הממשלה תאשר הבוקר את הפיכת החטיבה להתיישבות לחלק ממשרד החקלאות

בתום שנתיים שבהן הוקפאה פעילותה של החטיבה להתיישבות, הבוקר צפויה הממשלה לאשר את הסדרתה של כחלק ממשרד החקלאות ובכך תאפשר לה לשוב לפעילות.

 פעילות החטיבה הוקפאה לאחר שהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר פרסמה חוות דעת מנומקת שמזהירה מאנומליה המתקיימת בחטיבה באופן שבו פעלה עד כה: החטיבה מסונפת להסתדרות הציונית ומשום כך היא אינה נתונה לפיקוח ממשלתי, מה שהביא להתנהלות לא תקינה ולא שקופה של הארגון, לפי זילבר. בשל חוות הדעת החליטה המדינה להפסיק לתקצב את החטיבה עד שתגובש החלטה ממשלתית שתסדיר את מעמדה כגוף ממשלתי רשמי, למורת רוחו של שר החקלאות אורי אריאל שממונה עליה.

עו"ד דינה זילבר. חוות דעת המזהירה מאנומליה המתקיימת בחטיבה במתכונתה הנוכחית

בעקבות ההסכם הקואליציוני שנחתם עם הבית היהודי, בחודשים האחרונים פעלה ועדת מנכ"לים של משרדים ממשלתיים לגיבוש מתווה להסדרת מעמד החטיבה. הוועדה לא הגישה המלצות, אך המלצותיה המסתמנות היוו בסיס להצעת המחליטים הממשלתית שתאושר הבוקר.

לפי הגדרתה, החטיבה להתיישבות פועלת לפיתוח ההתיישבות בפריפריה באופן שווה, אך בפועל מרבית תקציביה מוזרמים ליישובי יהודה ושומרון, וזאת מכיוון שהחטיבה משמשת כזרוע הביצועית של הממשלה לפעולות שונות. כך הוזרמו דרכה תקציבים לבנייה בגבעת האולפנה, במאחז מגרון ועוד. זו אחת הבעיות שעליהן הצביעה זילבר.

תקציב קבוע וסט כללים

לפי הצעת המחליטים שתעלה על שולחן הממשלה היום, תקציבה השנתי של החטיבה יעמוד על 36 מיליון שקל. זאת לאחר שב־2015 תקציב החטיבה הגיע ל־180 מיליון שקל — פי חמישה מתקציבה בספר התקציב לאותה שנה. אולם בהצעת המחליטים נכתב כי "לשם פיתוח תחום ההתיישבות במשרד החקלאות, יקצה משרד האוצר לתקציב משרד החקלאות סכום שיסוכם בין המשרדים". לא נמסר גובה הסכום, אך בהסכם הקואליציוני שנחתם עם הבית היהודי הובטח למפלגה כי תקציב החטיבה יעלה ל־100 מיליון שקל בשנה, ללא קשר להחלטות ממשלה שונות שיעבירו לה סכומים נוספים. עוד סוכם כי החטיבה תוכל לפעול בכל המרחב הכפרי ולא רק בתחומי המועצות האזוריות כפי שהיה עד כה.

לצורך הכנסתה של החטיבה למשרד החקלאות סוכם כי תוקם יחידה במשרד שתכלול תוספת של ארבעה תקני כוח אדם. כמו כן, לפי דרישת משרד המשפטים, סוכם כי על החטיבה מוטל לעמוד ב"כללי אתיקה ומשמעת, וחובות נוספות מתחום המשפט המינהלי, שיבטיחו איזונים ובלמים בפעולותיה". כן סוכם כי יגובש סט כללים שתפקידו להבטיח את ההתנהלות הממשלתית התקינה של החטיבה: חובות דיווח, פירוט סדרי תשלום, כפיפות עובדי החטיבה להוראות מטעם משרד המשפטים, הגדרת תפקדיהם של שומרי הסף, עצמאותם מול החטיבה וכפיפותם המקצועית ליועמ"ש ולאגף החשב הכללי באוצר — מה שדרשה זילבר כדי להבטיח בקרה ראויה.

לפי ההצעה, "המדיניות בתחום ההתיישבות תיקבע על ידי הדרג המדיני בלבד" וזאת במטרה למנוע מהחטיבה לפעול כגוף שמשרת אינטרסים פוליטיים. עם זאת, הדרג המדיני הרלבנטי הוא אריאל שמזוהה עם אופי פעילות החטיבה עד היום. במושב הקודם אישרה הכנסת את חוק החטיבה להתיישבות שהגיש ח"כ בצלצל סמוטריץ' שאישר האצלת סמכויות מהמדינה לחטיבה. משרד המשפטים לא אהב את הרעיון, ולפיכך, בהצעת המחליטים הנוכחית נכתב כי "יישומו של החוק מחייב ששיקול הדעת שתפעיל החטיבה לא יהיה בלתי מוגבל אלא יותווה על ידי הממשלה". כלומר, אריאל מקבל לידיו את הסמכות, אך היא לא תהיה בלעדית.

"ההתיישבות תתפתח"

אריאל מסר כי "בשנים האחרונות היו ניסיונות של גורמים משפטיים לסגור את החטיבה. לכן פעלנו להשיב את החטיבה לתפקוד מלא, כך שההתיישבות בכל הארץ, כולל ביהודה ושומרון, תוכל להמשיך להתפתח. אני מקווה שכשהחטיבה תחזור לפעילות יוכלו התושבים לקבל מענה לצרכים שבשטח".