בין אירלנד, אפל וישראל

כבר הרבה זמן שלא נתקלנו בסוגיית מס כל כך אמוציונלית ומרתקת גלובלית כמו החלטת האיחוד האירופי להטיל לפני כחודש על חברת אפל היטלי מס בהיקף חסר תקדים של 13 מיליארד יורו על רקע פעילותה העסקית בעשור האחרון כחברה הרשומה באירלנד.

ההחלטה הזאת מרתקת מכמה סיבות – לא רק עצם הפגנת השרירים של האיחוד האירופי בפני פעילות תכנון המס של תאגידי הטכנולוגיה האמריקאים (שהיו לה כבר תקדימים, דוגמת פסיקת האיחוד נגד סטארבקס, אך לא בכזה היקף עתק), אלא ההחלטה החריגה לגבות פערי מס רטרואקטיביים, 10 שנים אחורה, על פעילות חברה שהוסדרה כחוק במנגנון מס באחת ממדינות האיחוד.

היבט מרתק נוסף הוא התערבות מנגנוני האיחוד בהחלטות חקיקה ריבוניות של אירלנד, בניגוד לדעת ממשלתה, בעידן האירופי שלאחר הברקזיט. מערכת היחסים המורכבת הזו נעה הרבה מעבר לאפל, לגוגל ולפייסבוק, והיא עומדת כאחת מביקורות היסוד על התנהלות האיחוד וריכוזיות היתר של החלטותיו בתחום הכלכלי, אשר השפיעה גם על הפרישה הבריטית מהאיחוד לא מזמן.

האיחוד האירופי פוגע באמינות אירלנד

לא פלא שהביקורת הראשונה שנשמעה על ההחלטה, עוד טרם תגובת אפל, הגיעה דווקא מצד ממשלת אירלנד, ששר האוצר שלה אמר כי הוא מתנגד נחרצות להחלטת הנציבות, היות והיא מבוססת על "יישום קפדני של החוק, ללא התרת קיום של מקרים יוצאים מן הכלל". לטענתו, הערעור האירי אשר יוגש על ההחלטה הנו מהלך הכרחי שנועד להגן על היושרה של מערכת המס הריבונית של אירלנד, ולספק ודאות מס לעסקים שפועלים בה.

קשה להתעלם מההיגיון הבסיסי שבהתנהלות האירית. קיימת ביקורת רבה על הסטטוס-קוו העולמי שנוצר, אשר מעודד מדינות קטנות להפחית את מס החברות שלהן על מנת למשוך פעילות חברות טכנולוגיה זרות לשטחן, תוך פגיעה ברווחי המס שהתאגידים אמורים לשלם לציבור ולממשלות באזורי פעילותן המרכזיים. אך ברגע שמדינה ריבונית מחליטה על מערכת מס אחידה, שקופה וברורה כמו באירלנד, המקובלת על הציבור המקומי בה, מגיעים נציגי האיחוד האירופי ובמחי יד פוגעים באמינות של אירלנד מול גורמים עסקיים לטווח ארוך ביותר. גם בישראל, רבים היו מתקשים לבלוע צפרדע שכזו.

בלפסט, אירלנד צילום: worldbestrooms

הצהרת כוונות יוצאת דופן

הקרב הזה מהדהד גם מול סוגיית תשלום המס של ענקיות הטכנולוגיה בישראל, בכמה גזרות. נושא תשלום המס של החברות אמנם עבר לאחרונה רביזיה, על בסיס שורת הצהרות של רשות המסים. אך התקנות עדיין רחוקות כנראה מיישום בפועל, כפופות לערעורים והליכים משפטיים ביישומן. הפוליטיקאים הישראלים לא ישושו להיכנס לקרב הזה מול גוגל ופייסבוק, תוך חשש להיכנס לקרב פומבי הכולל הפחדת הציבור הישראלי בתסריטים על הפסקת פעילות הגופים בישראל והחזרת המדינה לאחור, ללא תקדים עולמי ממדינות חזקות יותר. התסריט הזה חוזר במדינות נוספות בעולם השוקלות בשנתיים האחרונות צעדים כנגד החברות הללו, כאשר כולם מחכים לראות מה יקרה באיחוד, הגוף החזק ביותר לו אינטרס ויכולת להוביל מהלך כזה, לא רק בניסוח הצהרות ותקנות אלא ביישום ואכיפה בפועל.

במובן זה, החלטת האיחוד מול אפל היא בהחלט הצהרת כוונות יוצאת דופן, אשר מידת העקביות באכיפתה, לצד המשכיות קביעת החלטות דומות נגד חברות נוספות, ישפיעו על הזירה הטכנולוגית הגלובלית כנראה לעוד שנים רבות קדימה.

מן העבר השני, הקרבות המחודשים הללו על מיקום פעילות החברות הבינלאומיות, בין בריטניה, אירלנד ומדינות אחרות באירופה – מצרפת, ועד קפריסין ובולגריה – רק מחזק את הכורח הממשלתי בישראל להמשיך ולשדרג את הטבות המס עבור פעילות המו"פ של החברות בישראל, בהיעדר אלטרנטיבה ממשית לערך המוסף האדיר שיוצרת הסיטואציה הזו לחדשנות הישראלית, להיקף המשרות האיכותיות בישראל, ולהיבטים נוספים.

בשני ההיבטים הללו, מדינת ישראל הקטנה מושפעת ממלחמת הכוחות הגלובלית הזו, ללא יכולת רבה להשפיע עליה בעצמה, מלבד תמרון וניהול אינטליגנטיים שוטפים, בהתאם לשינויים בזירה סביב. במובן זה, מדיניות האיחוד במשך השנתיים הקרובות בסוגיות מיסוי ענקיות הטכנולוגיה, ישפיעו על כל ישראלי בהיבט זה הרבה יותר מכל הצהרה של שר או רגולטור ישראלי ביחס למדיניות המס שלו מול גוגל.

הכותב הוא יו"ר פירמת בייקר טילי ישראל