פשרה בייצוגית: תאגיד המים של נס ציונה ישיב 600 אלף שקל בשל גבייה כפולה

תובענה ייצוגית שהוגשה נגד תאגיד המים של נס ציונה העלתה תמונה מדאיגה שלפיה ייתכן שנגבים מאזרחי ישראל היטלים כפולים בהתסמך על חוקים שונים וארכאיים מבלי שהאזרחים מודעים לבעייתיות החוקית.

התובענה הייצוגית הנוכחית העלתה, למשל, כי היטלי טיהור שנגבו מתושבי נס ציונה בשנים האחרונות נגבו על סמך שני דינים שונים, והביאו לחיוב בתעריף כפול.

את הבקשה לאישור הייצוגית הגישה החברה הקבלנית "עמי חן חסון יזמות בנייה" באוקטובר 2013 לבית המשפט המחוזי בלוד בעקבות חיובה בתשלום היטל טיהור של כ-140 אלף שקל לתאגיד המים "מי-ציונה". החברה טענה כי מדובר בסכום היטל כפול, שנגבה ממנו שלא כדין ובחוסר תום לב, תוך הסתמכות על שני חוקים שונים: חוק העזר של נס ציונה וכללי תעריפי המים והביוב של רשות המים.

החברה המבקשת ביקשה להורות על הפסקת הגבייה הלא חוקית ועל השבת כל ההיטלים שנגבו ביתר מתושבי העיר, ולטענתה עומדים על כ-4 מיליון שקל.

התאגיד מצידו ביקש למחוק את התובענה על הסף וטען כי גובה ההיטלים נקבע על ידי מועצת רשות המים ואין לו סמכות להתערב בקביעותיה.

אילוסטרציה צילום: צביקה טישלר

לאור טענת התאגיד ביקש בית המשפט לקבל את עמדת רשות המים בעניין. הרשות אישרה שבעקבות שינויים שערכה בכללי מים נוצר מצב שבו חלק מרכיבי הגבייה חפפו לרכיבים שכבר היו קיימים בתעריף השוטף. אולם לעמדתה, ברגע שעלה החשד לגביית רכיב בכפל התאגיד מחוייב, כגוף ציבורי, להתריע על כך בפניה.

נוכח עמדת רשות המים, פנו הצדדים להליך גישור ובדצמבר 2015 הגישו לבית המשפט בקשה לאישור הסדר פשרה.

בהסדר סוכם כי כל מי שחויב בתשלום היטל טיהור בתקופה שבין אוקטובר 2011 למאי 2015 יקבל החזר בשיעור של 15% מהגבייה העודפת, בכפוף להגשת בקשה מתאימה עד מאי 2017. בנוסף הוסכם כי סכומי פשרה של זכאים שזכותם פקעה יושקעו בשדרוג ובפיתוח תשתיות המים והביוב בנס ציונה. הוסבר כי נקבע בהסדר פיצוי יחסי נמוך יחסית לנוכח העובדה שאי אפשר לתבוע השבה מתאגיד ציבורי שגבה כספים מכוח הוראת הרגולטור (רשות המים), ומאחר שהפגם היחיד בהתנהלות התאגיד היה שלא פנה לבירור הנושא ברשות המים.

פתרון סביר והוגן

לאחר שסקרה בהרחבה את הסדר הפשרה, הגיעה השופטת מיכל נד"ב למסקנה כי הוא מעניק לתושבים פתרון ראוי, סביר והוגן. השופטת התבססה על עמדת רשות המים לפיה אין לתאגיד שיקול דעת בנוגע לגובה ההיטל, אך עם זאת היה עליו להתייחס באופן פרטני לטענות שהופנו אליו בנוגע לגביית הכפל ולא היה זה ראוי להתעלם מהן.

באשר לסכומי ההשבה והסעד שניתן למבקשים וליתר התושבים שנגבו מהם סכומים ביתר כתבה השופטת כי "הסיכוי והסיכון בתביעה הוערך באופן מידתי על ידי הצדדים ועל כן ההשבה בשיעור 15% מהגבייה בגין תשלום היטל הטיהור, כפי שנקבעה בהסדר הפשרה היא סבירה והוגנת".

בתוך כך, השופטת התרשמה כי התובעת ועורכי דינה השקיעו משאבים בניהול ההליך ובסיומו בדרך של פשרה, תוך שקידמו את התייחסות הרגולטור לבעייתיות בגבייה ותרמו לשינויה. משכך השופטת הורתה לתאגיד לשלם לתובעת גמול בסך של 10,000 שקל ו-100,000 שקל עבור שכ"ט לעוה"ד שייצגו אותה.

• ב"כ המבקשת: עו"ד מיכאל רוזן ועו"ד שלומי ברקאי

• ב"כ המשיבות: עו"ד אלי אליאס ועו"ד שולמית מנדלמן-כהן

* עורך דין רונן שחר ממשרד שחר-רוזנשטיין עוסק בתחום התובענות הייצוגיות

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"