר 2016 ביטלה המדינה את הבלעדיות של נמל אילת על הכנסת מכוניות המיוצרות במזרח, בלעדיות שהיתה אחראית ל־70% מפעילות הנמל. עם ביטול הבלעדיות, עלה חשש כי יבואני רכב רבים יעדיפו להכניס רכבים ארצה דרך הנמלים בחיפה ובאשדוד — אך נתוני משרד התחבורה מראים כי נמל אילת מצליח לשמור על נתח השוק שלו בקליטת מכוניות מכלל היבשות.

לפי נתוני משרד התחבורה, ברבעון הרביעי של 2015, לפני ביטול הבלעדיות של נמל אילת, עמד נתח השוק שלו על כ־32% (30 אלף מכוניות); בעוד נתח השוק של נמל אשדוד עמד על כ־48% (45.7 אלף מכוניות) ונתחו של נמל חיפה עמד על 20% (18.7 אלף מכוניות).

מכוניות בנמל אשדוד (ארכיון) צילום: אוראל כהן

בהשוואה לכך, ברבעון הראשון של 2016 בו כבר בוטלה הבלעדיות, עלה נתח השוק של נמל אילת לכ־36% (26.3 אלף מכוניות); בעוד הנתח של נמל אשדוד עמד על כ־51% (38 אלף מכוניות) והנתח של נמל חיפה עמד על כ־13% (9.6 אלף מכוניות). גם ברבעון השני של 2016 לא

נראתה חריגה בנתח השוק של נמל אילת — הנמל הדרומי החזיק בנתח של כ־32.2% מקליטת המכוניות (33.5 אלף מכוניות) בעוד הנתח של נמל אשדוד עמד על כ־44.3% (46 אלף מכוניות) והנתח של נמל חיפה עמד על כ־23.5% (24.4 אלף מכוניות).

עוד על פי הנתונים, ביולי הגיעו לישראל 31,704 אלף מכוניות חדשות כאשר נמל אילת קלט 12,609 מתוכן עם נתח של כ־38%. לעומתו, נמל אשדוד קלט 13,104 מכוניות חדשות עם נתח של כ־41% ונמל חיפה קלט 6,531 מכוניות בלבד עם נתח של כ־21%.

מי שמחזיק בנמל אילת היא משפחת נקש. הנמל יצא להפרטה בשנת 2010, כשלמכרז המקורי ניגשו לא פחות מ־17 מועמדים. בסופו של יום, משפחת נקש נשארה כמציע בודד וזכתה בתפעול הנמל ל־15 שנה (נכסי המקרקעין והנדל”ן לא נכללו בעסקה מכיוון שמדובר בנכס אסטרטגי) תמורת כ־120 מיליון שקל. הנמל עבר רשמית לידי משפחת נקש רק בתחילת 2013.