ירדן רוכשת גז ישראלי יקר מחוסר ברירות
למשק הגז הירדני אין מנוס מהסכם הגז עם ישראל, בשל העלייה בהוצאות ייצור החשמל המבוסס על דלק ואובדן השווקים בסוריה ובעיראק. כל עוד המלך עבדאללה בשלטון ואיומי הטרור הדעאשי רק מתגברים, שיתוף הפעולה צפוי להימשך
חרף הלחצים הכבדים שהופעלו על הממשלה בעמאן בחודשים האחרונים בנושא עסקת הגז עם ישראל, רמז סגן ראש הממשלה הירדני ג'וואד ענאני בראיון שהעניק לתקשורת הערבית בסוף החודש שעבר על הכיוון המתגבש. נוכח ביקורת מצד גופים אנטי־ישראליים בממלכה, התייצב ענאני באומץ והצהיר כי האופציה ליבוא הגז מישראל שרירה וקיימת והיא גם הכי כדאית כלכלית "בשל הקרבה הגיאוגרפית" לגז הישראלי. מהתבטאויותיו ניתן להבין כי עמאן דורשת מירושלים עוד "קופונים" במסגרת עסקת הנפט כדי לרכך את דעת העוינים.
לפי כמה דיווחים, ירדן כרכה את ההסכם ביכולתה להגביר את תנועת הסחר לשטחי הגדה המערבית כפיצוי על אובדן השווקים בעיראק ובסוריה.
מבחינת משק הגז הירדני אין מנוס מההסכם עם ישראל. ירדן סובלת בשנים האחרונות מעלייה בהוצאות על ייצור החשמל המבוסס על דלק וזקוקה לתחליפים זולים יותר. לפי ההערכות שפרסם משרד האנרגיה של הממלכה, היא זקוקה ל־400 מיליון מ"ק גז ביום כדי לענות על הביקוש לחשמל. אבל מעניינים את הגופים האסלאמיסטיים שמשוכנעים שההסכם וההכנסות הישראליות ינציחו את המצב בשטחים.
בשנתיים האחרונות, מאז נודע על חתימת הסכם הכוונות ליבוא גז מישראל, נוצר בפרלמנט הירדני, גם אם הוא לא בעל סמכות קבלת ההחלטות, רוב כנגד ההסכם. במקרה או שלא, ההודעה על ההסכם הגיעה יום לאחר פיטורי הממשלה הירדנית וכינונה של ממשלה חדשה. החילופים מגיעים כמה ימים לאחר בחירות שנערכו לפרלמנט הירדני, שבסיומן התברר כי לאחר היעדרות של שנים, 10% לפחות מהמושבים יהיו בידי אסלאמיסטים הקשורים בתנועת האחים המוסלמים (אליה למשל מסונף חמאס).
למרות זאת, ההחלטות המהותיות נתונות בידי המלך עבדאללה. כל עוד יימשך המצב הנוכחי, השת"פ בין המדינות צפוי להימשך.
הכותב הנו מומחה לכלכלות המזרח התיכון