עובדים, שפרו הופעתכם: האם מותר למעסיק לכפות לבוש ומראה?

המודעות למראה חיצוני ולצורך להיראות טוב עולה, ככל שהמדיה החברתית תופסת יותר נפח מחיינו. הרושם הראשוני בראיון או כשפוגשים מישהו לראשונה מותיר את חותמו גם הרבה זמן אחריו, ומשקל רב ממנו הולך למראה החיצוני.

פסיכולוגים מדברים על "אפקט ההילה", לפיו הרושם הראשוני של האדם ומידת האטרקטיביות שלו גורמת לאנשים לתפוס גם את שאר התכונות שלו כחיוביות. הטיות אלה קורות לעיתים גם בקבלה לעבודה – כשמחקרים מראים כי לאנשים בעלי מראה חיצוני מצודד יש סיכוי גבוה יותר להתקבל לעבודה.

ישנם מקרים בהם תנאי הקבלה לעבודה הם מראה ייצוגי. העובדים אף נדרשים להתלבש ולהיראות ייצוגיים ומטופחים בזמן מילוי תפקידם. אולם מאחורי דרישות לייצוגיות מסתתרות לעיתים דרישות לגובה, משקל וגיל מסוים. היכן עובר הגבול בין המותר לאסור בדרישות המעסיק מול כבודו של העובד כאדם וזכותו לחיות את חייו על פי רצונו ואמות המידה שלו?

לדברי עו"ד ארנה שר, מומחית בדיני עבודה ושותפה בנ. פינברג ושות', בראש ובראשונה עומדים צרכיו של המעסיק להבטיח שעסקו לא ייפגע. כאשר קיימת מצידו דרישה, המתערבת באופן מידתי בהתנהלותו של העובד, והדרישה היא למטרה ראויה של שמירה על מקום העבודה, לרבות מוניטין ושימור הלקוחות, בית הדין יראה בכך כדרישה לגיטימית. זאת למעט אותם מקרים שחוק שוויון הזדמנויות בעבודה קובע במפורש שמדובר באפליה אסורה. הכוונה היא למשל לאפליה על רקע מין וגיל.

עו"ד אורנה שר. אסור להפלות על רקע מין וגיל צילום: שחר הבר

מקרים מהעולם: מסערת הבורקיני ועד העובדת שחויבה להיראות כאובייקט מיני

לפני מספר חודשים פורסם כי בית המשפט העליון בארה"ב קיבל עתירה של אישה מוסלמית, שלא התקבלה לעבודה ברשת האופנה אברקרומבי אנד פיץ', משום שהיא חובשת חיג'אב מסורתי לראשה. רשתות אופנה אמריקאיות ידועות בגיוס עובדים לפי מראה אטרקטיבי והעתירה הזאת החלה תהליך של שינוי בגישה של חברות בעת גיוס עובדים, שתהיה פחות מפלה. זאת, במקביל לדיון הציבורי באירופה בנושא הבורקיני בחופי הים.

השבוע הפנה ראש הממשלה בנימין נתניהו את תשומת הלב לקוד לבוש בעבודה, כשהעיר לשר העבודה והרווחה חיים כץ כי החולצה אותה לבש אינה מכובדת ואילץ את כץ להחליף חולצה. בדומה, הנהלת HP הודיעה בחודשים האחרונים כי עובדיה מתבקשים להימנע מלהגיע לעבודה כשלרגליהם כפכפים, לראשיהם כובעים או סווטשירטים עם כובעי קפוצ'ון. לגבי עובדות החברה דורשת כי עליהן לשים לב שהחצאית אינה קצרה, העקב אינו גבוה, המחשוף אינו עמוק ועוד. ההודעה של HP נחשבה דרמטית בגלל שעד כה לאיש בעמק הסיליקון ובחברות ההיי-טק לא היה אכפת מנושא הלבוש כל עוד העובדים ביצעו מטלותיהם היטב.

מסתבר כי מראה טוב מדי אף הוא יכול להוות מכשול. בעולם מוכרים מקרים כגון פיטורי סייעת לרופא שיניים בארה"ב עקב דרישת רעיית הרופא, אשר חששה מיופיה של הסייעת ומהתפתחות רומן. בית המשפט קבע שאין מדובר באפליה על רקע מגדר, וכי החלטת הפיטורים היתה עניינית.

לעומת זאת, בקזינו בורגטה באטלנטה שבארה"ב, המעסיק דרש מהמלצריות שלא להעלות מעל 7% ממשקלן בעת קבלתן לעבודה. למרבה ההפתעה, בית המשפט דחה תביעה של 22 מלצריות ואישר את הפיטורים של אלה שעלו במשקל, בהסתמך על כך שחלק מהתפקיד להיות "אובייקט מיני" וכי אלה הם הסטנדרטים בקזינו.

מלצרית בקזינו בורגטה. הגדרת התפקיד היא להיות אובייקט מיני

"בישראל התחום נמצא בחיתוליו ומכאן המורכבות שלו", אומרת שר, אך לדבריה מסתמנת מגמה לאשר את דרישות המעסיק ללבוש מסוים: עובדת ברשת מזון בבני ברק נדרשה להופיע בחצאית ארוכה. משסירבה – פוטרה. ביה"ד קבע לפני שלוש שנים כי דרישת המעסיק לגיטימית לשמירה על עסקיו ואמות המידה שדורשים לקוחותיו. מלצר שזרועותיו מקועקעות, סירב ללבוש שרוול ארוך, פוטר וביה"ד פסק כי מדובר בדרישה מידתית.

דיילי אל על כמקרה מבחן

צביקה סגל, מנהל אחריות תאגידית וקשרי קהילה באל על מנה בין דרישות התפקיד לדיילים גם את ההופעה הייצוגית: "דייל צריך להיות נקי מטופח. אין פה תחרות מלכות יופי, אבל כנותני שירות הם צריכים לייצג את החברה כיאות".

עם זאת, החברה היתה מעורבת באפליה מטעמי הופעה חיצונית הנוגעת לגיל לפני קרוב ל-20 שנה. דיילי האוויר של "אל על" חויבו לפרוש בגיל 60 גיל. בפסק הדין של ביהמ"ש העליון בעניין זה ב-1997 קבע בית המשפט העליון כי הופעה צעירה של עובדים עשויה להיות, מבחינתם של מעסיקים רבים, יתרון לצורך תפקידים רבים. עם זאת, הוא הוסיף כי האפשרות לקבוע גיל פרישה מוקדם לעובדים מסוימים כגון דיילי אויר, כדי לקיים הופעה צעירה של העובדים, סותרת באופן חזיתי את האיסור לאפליה מחמת גיל.

במקרה אחר, אל על פרסמה מודעות דרושים בהן היא דרשה שמועמדים בקורס דיילים יהיו מעל גובה מסויים. משרד הכלכלה טען שהדרישה של גובה היא דרישה של מראה חיצוני והיא לא רלוונטית לתפקיד. במקרה זה אל על הצליחה לשכנע את המשרד שעניין הגובה הוא עניין בטיחותי, מכיוון שצריך להיות מעל גובה מסויים כדי להגיע לתאים העליונים שנמצאים במטוס.

דיילי אל על (ארכיון)

"בתי המשפט בישראל יתנו תוקף להחלטות בעל העסק בעניין הופעתו החיצונית של העובד, כל עוד מדובר בהפעלת שיקול דעת סביר בהתאם לנורמות המקובלות בחברה", אומרת שר. כלומר, הדרישה כיום מדיילים להיות מטופחים תיתפס כמותרת, בעוד שהאפליה על בסיס גיל כפי שהיתה נהוגה בעבר, אסורה.

שר מוסיפה כי "ההחלטה נובעת מדרישות התפקיד. אנו מצויים בתקופה בה מושם דגש מיוחד והגנה על זכויות אנשים עם מוגבלויות, אנשים מבוגרים, נשים ואוכלוסיות מוחלשות נוספות. על כן, יש להניח כי שימת דגש על הופעתו החיצונית של העובד או העובדת במקרים שאין הדבר נדרש למילוי התפקיד באופן ישיר, לא תקבל הכשר מהערכאות המשפטיות".

"כל העדפה שאינה נוגעת לגיל או מין – אפשרית", מסכמת שר. לגיטימי שהמעסיק יבחר עובד שהופעתו הולמת את מקום העבודה ועומדת בסטנדרטים שקבע".

עם זאת, מראה מרושל הוא לא תמיד חיסרון, אומרת אסנת כותן, דוקטורנטית וחוקרת מותגים אנושיים, "בחברה בה היצירתיות או החדשנות הינם ערכים מרכזיים, למשל, קוד לבוש לא פורמלי, אפילו היפסטרי עשוי לחזק את ערכי מותג החברה". היא נותנת כדוגמה למראה יוצא דופן את ריצ'ארד ברנסון, מנכ"ל ומייסד וירג'ין, הידוע בהופעותיו הפרובוקטיביות. לדבריה, הופעותיו מחזקות את ערכי מותג הקבוצה: תעוזה, שמחת חיים ו"אתגור" המתחרים החזקים.