מנדלבליט: "חוק ההסדרה אינו מתקבל על הדעת"; שקד: "להחזיר את הרשות השופטת למסלולה"
היועמ"ש ושרת המשפטים דיברו בכנס העמותה למשפט ציבורי; נשיאת העליון, מרים נאור, לקראת המינויים החדשים בביהמ"ש: "אין מקום לתיוגם של שופטים"
"זוהי חקיקה שאיננה מתקבלת על הדעת", כך הוקיע הערב (ה') היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, את הצעת החוק להסדרת ההתיישבות עמונה שאושרה אתמול לקראת קריאה ראשונה בכנסת. מנדלבליט נשא דברים בכנס העמותה למשפט ציבורי בראשות הנשיאה בדימוס דורית ביניש.
- מאיר לוין ימונה למשנה ליועמ"ש לעניינים כלכליים במקומו של אבי ליכט
- היועמ"ש על פרשת הצוללות: "המידע החדש לא הגיע לחשד סביר לביצוע עבירה, אך הצדיק בדיקה משטרתית"
- היועמ"ש הורה למשטרה לפתוח בבדיקת פרשת הצוללות
לדברי היועמ"ש, "ההצעה פוגעת באופן קשה בשלטון החוק. ההצעה אינה עולה בקנה אחד עם חובותיה של מדינת ישראל על פי המשפט הבינלאומי ויש לה השלכות מרחיקות לכת בזירה הבינלאומית, הפגיעה בזכות הקניין שנובעת מהצעת החוק איננה מקיימת את התנאים הבסיסיים ביותר שחלים ביחס לנטילה כפויה של זכויות קניין. זוהי חובתי המקצועית להצביע בפני הדרג הנבחר על כלל ההשלכות שצפויות מהליך החקיקה". מנדלבליט התריע על הסכנה ב"ביטול בדיעבד של פסקי דין חלוטים של בית המשפט העליון".
בהמשך דבריו יצא היועץ להגנת מעמדו בפי הפוליטיקאים שמגדירים אותו כ"פקיד" שהוא "רק יועץ שתפקידו לייעץ". מנדלבליט אמר כי "זוהי אחריותו וחובתו של 'הפקיד' הזה, לייצג את האינטרס הציבורי, לאכוף את הדין, ולבצר את שלטון החוק".
שקד נגד מספידי הדמוקרטיה
שרת המשפטים איילת שקד שמובילה גם את חוק ההסדרה וגם את תפיסת תפקיד היועץ שתפקידו רק לייעץ ביטלה את המספידים את הדמוקרטיה בישראל. לדבריה, "מותה של הדמוקרטיה המוכרז אצלנו חדשות לבקרים, מלווה תמיד במנעד צבעים שנע בין שחור לשחור משחור. בניגוד להרבה מומחים מטעם עצמם שידעו לזהות במדויק את רגע המוות של הדמוקרטיה ופנו להספידה, אני מבקשת לקרוע לגזרים את מודעות האבל עליה. גם ביחס לאבחנה הרפואית המקובלת ביחס לחולה הלכאורה סופנית שלנו יש לי דיאגנוזה שונה לחלוטין: היא בריאה כשור. הדמוקרטיה הישראלית תוססת, חיה נושמת ובועטת וחזקה יותר מכל מבקריה ומכל מספידיה".
שקד התייחסה למתח היהודי-דמוקרטי כחלק מהמתח שמאל-ימין: "הניסיון לייצר חיץ בין הימין והשמאל הפוליטיים בישראל, והרצון לקבוע כי צד אחד מבקש לקדם את ישראל כמדינה יהודית במובנה הרבני וההלכתי, או אפילו כמוטציה לאומנית, בעוד שהצד השני מבקש לקדם תפיסה דמוקרטית, לא יצלח. גם הניסיון להדביק למחנה הפוליטי המבקש לבסס את הדגם הקלאסי של הפרדת הרשויות את התווית של מחריב הדמוקרטיה לא יצלח".
היא סיימה באיום מפורש על בתי המשפט: "רשות שופטת המתערבת בתוצרי הרשות המחוקקת או המבצעת, כשאלה נוצרו כדין ועל פי חוק, אינה פועלת על פי הדגם הדמוקרטי המקובל וחובה להשיבה למסלולה".
נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, התייחסה לסערה סביב המינוי המתקרב של ארבעה שופטים לבית המשפט העליון. היא כיוונה לכוונתה של השרה שקד למנות שופטים בעלי גוון שמרני-ימני. "אין מקום לתיוגם של שופטים", אמרה נאור, "אל לנו, כחברה וכשיטת משפט, לצפות ממועמד לשיפוט או משופט כי יתחייב מראש - במפורש או במשתמע - כי יכריע בצורה זו או אחרת בסוגיה עתידית מסוימת".